היום דיווח המגזין "פורבס" כי קרלוס סלים, איל התקשורת המקסיקני, הוא האיש העשיר בעולם. עלייתו של סלים בן ה-70, בן למהגר לבנוני שעבד כחנווני, היא דוגמא אחת לזינוק המטאורי של מיליארדרים במדינות מתפתחות. כתבת פורבס, קרן בלנקפלד מציינת שהשנה, רשימת עשרת העשירים בעולם כוללת גם שני מיליארדרים מהודו ואחד נוסף מברזיל.
"הם די מפוזרים, זה פיזור נחמד", אומרת בלנקפלד על רשימת המיליארדרים לשנת 2009 שהתפרסמה היום, ושבמשך זמן ארוך נשלטה על ידי עשירי אירופה וארה"ב. הרשימה המלאה הראתה שטייוואן שילשה את מספר המיליארדרים שלה ל-18, בטורקיה מספרם יותר מהוכפל ועומד על 28, ובברזיל עלה מספרם ביותר מ-50% ל-18.
גם ברוסיה נרשמה התאוששות בקרב האוליגרכיה עם 62 מיליארדרים. למרות זאת, ארה"ב שולטת ללא עוררין, כשרשימת המיליארדרים במדינה צמחה ביותר מ-40 ל-403, יותר מפי שש מהמדינה הבאה אחריה, סין, עם 64 מיליארדרים משלה.
עדיין, העובדה שהאיש העשיר ביותר ברשימה מגיע דווקא ממקסיקו, הובילה ללא מעט ביקורת, בגלל מצבה הקשה של המדינה שמנהלת מאבקים בלתי פוסקים בניסיון למגר את העוני החריף של תושביה.
"זה מביש", הסביר ארנסטו ווילאנואבה בן ה-45 ממקסיקו-סיטי, "זה חלק ממה שפגום במערכת הפוליטית במקסיקו, השחיתות בקרב מעגלי השלטון, שמאפשרים לכמה אנשים לצבור הון עתק בזמן שישנם מיליוני עניים".
למרות שמקסיקו חברה בארגון ה-OECD, ששלושים המדינות החברות בה מרכיבות את השווקים הכלכליים החזקים בעולם, היא עדיין נחשבת למדינה מתפתחת. יותר מ-50 מיליון מ-107 מיליון אזרחי המדינה, חיים בעוני ומוגדרים כמי שאין להם מספיק כסף עבור דיור, תחבורה, חינוך ועוד הוצאות כלכליות בסיסיות. 19.5 מיליון מתוכם מוגדרים כחיים בתנאי עוני קשה, כזה שלא מאפשר להם להשיג מספיק כסף לקניית מזון.
אבל רבים מהמקסיקנים דווקא רואים את סלים באור חיובי, מכיוון שידע לנצל את ההזדמנויות שנקרו לפניו ולהרוויח כסף. "הוא היה אינטליגנטי מספיק בכדי להגיע לאן שהגיע, בזמן שאנחנו, בתור עם, מעולם לא ידענו כיצד להתאחד", אומר מנואל סנטיבנז, סטודנט בן 17. בלי קשר למה שחושבים עליו אזרחי מקסיקו, הם בהחלט התרגלו לחיות תחת צילו הארוך של הטייקון.
תאגיד הענק של סלים שכולל חברות קמעונות, תקשורת, תעשייה, תשתיות ונדל"ן, שולט בכזו צורה מקיפה בכל תחומי המסחר של המדינה. כל מקסיקני יכול למצוא את עצמו מדבר בטלפון נייד השייך לחברה של סלים, בזמן שהוא נכנס לקניון בבעלותו של סלים כדי לשלם חשבון עבור שירותים שניתנו לו על ידי חברה של סלים, ועושה זאת בבנק השייך למיליארדר. אם התור בבנק ארוך מדי, הוא יכולים ללכת ולקנות לעצמו קפה באחת המסעדות המפוזרות בקניון, שגם הן שייכות לסלים.
חברת הטלפוניה שלו, "טלמקס", שולטת ב-83% מקווי הטלפון הביתיים במקסיקו והיא גם ספק האינטרנט המוביל במדינה. הוא מחזיק גם ברשתות הקמעונות סירס וסאקס. חברה נוספת בבעלותו היא מפעילת הסלולר הגדולה במקסיקו וכעת מבקש המיליארדר גם לספק שירותי טלוויזיה ומדיה אינטראקטיבית. בשנה שעברה עלתה לכותרות השקעת הענק שלו בעיתון הניו-יורק טיימס, לאחר שהמיליארדר המקסיקני הזרים 250 מיליון דולר לעיתון האמריקני והציל אותו מקריסה.
ארתורו אליאס איוב, חתנו של המיליארדר, המכהן כמנהל בחברת טלמקס, בירך על הגעתו של סלים לפסגת הרשימה. "התגובה היא של סיפוק. שישנו אמון במקסיקו, ושישנו אמון בקבוצות של התאגיד שלנו", אמר איוב שמשמש גם פעמים רבות כדוברו של סלים.
אבל, הדגיש איוב, מקורביו של הטייקון אינם מוציאים את השמפניה. "זה מספר שפורסם על ידי המגזין, הוא לא מעניין אותנו או מדאיג אותנו", הסביר איוב כפי שכבר הסביר בשנת 2007, אז פרסם מגזין מקסיקני כי על פי בדיקתו, סלים עבר את ביל גייטס והפך לאיש העשיר בעולם. סלים הגיב אז לפרסום באמרה מקסיקנית שבתרגום גס פירושה: "אני אדיש לזה".
סלים ידוע כמי שלובש חליפות לא יקרות, משתמש לעיתים נדירות במחשבי החברה ומעדיף להשתמש בפנקס ישן. הוא חובב בייסבול וההנאות שלו מוגבלות ברובן לעישון סיגרים ושתיית משקאות קלים ודיאטטיים. ולמרות שהוא מחזיק, אישית ודרך ארגונים ומוזיאונים שהקים - אוסף אומנות מרשים, שכולל עבודות של הפסל הצרפתי אוגוסט רודן, הוא ממשיך לעבוד במשרדים מיושנים מעט שעוצבו בשנות ה-70.
סלים, מהנדס בהכשרתו, החל את דרכו ברכישת חברות ממשלתיות מכל הסוגים, שנקלעו לקשיים, ערך בהן שינויים ומכר אותן עבור רווחי ענק. כישרונו לאתר חברות שאינן מוערכות כראוי שירת אותו היטב, במיוחד בצניחות שנרשמו בשווקים בשנים האחרונות. "בעיתות משבר הוא תמיד השקיע, וכעת אנחנו מתחילים לראות את הפירות של ההשקעה", אמר איוב.
גורם מרכזי שהביא לעלייתו של סלים לראש רשימת עשירי העולם נוגע לעובדה שביל גייטס ווורן באפט תרמו חלקים מהונם לארגונים שונים. סלים תרם לכמה מטרות, אבל לא באותם היקפים כמו שני המיליארדרים האמריקניים. בינואר הכריז על מתן תרומה של 65 מיליון דולר למחקר גנטי על סרטן, סכרת ומחלות כליות בקרב אוכלוסיית דרום אמריקה.
בשיחה עם כתבים בשנת 2005 הסביר הסביר את הפילוסופיה שלו, "עושר חייב להיתפס כאחריות, לא כפריבילגיה", אמר. "האחריות היא ליצור יותר עושר. זה כאילו יש לך פרדס, אתה חייב לתת את הפירות, אבל לא את העצים".
