| |
הכירו את קבוצת אוריון
השבוע נעסוק באחת מקבוצות הכוכבים הבולטות והמעניינות ביותר: קבוצת אוריון. אם מסתכלים לשמים ממש עם שקיעת החמה, ניתן להבחין בה בכיוון דרום, מבשרת את בואו של האביב
קבוצת אוריון
היא ללא ספק הבולטת בין קבוצות השמים והמפורסמת שבהן, להוציא אולי את קבוצת הדובה הגדולה.
מיקומה על קו המשווה השמימי עשה אותה לקבוצה מוכרת בשני חלקי כדור הארץ, הצפוני והדרומי. כוכביה הבהירים, צורתה המיוחדת ושלושת כוכבי החגורה הממוקמים בדיוק על קו המשווה השמימי עושים אותה לבולטת במיוחד.
צורתה של קבוצת אוריון היא מלבן מוארך, שריגל וביתאלג'וז מציינים את שני קודקודיו הנגדיים. בתוך המלבן מצויה שלישיית כוכבי החגורה ומדרום להם שלישייה נוספת בקו צפון-דרום. המבנה של שתי השלישיות יוצר מעין חץ שמצביע צפונה וחובבי הניווטים בארץ מכירים אותו כחץ הצפון, מאחר שהוא מצביע באופן גס לכיוון צפון.
מרבית כוכבי אוריון יוצרים קבוצה אמיתית בשמים, שהוא אגד הכוכבים של אוריון (אוריון OB1), המצוי במרחק של כ-1,500 שנות אור מהשמש. על כן זו אחת מקבוצות הכוכבים היחידות בשמים, להוציא את הדובה הגדולה, שמרבית כוכביה הבהירים יוצרים קבוצה אמיתית בשמים.
הודות לצורתה המיוחדת ולכוכביה הבהירים, קבוצת אוריון זכתה להתייחסות במיתולוגיות שונות, והיא אחת הקבוצות הבודדות המוזכרות בכתובים. בימי קדם היא הייתה ידועה כקבוצת כּסיל וכך היא גם מצוינת בספר איוב: עֹשה-עש כסיל וכִימָה וחדרי תֵמַן (איוב, ט', ט'); התקשר מעדנות כימה או מֹשכות כסיל תפתח (שם, ל"ח, ל"א).
בספר עמוס מוזכרת הקבוצה שוב בדמיון מפתיע לפסוק המצוין בספר איוב: עֹשה כימה וכסיל... (עמוס, ה', ח'). בספר ישעיהו מוזכר שם הקבוצה שוב, הפעם ברבים: כי-כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלו אורם.. (ישעיהו, י"ג י'). כנראה שמקור השם הוא מסופוטמי ופירושו "אור".
שם זה התגלגל מאוחר יותר לשם היווני אוריון. המצרים ראו בו את אוסיריס, נוהג בספינה (קבוצת ארנבת) הנושאת את נשמות המתים. אחד מהפתחים היוצאים מחדר הקבורה בפירמידה הגדולה של ח'ופו מצביעה לכיוון בו מצויה קבוצת אוריון בשמים, זאת כדי שתוכל לאסוף את נשמת פרעה. גם המיקום של שלוש הפירמידות הגדולות ביחס לנהר הנילוס דומה מאוד למיקום שלושת כוכבי החגורה של אוריון ביחס לשביל החלב.
הבבלים ראו בגילגמש את הגיבור הלאומי שלהם ומיקמוהו בשמים בקבוצת הכוכבים של אוריון. גילגמש, עוטה עור האריה, נלחם בשור השמימי (קבוצת שור) המצוי ממערב ומצפון לקבוצת אוריון ומאיים עליה בקרניו. גילגמש יצא למסע ארוך בעקבות מותו של חברו אנקידו בחיפוש אחר האלמוות ועלילת הסיפור היא בסיס לסיפורים מיתולוגיים אחרים כגון הגן של סידורי, סיפור המבול המסופר על ידי אוטנפישתים, הנחש ועץ החיים ועוד. עלילות גלגמש התגלגלו כנראה לעלילותיו של הרקולס.
הגיבור היווני שאת שמו נושאת הקבוצה היה אף הוא, כגילגמש, בן אלים. יום אחד טיילו זאוס, פוסידון והרמס ברחבי הארץ ובדרכם פגשו באיריֶאוּס שהיה רועה צאן חשוך ילדים. הרועה העני, שלא ידע את זהות שלושת הולכי הרגל, הזמין אותם לביתו ושחט את השור היחיד שהיה לו, כדי להגישו לאורחיו כמנהג הכנסת האורחים.
