"אז מה את מחפשת? כי אני כנראה מחפש סקס"
השאלה הבנאלית שבחור יכול לשאול בשלב ההיכרות המאוד-ראשונית היא בעצם סוג של קוד. זה לא סוד שלא די למצוא פרטנר/ית מתאימ/ה, כי אם מישהו שיימצא באותו סוג של חיפוש
תיאום ציפיות זה דבר חשוב, ויש יאמרו שזה חשוב מאוד. כל אחד בעולם הדייטינג נמצא במקום אחר: העבר שונה מאחד לאחד, הניסיון המיני, הזוגי וההתאהבותי (יש מילה כזו?) שונה מאחד לאחד ותהליך החיפוש ותוצאותיו משתנה מאדם לאדם. זה לא סוד שלא די למצוא פרטנר/ית מתאימ/ה, כי אם מישהו שיימצא באותו שלב ובאותו סוג של חיפוש.
ולמה זה חשוב?
כי גיליתי שיש משפט שעוזר לסנן בחורים שלא נמצאים בשלב חיפוש זוגיות, גם אם הם דווקא מתנהגים כך. גבירותיי, גם אם הוא מתנהג כמו ברווז והולך כמו ברווז, הוא לא בהכרח ברווז!
"אז מה את בעצם מחפשת?" - המשפט הבנאלי שבחור יכול לשאול בשלב ההיכרות המאוד-ראשונית שעניינו לתת מענה פשוט לשאלה טריוויאלית כדי להכיר את הבחורה שמנגד, הפך בעיניי בעצם מטבע לשון ל"אז מה את מחפשת? כי אני מחפש סקס. עכשו לא נותר לי לקוות שגם את".
והיום על חיפוש אמיתי ועל חיפוש כמטבע לשון לסקס. הישארו לחפש איתי, אולי יחד נמצא את המטמון.
זה שחפץ באושר, לא יסתיר ממך צלקותיו. הן סימן הזיהוי היחיד שלו, ומקור כוחו להמשיך בחיפוש עד ימצא יעדו ויחזיק בו (-עומר א)
רצה הגורל וזימן לי פגישה ברחוב עם עלם חמודות. לא בדיוק הטעם החיצוני שלי, אבל העובדה שהוא אשכרה התחיל איתי ברחוב, ולא הסתתר מאחורי מייל או אפליקציה וירטואלית, נתנה לו הרבה נקודות.
נועם דבריו, תוכנם, ההתאמצות למצוא חן בעיניי ורצינות מבטיו הביאו אותי להבין שהוא כבר רואה אותי צועדת בשמלה לבנה, למרות שמי שבאמת מכיר אותי יודע שזהב זה הצבע שלי, ומתלבט בשמות לילדנו הראשון.
הוא חיזר אחריי במשך כמה ימים, תוך נסיונות נואשים להתאים את הלו"זים הצפופים שלנו לפגישה חביבה בבית קפה שכונתי. אחרי נסיונות רבים, כשכבר עברנו לשלב הטבלאות הסטטיסטיות שיתאים את שני היומנים שלנו, נפל הפור על התאריך. כשהמשכנו בהתלבטויות לגבי בית הקפה בו נשב (הפרטים שמורים במערכת, גם ככה אין צלמי פפארצי פנויים לצלם אותי, עכשו שאלירז יצא לחופשי), או אז עשתה המציאות מה שהיא עושה בדרך כלל: הראתה שגם היא יכולה להיות דיוויד קופרפילד ולתעתע!
בעודנו מתלבטים בין בתי הקפה המציפים את העיר, הוא שאל:
"אז מה את בעצם מחפשת?"
פאוזה!
אני נמצאת מספיק זמן בעולם הדייטינג, ואני כבר דוברת דייטית ברמת שפת אם. כך, לדוגמה, אני יודעת שכשבחור אומר לי שהוא רוצה לראות את העיצוב של הדירה שלי, ברור לי שהכוונה שלו היא לראות את הספה שלי מעוצבת עם המכנסיים שלו זרוקים עליה.
שהרי למה בחור ישאל דבר כזה? האם ברירת המחדל איננה שבחורה מחפשת קשר וזוגיות?
אז נכון שיש גם בחורות שנמצאות בשלב בחייהן שמחפשות סקס ולא יותר מזה, או לחילופין לא יותר מזה מבחורים מסויימים, אבל בגדול, המין הנשי מתוכנת על חיפוש של קשר. נו, אם נרצה להיות ממש מדעיים אפשר להאשים שנים של אבולוציה וגנטיקה.
וכך, בזמן שתהיתי מה הסיבה של בחור לשאול את השאלה הזו, הבנתי שהתשובה איננה נמצאת בניסיון שלו להכיר אותי כמצע להתפתחות קשר, אלא קשורה למסר שהוא מעביר לי ולמטבע לשון שהופך להיות שכיח.
