במשך 50 שנה מסרבת ממשלת גרמניה לחשוף לציבור מסמכים שבהם מידע על 15 השנים שעברו על אדולף אייכמן
כפושע נאצי נמלט - מסיום מלחמת העולם השנייה ועד שנתפס על-ידי סוכני מוסד בארגנטינה והובא למשפט בישראל. למרות טענת הביון הגרמני כי הסיבה לסודיות המסמכים היא ביטחונית, רבים מאמינים שהמידע המופיע בהם עשוי לחשוף עד כמה סייעה ממשלת גרמניה של אחרי המלחמה לנאצים שנמלטו מאירופה, ומי היו האנשים שלא היו מעוניינים בתפיסתו של אייכמן.
המסמכים הסודיים, השמורים בארכיון סוכנות הביון הגרמנית (BND) עלו לדיון באחרונה בשל תביעתה של עיתונאית גרמנייה להתיר את פרסומם. גבריאל ובר הגישה לבית המשפט הפדרלי בלייפציג בקשה לחשוף את המידע הפרוס על-פני 4,500 עמודים, והרכב של שלושה שופטים שקיבלו היתר חריג לעיין במסמכים, יקבע בקרוב האם דרישת סוכנות הביון להמשיך ולהסתיר את המידע מהציבור אינה נוגדת את חוקי חופש המידע בגרמניה.
בתגובת הביון הגרמני לבקשה, נטען כי הכרחי לשמור על סודיות המסמכים משום שרוב המידע המופיע בהם הועבר לגרמניה על-ידי "סוכנויות מודיעיניות זרות", (ההערכה היא שמדובר במידע שהגיע מהמוסד). בביון הגרמני טוענים כי אם המידע יפורסם, הדבר ירתיע מדינות מלחלוק מידע מודיעיני עם גרמניה בעתיד. אך אוקי גוני, עיתונאי ארגנטיני ומומחה לפושעים נאצים נמלטים, מאמין כי טענת ה-BND שהסיבה לאי-חשיפת המסמכים היא המקורות הזרים היא תירוץ.
משפט אייכמן. "הוא סיפר הכל לישראלים"
"הם יכלו בקלות למחוק את שם שירות המודיעין הזר ואת שמו של המקור", הוא הסביר. "המסמכים לא יביכו מודיעין של אף מדינה אחרת מלבד של גרמניה עצמה". גוני, מחבר הספר "אודסה האמיתית" המתאר איך משטרו של חואן פרון סייע
באופן שיטתי לפושעי מלחמה נאצים, ואת הבילויים המשותפים של בכירי ממשלת גרמניה עם הנאצים הנמלטים בבואנוס איירס, מעריך שפרסום המסמכים יוביל לחשיפת הסיוע שהעניקה ממשלת גרמניה לנאצים שנמלטו אל מעבר לים על-מנת להתחמק ממשפט.
ווילהלם דיטל, סוכן לשעבר בסוכנות הביון BND, מצוטט גם הוא ב"דר-שפיגל" כמי שמפקפק במאמצי גרמניה לבוא חשבון עם הפושעים הנאצים. "למה אתם חושבים שהתובע הכללי של פרנקפורט, פריץ באואר, נסע לישראל כדי לחלוק איתם את המידע על אייכמן במקום לספר לממשלת גרמניה?", שאל דיטל. "הוא לא סמך על הגרמנים. הוא לא חשב שהם רוצים למצוא את אייכמן". באואר סייע רבות למציאת אייכמן ולקיום משפטי אושוויץ.
אירמטרוד ווג'ק, הביוגרפית של באוור, מסכימה. היא מאמינה שבאוור בחר שלא לחלוק את המידע עם ממשלתו שלו בשל נוכחותם של נאצים לשעבר במשרדי הממשלה. אפילו השגריר בארגנטינה באותם ימים, ורנר יונקרס, היה נאצי לשעבר. ווג'ק הסבירה כי ייתכן שבאוור חשש שמישהו בממשלה יזהיר את אייכמן ויסייע לו להתחמק.
עורך הדין ריינר גלן, אחד מפרקליטיה של העיתונאית גבריאל ובר, העריך כי המידע הנפיץ ביותר במסמכים הסודיים קשור לדרך שבה נמלט אייכמן מגרמניה.
"הוא היה מאוד דברן בירושלים - הוא ידע שהוא הולך למות", אמר גלן לשבועון הגרמני, אייכמן סיפר לישראלים בפירוט מי סייע לו לעזוב את גרמניה ולאחר מכן את אירופה, מידע שעניין מאוד את חוקריו. "אפשרי מאוד שהוא קיבל עזרה מבכירים בגרמניה, באיטליה ואפילו בוותיקן", הוסיף גלן.
בנו של אייכמן, ריכרדו אייכמן, ארכיאולג החי בברלין והביע בעבר את סלידתו העזה ממעשי אביו, תומך גם כן בחשיפת המסמכים. לדבריו, הוא מאמין כי "הגיעה העת לפתוח את המסמכים האלה. לא משנה מה נכתב בהם". לפי עורך הדין גלן, יש סיכוי גדול שזה יקרה. "אנו מעריכים שלפחות חלק מהמסמכים ייחשפו, גם אם הם יעברו עריכה". העיתונאי הארגנטיני גוני מקווה שגרמניה תבין כי חשיפת המידע לא תפגע בתדמיתה. "העובדה המביכה היחידה היא שהם ממשיכים להסתיר את המידע מהציבור", הוא מסכם.
Read this article in English