לאחר שסעדו את לבם, שאלו שלושת האורחים את מארחם העני אם יש בלבו משאלה כלשהי, והלה השיב להם שרצונו בבן. שלושת האלים יעצו לו לקבור את נבלת השור שהגיש להם באדמה, ומשעשה כן, נאספו שלושתם סביב הנבלה והטילו בה את מימיהם בצוותא. מקץ תשעה חודשים נולד אוריון (ככל שייראה הדבר מוזר, המילה היוונית "אוריון", Orion, מקבילה למילה Urine שמשמעותה שתן).
היות שאוריון נולד מנבלת השור הקבורה באדמה, יש הרואים בגאיה, האדמה, את אמו. מותו של אוריון נגרם בגלל העקרב ולכן זאוס, שמיקם את אוריון ואת העקרב בשמים, הקפיד לסדרם כך שכשהעקרב זורח אוריון שוקע ולהיפך. לפי המיתולוגיה, אוריון גם רדף אחר הפליאדות
המצויות מצפון לו, בתחומי קבוצת שור (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
קבוצת אוריון מצויה בימים אלה של סוף החורף בדיוק מעל האופק הדרומי. לזיהוי קבוצת אוריון בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה. החלק העיקרי של הקבוצה הוא המלבן שקודקודו הצפון מזרחי הוא כוכב העל-ענק ביתאלג'וז המצוין באות היוונית "אלפא".
מאז הסרט המצליח שנשא שם זה יש המבטאים את שמו "ביטלג'וז", אך מקור השם הוא בערבית ומשמעותו בית השחי של הענק (באט אל-ג'אוזה). בספרים עבריים ישנים אפשר למצוא את השם בית האגוזה. זהו העל-ענק האדום הקרוב ביותר לשמש ומרחקו מוערך בכ-430 שנות אור. עצמת אורו הנראה גבוהה כמעט פי 10,000 מעצמת אורה של השמש אך רוב הקרינה של הכוכב היא בתחום האינפא-אדום.
הכוכב משנה את קוטרו כשהוא מתכווץ ומתפשט בזמן מחזור ארוך שנמשך 2100 יום בממוצע. בנקודת המינימום, קוטרו של הכוכב הוא 750 פעמים קוטר השמש וכשהוא מתפשט, קוטרו עשוי לגדול בכ-60%! מסביב לכוכב הענק יש מעטפת אבק ובה התגלו גם עקבות של מולקולות מים על ידי פליטת קרינת מיקרו.
| אסטרונומיה |
|
| אבק כוכבים / עידן פייביש, "גליליאו צעיר" |
|
מדי שנה השמיים מזמינים אותנו לצפות במופע מרהיב של "כוכבים נופלים". האם הם באמת נופלים? מהיכן הם מגיעים אלינו וכיצד מנסים המדענים למנוע פגיעה של גּוֹרְמִים שְׁמֵימִיִּים בכדור הארץ? תופעה מֶּטֶאוֹרִית |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מעטפת האבק האופפת את הכוכב משתרעת למרחק הגדול פי 10 לערך מקוטרו. מסתו של מפלץ זה היא כ-20 מסות שמש וכוכבים מסוג זה יסיימו את חייהם בהתפוצצות סופר-נובה. אם אכן הדבר יקרה בעוד כמה אלפי שנים, זו תהיה ההתפוצצות הסופרנובה הקרובה ביותר לכדור הארץ בהיסטוריה הכתובה, והכוכב המתפוצץ ייראה לנו בהיר פי 100 ויותר מהירח המלא.
צבעו האדום-כתום של ביתאלג'וז נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.
ביתאלג'וז הוא הכוכב הראשון שפניו צולמו על ידי טלסקופ החלל של האבל,
הודות לגודל הזוויתי שלהם הגדול יחסית. על פניו של ביתאלג'וז נתגלו כתמי שמש ענקיים, שגורמים לשינויים קלים בבהירותו.
הקודקוד השני של המלבן, הקודקוד הדרום מערבי, הוא הכוכב ריגל המצוין באות היוונית "בטא", אף על פי שבהירותו גדולה יותר מזו של ביתאלג'וז המצוין באות "אלפא". יתכן והסיבה היא לעמעום אורו של ביתאלג'וז בגלל מעטפת האבק המתפשטת ממנו. מקור השם מערבית: ריג'ל אל-ג'אוזה אל-יוסרה – הרגל השמאלית של הענק.
בניגוד לביתאלג'וז האדום, ריגל הוא כוכב ענק כחול, חם ולוהט. אף על פי שהכוכב מסיבי, אפילו יותר מביתאלג'וז, ומסתו מעורכת בכ-40 מסות שמש, הוא קטן יותר; קוטרו מוערך "רק" בכ-70 פעם קוטר השמש. הסיבה היא שריגל צעיר בהרבה מביתאלג'וז, שהוא כוכב זקן שהתנפח, בעוד שריגל מצוי ב"תחילת דרכו".
