בשנות העשרים נודע המעצב ג'ון רדפן בעיקר בזכות בגדי הספורט שלו, והחליפות המחויטות שהציע לנשים. על הצווארונים של החליפות הללו, שמקורן בעולם הגברי, הופיעו לא פעם הדפסי פרחים, ששיוו לקו הישר והקשוח של החליפה מגע נשי. מאז ועד היום, הסיבות שמובילות את עולם האופנה בחזרה להדפסי הפרחים אינן משתנות. אמנם בתקופתו של רדפן הפריחה של הדפסי הפרחים נגעה גם לטכנולוגיות החדשות שאפשרו את ההדפסים (עד אז הופיעו פרחים בעיקר כרקמות או על בדי ברוקרד, ששיוו להם מראה כבד), אך בשנות החמישים אפשר גם לראות בבחירה בהדפסי הפרחים שיקוף של הפריחה שאחרי מלחמת העולם השנייה. הבחירה בהדפסים האופטימיים האלה, לצד גזרות שעון החול הנשיות (הידועות בשם "המראה החדש" של דיור) ששלטו באופנת העשור – איננה מפתיעה.
בחזרה לתקופתנו, שימוש רווח בהדפסי פרחים נראה לראת עונת הקיץ הקרוב באופן בולט בקולקציות בחו"ל (אצל סטלה מקרטני, דולצ'ה וגבאנה, אלברטה פרטי,
| שמלות פרחוניות של המותג Tees Factory. מעוררים אסוציאציות מעולם עיצוב הפנים (צילום: אילה עמית) |
דונה קארן, כריסטיאן דיור ואחרים). ההדפסים האלה ממשיכים את התחושה הכללית של עונה מרוככת, אחרי עונה קודמת שהציגה קווים גבריים למדי לבגדי הנשים. המיתון מתחיל להישכח מלב ועמו נעלם גם הצורך לבנות מראה פרקטי ונטול מניירות בזבזניות. עונת הקיץ מסמנת חזרה מובהקת לכל מה שהוא נשי. לצד הדפסי פרחים מדובר בשימוש רב בתחרה,
בלבישה של בגדים תחתונים כעליונים ובשימוש בסקאלת צבעים רכה וכמעט פסטלית. כל אלה מבהירים באופן חד משמעי שחליפות הכוח של העונה הקודמת עברו חלפו, לפחות נכון לעכשיו.
הדפסי הפרחים נשענים על עולמות רבים של דימויים. בגרסתם הטפטית, שבה הבד נראה כמו קנבס של ציור, מוצף פרחים כהים וציוריים, ניכרת השפעה של עולם עיצוב הפנים. פרחים כאלה מאזכרים טפטים פרחוניים בדירות מיושנות, ואלה בתורן מעלות על הדעת ציורי טבע דומם של אגרטלים עמוסי פרחים. ציורים כאלה ירדו מגדולתם, אבל לדעתי שלא בצדק. מי שזוכה לראות יצירות כאלה בגרסת המקור יכול להעיד על יופיין ומורכבותן, וגם על כך שהאסוציאציות שהן מעוררות אינן תמיד רומנטיות במובן השחוק של המילה. למשל, על הפרחים אפשר לא פעם לראות חרקים, שסודקים את האידיאל הפרחוני ומוסיפים לטבע הביתי נופך קודר.
הדפסי הפרחים בלטו אצל מעצבי העל. סטלה מקרתני עם חברות (צילום: Gettyimages Imagebank)
הדואליות הזו של הפרחים ניכרת גם העונה, ומופיעה בעיקר בפריטים פרחוניים לגמרי. הקולקציה של קסטרו נתנה מקום רב במיוחד להדפסים פרחוניים, ומעצבת האבזרים של החברה דפנה בלוך מסבירה כי: "פרחים הם בעבורי ביטוי של התרבות האנגלית. מחד הם יוצרים את הדימוי של האנגלייה הנוקשה והמהודקת ששותה את תה אחר הצהריים שלה, אבל מאידך מבטאים את הפן השני של האישה האנגלייה, את העובדה שאנגליה היא מקום של טרנדים ואופנה בועטת". ואכן, הדפסי פרחים רבים מצליחים לשדר יותר מרדנות ופחות רוגע וטבע.
פן אחר של המגמה הפרחונית אפשר למצוא בשילוב ההדפסים עם מוטיבים בולטים אחרים לעונה, כמו צבעי פסטל ו"ניוד". השילוב המוצלח ביותר של השניים
נראה אצל כריסטופר קיין, שהצליח להפוך את הפרחוני, השיפוני, הפסטלי והמשובץ ליומיומי וקסומים, בגזרות שופעות וסקסיות. השילוב של שקט ומרד שהזכירה בלוך ניכר בקולקציה שלו במיוחד.
פרחים חופשיים יותר ומחייבים פחות ראינו אצל דונה קארן, שבחרה בהדפסים אבסטרקטיים שמזכירים ציורים בהתזת צבע על הקנבס. גם אלה מצליחים להיות מרדניים ולשקף את הקאמבק של שנות התשעים. לסיכום, הטרנד הפרחוני של העונה מתרחק מכל מה שרציני ומבוגר ומתקרב למחוזות אחרים שקשורים בפרחים, אלה של הילדות.
