נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, חזר ורמז היום (ה') כי מגמת הבנק היא להעלות את הריבית החודשית במטרה לבלום את מגמת העלייה של האינפלציה, ולהפחית את קצב התערבותו בשוק המט"ח בהורדת הרכישה המסיבית של הדולרים. הכוונה להעלות את הריבית כבר נכללה בהחלטה מסוף החודש שעבר לשמור על השער הקיים, בינתיים ללא שינוי.
הנגיד אמר בכנס שערך הבנק על המערכת הפיננסית כי "בנק ישראל מנסה במדיניות המוניטרית שלו להחזיר את הריבית לרמה "נורמלית" שתחזיר את האינפלציה לתחום היעד" שהוא בין 1%-3% בשנה. זאת "כדי לתמוך בהתאוששות המשק וביציבות הפיננסית, תוך מעקב אחר המתרחש בעולם ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל".
בהקשר זה ציין הנגיד כי "בנק מרכזי של משק קטן ופתוח לא יכול להיות אדיש למצבו של שער החליפין" (של השקל) ועל כן הוא עצמו מקווה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תלך ותפחת, עם התאוששות המשק העולמי מהמשבר הפיננסי וחזרתו ל"תנאים נורמלים".
להערכת הנגיד "התרחיש הסביר הוא של המשך ההתאוששות, אך לא בקצב שווה בין המדינות. מדינות אסיה, למעט יפן, חוזרות לצמיחה קרובה לזו שידעו לפני המשבר. גם בארה"ב הצמיחה צפויה להתאושש לרמות דומות לעבר, תוך התמודדות עם הבעיות שטרם נפתרו בקטע של הגירעון והחוב הלאומי שתפחו כתוצאה מהסיוע הפדרלי המסיבי.
מפתיע לעומת זה, גם את הנגיד, המצב באירופה נוכח המשבר הפוקד את יוון. האיחוד מתלבט איך לתמוך ביוון מבלי להפר את אמנת מאסטריכט האוסרת על האיחוד לנקוט בצעדים לחילוץ מדינה חברה שמצבה הפיננסי מתדרדר.
הנגיד הביע תמיכה בהחלטת הממשלה לקבוע נוסחה לחישוב הגידול השנתי של מסגרת התקציב, במקום השיעור החוקי הקבוע (1.7%), שירחיב את המסגרת בתקציב הדו שנתי הבא ל-2.6%. הוא אמר שהכלל הפיננסי החדש הזה "יאפשר לממשלה להתאים את הוצאותיה למשתנים המקרו-כלכליים הבסיסיים כמסגרת לטיפול באתגרים עתידיים".
באשר לחוק בנק ישראל החדש שאושר אמש בוועדת הכספים, אמר הנגיד כי לאחר אישורו הסופי במליאת הכנסת הצפוי בשבוע הבא האתגר של הבנק הוא להתחיל ליישם אותו, בכינון מוסדותיו החדשים (הוועדה המוניטרית והמועצה המנהלית) כדי לבנות בנק מודרני שהמשק זקוק לו במאה ה-21.
