כדי שיצליח, חוק האריזות החדש
אותו מקדם המשרד להגנת הסביבה אמור לעצור אותנו מלהמשיך בהרגל האוטומטי של השלכת כל אריזות המזון והמוצרים לפח האשפה. האם הציבור מוכן למהפכה שכזאת, שתדרוש ממנו להפריד את הפסולת לסוגים שונים?
במשרד להגנת הסביבה מודים שהדרך ליישום החוק המורכב עוד ארוכה ומפותלת, אך בדבר אחד שורר ביטחון יחסי: הציבור בשל למהלך.
"... ראינו את זה קורה בתחומים אחרים - כמו עם כלובי הבקבוקים למשל. אין לי ספק שהציבור בשל. אם כבר ישנה בעיה - היא אצלנו. בעניין הזה עלינו לוודא שהאמון של הציבור לא נפגע. מספיק שמשאית אחת של פסולת מופרדת תגיע לאתרי הטמנה - וכל החוק הזה נהרס", אמר מנכ"ל המשרד יוסי ענבר.
את הדברים אמר ענבר בכנס ראשון מסוגו שקיים המשרד להגנת הסביבה בשיתוף התאחדות התעשיינים בתל אביב.
בכנס הסביר ענבר כי בין היתר תלוי החוק בהסדרים שונים שיתגבשו בין רשויות מקומיות (ורשויות עצמאיות כמו נמלים או שדות תעופה וגופי ציבור) ובין תאגידי הפסולת של היצרנים השונים. אלה האחרונים יהיו אחרים על איסוף הפסולת ומיחזורה. "הרשות תהיה חייבת לתת ליצרנים או היבואנים לאסוף את הפסולת משטחה, ורק אם תהיינה בעיות - המשרד יתערב", אמר.
| חוק חדש בדרך: |
|
| כל האריזות ייאספו למיחזור / יעל דראל |
|
במסגרת חוק האריזות החדש שמגבש המשרד להגנת הסביבה, היצרנים יחוייבו לאסוף את כל האריזות המשווקות לציבור, מכל הסוגים והחומרים - אחרת ייקנסו. היעד: מיחזור 60 אחוז מהאריזות כמו באיטליה ואירלנד. השיטה: כנראה פחים נפרדים לחומרים השונים בבית. וכן, זה כנראה יעלה לנו יותר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
"בראש ובראשונה המטרה היא לגרום לרשויות להימנע מהטמנה (של הפסולת - י.ד). השאיפה היא להגיע לאפס הטמנה. אחת הדרכים לעשות את זה היא בעזרת היטל ההטמנה, שיעלה בשנה הבאה ל-50 שקלים לטון, ויש לנו גם אפשרות להכפיל אותו. הרצון להימנע מתשלום ההיטל על הטמנת הפסולת יתמרץ את השלטון המקומי לכיוון מציאת פתרונות", אמר ענבר.
הוא הוסיף כי כיסוי עלויות נוספות הקשורת לאיסוף ומיחזור הפסולת, יבוא יבוא באופן טבעי גם מכיסם של הצרכנים, שייאלצו לשאת בעול.
בכנס דיברו גם נציגי התעשיינים הקשורים למהלך, וציינו כי לאחרונה מסתמנת בעיה, הקשורה לבדיקות שמבקש לבצע הממונה על ההגבלים העסקיים בכל הקשור להקמת תאגידי המיחזור השונים.
על פי החוק, יצרני המוצרים אמורים להקים את התאגידים, אך הם עצמם עדיין יהיו אחראים לאיסוף ומיחזור הפסולת. לדברי רוני קוברוסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל), הבדיקות של הממונה על ההגבלים העסקיים עלולות לעכב את התהליך.
| ירוקה מקינואה: |
|
| החיים שלי בזבל, איזה כיף! / טלי שני, סיאטל |
|
כדאי שתזמיני עוד פח, אמרה לי קרוליין, השכנה שלי בבית החדש. מסתבר שבפח האפור מותר לשים רק שאריות מזון, ושצריך גם פח ירוק לגזם, ופח כחול לזכוכית ואלומיניום, פלסטיק (שטוף בלי מכסים) ונייר (אבל רק יבש). "ואת הקרטונים המיותרים לארוז בחבילות שטוחות של עשר", דרשו בעירייה. כך נראים החיים (הירוקים) החדשים שלי, 20 דקות ממרכז סיאטל |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
"בכל העולם התעשייה נחשבת לשותף טבעי. באירופה המדינות מברכות על שיתופי פעולה עם חברות ענק כמו יוניליבר, נסטלה ודנונה; אבל פה מבקשים מאיתנו הסברים. אנו מקווים שבקרוב נקבל את האישורים הנדרשים ונוכל להתחיל להניע את התהליך", אמר קוברסקי.
גם גורמי תעשיה אחרים אמרו שהם מקווים לקידום מהיר של החוק. "החוק הזה חשוב לנו, כי הוא יביא אותנו למקום שבו נצטרך למצוא מקורות לחומרים קלים יותר, נקטין אריזות, נצמצם נפחים. זה אינטרס של כולנו לנקות את המדינה. זה כלכלי גם למדינה, לא רק לנו", אמר דורון קמפלר, לשעבר מנכ"ל אמניר וכיום מנכ"ל כרמל מערכות מיכלים.
הצעת חוק האריזות, אותה מקדם במרץ השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, מבוססת על מודל בלגי והמדיניות האירופית בכל הקשור למיחזור האריזות ואחריות היצרנים למהלך.
ארדן הדגיש כי מעבר ליתרון של הפחתת הפסולת והגברת היקף המיחזור, החוק החדש טומן בחובו פוטנציאל תעסוקתי של 50 אלף מקומות עבודה במשק. ארדן הוסיף ואמר כי תעשיית המיחזור החדשה שתתפתח היא חוליה חשובה במהפכת מיחזור הפסולת שצפויה לעבור על ישראל בשנים הקרובות.
