"אתה צריך שינוי. פתאום זה מתרחש ", עם השורה הזו, שאומרת בעצם הכל, עולה על בימת אולם 2 בצוותא השחקן גולן אזולאי כדי להשיק את הפרוייקט החדש שלו - "בדרך אל הלב".
צילום: יהונתן צור, עריכה: עומר טובי |
| צפו בגולן אזולאי כובש את צוותא |
לא, לא מדובר בעוד הצגה או משחק או תפקיד חדש, אלא באלבום הראשון הפורס בפני הקהל את הדרך הארוכה והמפותלת ואת השינוי שעבר השחקן מאז אותה החלטה שקיבל לצלול למעמקי הנפש ולגלות את החיבור שלו ליהדות.
פרקש, הסמל המיתולוגי בסידרה טירונות ותולי-נפתולי מ"השיר שלנו" אלו רק חלק מהדמויות ששיחק בחינניות גולן אזולאי ושהפכו לקאלט בקרב צופי הטלויזיה וקהל התיאטרון בארץ.
גם היום אזולאי עוד נמצא על הבמה ואף התחיל בהגשת תוכנית רדיו חדשה בתחנת "גלי ישראל" שעלתה לאוויר בימים אלו, אך נדמה שעם הבייבי החדש והמוזיקלי שלו ניתנת הזדמנות להגיע ולראות את גולן באינטימיות אבל בעוצמה שעולה לך לראש, כמו שוט של שיבס על בטן ריקה בקידוש של שבת בבוקר.
כמו רבים מז'אנר החוזרים או השבים שמגיעים לבמה בעקבות צאת אלבומם, גם אצל גולן הערב מורכב ומתבסס לא רק על השירים ועל המוזיקה אלא גם כערב סיפורת לכל דבר. בין שיר לשיר גולן עובר וחושף לקהל שלבים רבים שליוו את הדרך לאלבום ותוך כדי ונוגע באומץ, ששמור עדיין רק לחוזרים בתשובה, בסוגייות שאומנים, בטח דתיים, לא כל כך ששים לגעת בהם.
כבר בשלבי ההופעה הראשונים אזולאי מספר בגילוי לב על כך שתחילת ההתקרבות שעבר היתה בנקודת חולשה בחייו. גולן הרגיש שהוא מתרחק מאשתו וכבר באופק הלא רחוק הוא ראה איך הם בקלות יכולים לפרק את החבילה וללכת הלאה איש איש לדרכו - זהירות ספויילר - מה שלא קרה בסופו של דבר. משם ממשיך גולן לדבר בגלוי על הקונפליקט שלו עם הקסקט שהוא חובש לראשו ועל כך שהוא יכול לתת 1001תירוצים מלווים בהסברים פילוסופיים ל'למה דווקא קסקט זה הדבר הנכון'. אבל הוא מספיק כן להודות שזהו בעצם צעד של נוחות אישית. צעד שנותן לו לקחת באיזי יותר את המעבר בין העולמות ובעצם עוזר לו להתעסק קצת פחות בהגדרות של מי ומה, שאנחנו כל כך אוהבים לשאול ולדרוש מכל אחד ואחד בחיינו, במיוחד ממי שעבר כזה שינוי.
שלא תטעו. לא מדובר בערב מלנכולי על שחקן דרמתי ומיוסר. המוזיקה של גולן וההרכב המצויין בראשותו של פנומן הגיטרה, גיא בוקאטי, ברובה אנרגטית ומשלבת בין השורשים הספרדים והמרוקאים של אזולאי לבין עולם התוכן העכשוי שלו.
אבל מעבר לכך זה קודם כל זה החיוך, יש לאזולאי חיוך כובש ואמיתי שגם אם יגיד לך שהוא כרגע לוקח לך את האוטו ויחזיר לך אותו עוד שלושה ימים בלי דלק ועם מכה קטנה בפגוש יהיה לך לא נעים להגיד לו לא.
דבר נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הנינוחות שיוצאת מהבן אדם. בניגוד ללא מעט אנשים שמרגישים שעברו שינוי ושגילו את האושר ( אין כאן ציניות) התחושה
היא שגולן כל כך מאושר וכל כך מרוצה מהמקום בו הוא נמצא עד שגם אין לו צורך אמיתי לשנות את הסביבה שלו אלא לקבל אותה כמו שהיא. זה נותן לו את האופציה להסתכל על כל מה שעבר בצורה מאוד קומית מה שגרם לכך שכמעט כל סיפור שלו, גם הדרמטי ביותר הסתיים בכך שהקהל התגלגל מצחוק.
אין ספק שהמופע הזה מצליח להסביר למי שהתקשה עד עכשיו להבין מה זה המשהו הזה שגולן הצליח ליצוק לתוך שלל הדמויות שגילם שגרם לכל כך הרבה אנשים לרצות להיות בצד שלו.