במקום לשאול אם אני זורמת
עוד מבט:
מה הקטע עם הזרימה הזאת? אני לא ברז
דורית דוד
"תזרמי", ביטוי חביב על גברים מודרניים, שמטרתו לשכנע אותך לעשות משהו שאת לא רוצה, היא עצת אחיתופל. למילה זו לרוב נוספות המילים: "תהיי קלילה", או לחילופין "את קשה". אני אשה חושבת ורצינית, לא זורמת. מה תעשו לי?
גבירותיי, אפשר להרים טלפון לאקדמיה ללשון ולהודיע בהתרגשות שיש פה מטבע לשון שעוזר לבחור להבהיר שהוא בעניין לא רציני. במקום לשאול אם אני זורמת, ובכך להצהיר ראשון על כוונותיו ושאני אתאים את עצמי, הוא שואל מה אני מחפשת, ולכאורה אני זו שמתווה את סוג הקשר.
ובכן, אם כבר משהו במיץ עגבניות, עדיף קציצות ולא שטויות!
כסניגוריה על עצמו (טוב, בכל זאת עו"ד) טרח אותו בחור, כמו רבים וטובים (?) לפניו וציין בפניי שהוא בעצם עשה עימי חסד ודווקא התנהג כראוי, והיה כן והוגן איתי כבר בהתחלה. הוא טען שאני צריכה לשמוח שהוא פולט את השאלה הזו לעברי, שהוא לא הוליך אותי שולל וגרם לי לחשוב שיש פה סיכוי לקשר וזוגיות.
נו באמת! נולדתי אתמול? (האמת שלא, ויש לי תעודת זהות להוכיח את זה). עוד לא נולד הגבר שישכנע אותי שהוא מתנהג יפה כאקט ג'נטלמני, מפני שהוא קרא באגדות שלבחורה יש להתנהג בכבוד. אם אתה רוצה לנהוג בכבוד - אז בוא נהיה באמת (!) כנים:
השאלה הזו שלך, לא לי היא עושה את החיים קלים, אלא דווקא לך. זה אומר שלא תצטרך להשקיע בי כמה דייטים ורק אז (אולי) להכניס אותי למיטה, אלא ברור שהמיטה תככב כבר בפגישתנו הראשונה.
כבר כתבתי שאני בעד כנות, וסטוץ זה לא משהו שצריך להסוות. הכוונה לכנות אמיתית, לא מזוייפת. אם יש לך משהו להגיד, אז תגיד. ואם אתה פחדן מדי, אל תפיל את אחריות הבחירה על הבחורה. אני לא דורשת ג'נטלמניות של המאה ה-18, אבל כן סוג של כבוד לזו שמולך.
אתה רוצה סקס, תגיד מראש - ותן לי להחליט אם אני בעניין. אל תיתן לי להתחיל לספר לך על הזוגיות שאני מחפשת, על הפילוסופיה שלי לגבי חיים משותפים ועל מה עושה לי את זה בבחור (הומור, ללא ספק). אל תיתן לי לשתף אותך במה שחשוב לי בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, ורק אחר כך להגיד לי שמראש אתה לא בעניין. עם זה אתה צריך להתחיל, לא לסיים. אל תיתן לי להיפתח מולך בנפש, כשכל מה שאתה רוצה זה פתיחות של גוף. תצהיר מראש על כוונותיך - זה הכי ג'נטלמן שתוכל לצאת בסיטואציה הזו!
אם אתה משתמש במטבע הלשון הזה כדי להכניס אותי למיטה, אתה "מסתנן סטוצים" לעולם של היכרויות.
חשבת על זה שככה אתה מוציא שם רע למין הגברי שבטח יש בו עוד כמה שמחפשים זוגיות (איפה הם, לעזאזל?!) ובאמת אכפת להם מה אני מחפשת? לא חבל? אתה הוצאת רע את המין הגברי, אני נאמתי לך על זוגיות, ושנינו יצאנו לא מסופקים. אתה לא מסופק מינית, ואני לא מסופקת מהאופציות לזוגיות שעולם הגברים מזמן לי.
החיפוש אחר האושר הוא הסיבה העיקרית לאומללות (אריק הופר)
אם אני כבר יוצאת מהבית שלי ונוטשת את ארבעת הקירות במחיר שכירות מופקע, זה כדי לחפש משהו ששווה את מסע החיפושים. משהו כמו זוגיות. שמעתי שיש כאלה שאשכרה מצאו דבר כזה.
אז מה אני מחפשת?
קשר שמתרחש בין קירות הלב, לא רק בין קירות הגוף. קשר עם כמיהה לנפש, לגוף, לזמן, למרחב. כמיהה לחיים משותפים בתוך רגעים עצמאיים ולהתנהלות עצמאית בתוך מציאות משותפת.
זה מה שאני מחפשת. ואתה?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
