לתושבי גבעתיים כמו לרוב תושבי מדינת ישראל, אין מושג שקמה לה עיר בשם מתחרה מעבר לקו הירוק, "רוואבי" ובעברית: גבעתיים. לא מדובר בעוד כפר או מאחז בדואי שמזדקר בינות לסלעים חשופים, אלא בעיר של ממש, העיר הפלסטינית המתוכננת הראשונה, עיר היי-טק רוויית פארקים, מלונות וטיילת, עיר מודרנית להפליא בגוון אקולוגי עם נגיעות ירוקות.
בעוד חודשים ספורים תתקיים הפעימה הראשונה, וכ-25 אלף מתנחלים-ערבים יכבשו את המקום. בשלב הסופי מתוכננים להשתקע בו 200 אלף תושבי פלסטין מהעשירונים העליונים, שהרי את בעיית הפליטים הם יעדיפו להנציח.
רוואבי ממוקמת רק עשרות ק"מ בודדים מגבעתיים. מגבעות העיר החדשה ניתן להשקיף בנקל (שלא לומר לטווח) אל מרפסות הבתים בגבעתיים ואל האורות החמים והמוגנים של ערי השפלה - מארובות תחנת הכח בחדרה ועד הארובות באשקלון. אך את תושבי גבעתיים זה בכלל לא מעניין, גם לא את הרוב הדומם והאדיש במדינת ישראל הצרה.
הקמת רוואבי היא אירוע מכונן, כמעט דרמטי. נרצה או לא נרצה, ברוואבי מקימים את מדינת פלסטין ואולי גם תוקעים את המסמר הראשון בארון הקבורה של מדינת היהודים.
שלא ברצוני הפכתי להיות השכן הכי קרוב לעיר המדוברת. אני ועוד 400 מתושבי "עטרת", שצופים בה מחלונות בתיהם בהר המתפקע והמתקלף מפיסות של ירוק, מעדרי כבשים שגולשים במורדותיו וממחרשה רתומה לחמור החורצת תלמים בקרקע החשופה. הגבעות הרומנטיות הללו לובשות לפתע צורה חדשה, מטרידה משהו. קווי המתאר העגולים של הגבעות המוריקות מתחלפים באחת לזוויות חדות ומאיימות. הדחפורים חוצבים בהר ומשאיות הבטון יוצקות בלהט יסודות בניין, בעוד יושבי ההר הטוב הזה, היהודים, מוקפאים כליל: לא מרפסת ולא סוכה וביקורי פקחים למכביר הבולשים אחר חומר ולבנים וכל עבודה בשדה.
העיר רוואבי עלולה לפגוע במקורות המים של כולנו, הרי גם במדינת תל-אביב נהנים מאקוויפר ההר. היא עלולה לגרום להסלמה ביטחונית במיקומה האסטרטגי, אך המטריד ביותר הוא קביעת העובדות בשטח ויצירת רצף טריטוריאלי, נקי מיהודים מרמאללה ועד שכם.
גוש פלסטיני גדול הוא תשתית מצוינת להקמת מדינה אוטונומית. סלאם פיאד ראש הממשלה הפלסטיני והעומד מאחורי הקמת רוואבי לא מחכה לאף אחד. הוא מממש בכוח את תוכניתו להקים מדינה פלסטינית דה פקטו. זו האסטרטגיה הפלסטינית החדשה: עוד לבנה ועוד צינור, עוד כביש ועוד כבל חשמל, ועד 2011 תהיה כאן הכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית. הוא פועל בשיטות "חומה ומגדל" נוסח פלסטין ובמדינת תל-אביב דוממים.
למרגלות עטרת, על פי המסורת המקומית, נפל יהודה המכבי בקרב הרואי מול היוונים. הרי גופנה שהיוו מקלט ובסיס צבאי לחשמונאים נטועים לא הרחק מכאן. בשיפולי ההרים הללו זעק שמעון החשמונאי: "לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש זרים מַשלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר נכבשה בעת מן העתים בלא משפט, וכאשר היה לאל ידינו השיבונו אותה לנו". כעת, בשקט בשקט ומבלי משים, חורצים בולדוזרים את קריאתו המהדהדת.
משמאל דוחפים את המהלך המסוכן הזה. נתניהו שותק וסותם את תעלות המידע לעם היושב בציון שייאלץ בקרוב לאשרר בעל כורחו את העובדות הנרקמות בשטח. בגבעה הפלסטינית בונים במרץ ובמקבילתה היהודית קיפאון מוחלט. לא קשה להבין לאן זה יגיע.
אם רוואבי הייתה רק תולדה של "שלום כלכלי" מיוחל, הייתי מחריש. אין שום סיבה בעולם לא לדאוג לשכנינו הפלסטינים ולסייע לרווחתם. הייתי בשמחה נותן כתף ומושיט יד, אך נדמה כי מדובר בקונספירציה מסוכנת שתכליתה למחוק את יהודי האזור בדרך לכיבוש פלסטין. רשמו לפניכם: ברוואבי מקימים היום את מדינת פלסטין – אל תגידו שלא אמרנו.
אבישי מזרחי, תושב היישוב עטרת הסמוך כמטחווי קשת לעיר הפלסטינית רוואבי.