אורו הנראה גדולה פי 40 אלף מעוצמת אורה של השמש וזאת למרות שחלק ניכר מהאנרגיה שלו נפלט בתחום העל-סגול. צבעו הכחול נובע מהטמפרטורה הגבוהה של פניו – כ-20 אלף מעלות – הגבוהה פי 6 מזו של ביתאלג'וז. מרחקו של ריגל מהשמש 770 שנות אור. מי שמצויד בטלסקופ איכותי יכול לראות שבמרחק זוויתי קטן מריגל מצוי כוכב נוסף. זוהי למעשה מערכת של שני כוכבים הנראית ככוכב אחד שמהווה יחד עם ריגל מערכת של שלושה כוכבים.
החגורה של אוריון היא הצורה הבולטת ביותר בקבוצה. שלושת הכוכבים הבהירים האלה יוצרים קו ישר של כוכבים, במרווחים שווים זה מזה, ולפיכך היו מוקד להתעניינות בעולם העתיק, והקדמונים התייחסו אליהם כיחידה אחת. הערבים כינו אותם בשם כולל וחרגו ממנהגם לכנות כוכבים באופן פרטני. הם הכירו אותם כ-אל-נָסָק, הָקַו או הגדר, ולאחר מכן אל-נִיגָ'ד, החגורה, וכן אל-אָלקָאט, שם שמציין שורה של אגוזים מוזהבים. כמו כן, ראו הערבים בשלושת כוכבי החגורה את חוליות הגב של הענק וכינו אותם פָקָ'ר אל-גָ'אוּזָה.
שלושת הכוכבים (ממערב למזרח) הם: מינטקה (החגורה בערבית), אל נילם או אל-נית'ם (הנזם של החגורה, בערבית) ואל ניטק – אזור החלציים. שלושתם ענקים כחולים חמים מאוד. אלניטק מצוי במרחק של 920 שנות אור ומאיר בעצמה של 8300 שמשות. אל-נילם מצוי במרחק של 1300 שנות אור ומאיר בעצמה של 30 אלף שמשות. הכוכב השלישי, אל-ניטק, מצוי מרחק של 800 שנות אור מהשמש ויש לו כוכב מלווה.
שני הכוכבים סובבים סביב מרכז כובד משותף אחת ל-1500 שנים ודרוש טלסקופ טוב כדי להבחין בהם. מצפון מזרח לכוכב מצויה ערפילית ההמבורגר ומדרום לו ערפילית ראש הסוס, אותן נסקור בשבוע הבא. אם נמשיך את כוכבי החגורה לכיוון מזרח (שמאלה) נגיע אל הכוכב סיריוס, כוכב השבת הבהיר ביותר בשמים המצוי בקבוצת הכלב הגדול, אחד משני הכלבים של הצייד אוריון (השני הוא הכלב הקטן המצוי מצפון לכלב הגדול).
מדרום לאל-ניטק מצויים שלושה כוכבים נוספים היוצרים שורה קטנה וחיוורת יותר מכוכב החגורה, שיחד אם כוכבי החגורה וכוכב נוסף ממזרחה יוצרים את חץ הצפון המוכר לנו משיעורי הניווט, אם כי לא ממש מומלץ למצוא את הצפון המדויק לפיו. מי שיביט בעין אל השורה הקטנה יבחין שהכוכב המרכזי בה מטושטש. אין מה לרוץ לרופא העיניים – זוהי הערפילית הגדולה באוריון שאותה נסקור בהרחבה בשבוע הבא.
הירח מצוי ברבע האחרון שלו וב-16 במרס הוא יהיה במולדו. קודם לכן, במוצ"ש ה-13 במרס, הוא יחלוף מצפון לנפטון וביום ראשון ה-14 במרס, הוא יחלוף 5 מעלות מצפון לצדק. השבוע הקרוב גם מזמן לנו התקבצות בין כמה גופים במערכת השמש: כוכב חמה ואורנוס מתקבצים עם השמש, כשכוכב חמה בדרכו להפוך לכוכב ערב ואילו אורנוס לכוכב בוקר.
כוכבי הערב בתקופה זו הם נוגה, הנראה היטב מעל האופק המערבי מיד לאחר שקיעת החמה, מאדים הנראה עם השקיעה ושבתאי העולה מעל האופק המזרחי בשעות הערב המוקדמות. שבתאי מצוי בתחומי קבוצת בתולה,
וניתן לצפות בטבעותיו הנראות היטב גם בטלסקופים קטנים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים,
מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-YNET.
|
