חיה בתוך משבצות

לפני מספר שנים עבודה של האמנית דגנית ברסט עוררה שערוריה ציבורית; היא הציגה את המחבל מדיזנגוף סנטר כחלק מתערוכה במוזיאון חיפה. כצפוי, זה עורר כותרות מהדהדות והגיע גם לכנסת, וכמובן עשה לה עוול, כי אף אחד לא התעסק ביצירה עצמה.

"זה המחבל מדיזנגוף סנטר, סטודנט לאמנות מחאן יונס", היא אומרת כשנשאלת מה בדיוק תפס אותה, מה  בדיוק גרם לה להתעסק בו. זה היה אותו כיתוב עם תמונתו בעיתון ידיעות אחרונות.

אבל ברסט הניחה לזה כבר ממזמן. למעשה, היא אחת האמניות העסוקות והפוריות ביותר כיום. בימים אלה היא מציגה בתערוכה הקבוצתית "זמן ציפייה" המוצגת ב"מובי", מוזיאון בת-ים לאמנות (אוצרת לאה אביר). ברסט, ילידת 1949, הציגה כבר תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות, ואף זכתה בין היתר בפרס דיזנגוף ובפרס משרד החינוך והתרבות.

הגענו לסטודיו שלה בדרום תל אביב, השוכן בין מוסכים קדחתניים, ריח פיח, אגזוזים, אזבסטים וגריז, תפאורה כמעט מתבקשת. מבט חטוף בעבודות שלה, אלו השלמות ואלו בהתהוות, מלמד שלא רק הטרור מכונן חלק ניכר מהעבודות שלה, אלא שיש לה סוג של אובססיה עם משבצות.

"זה התחיל מאותה מחברת חשבון של כיתה א'", היא אומרת. אבל זה לקח להמון כיוונים אחרים. המשבצות ניכרות כמעט בהכל, ביריעות עליהן נראות מפלצות בראשיתיות, מתחת לאובייקטים ברישומים. כל מה שצריך זה רק להסתכל היטב.