"בסוף היום, אחרי שאני מסיים לעזור לאחרים, אני הולך להוריי ולמשפחה לקבל עזרה כלכלית. בלעדיהם הייתי חי מתחת לקו העוני", אומר י' עובד סוציאלי ממרכז הארץ (35) נשוי ואב לילד בן שנתיים. י' הוא אחד מכ-4,000 העובדים הסוציאליים בישראל (כרבע מכלל העובדים) המקבלים לשכרם השלמת הכנסה מכיוון שאינם מגיעים לשכר מינימום.
י' הוא עובד סוציאלי 8 שנים, בעל תואר שני, וגם אשתו עובדת סוציאלית. כדי לפרנס את משפחתו נאלץ י' לעבוד בשני חצאי משרה, ברשות ציבורית ובעמותה: "ברשות אני עובד בתחום האלימות במשפחה, ובעמותה אני מלווה נפגעי אלכוהול", הוא אומר. לדבריו, "חצי משרה זה על הנייר. אני עובד כ-10 שעות ביום. יש בעבודה הזאת הרבה מצבי חירום שאני צריך להתערב בהם".
אלא שבסוף החודש מביא י' הביתה שכר בסיסי של כ-3,600 שקל, והוא מקבל השלמת הכנסה חודשית של כ-240 שקל. בנוסף, בעקבות הוותק שלו מצליח י' "לגרד" עוד כ-2,000 שקל.
"זה מבייש אותי כעובד סוציאלי. אני נותן שירות ברמה גבוהה, והמדינה מנצלת אותי ונותנת לי את המינימום. אני אוהב את מה שאני עושה, אבל כשאני רואה את התלוש זה עושה לי רע. למרות זאת אין לי מחשבות לעזוב את המקצוע כי זו שליחות", אומר י'.
לקראת יום העובד הסוציאלי הבינלאומי שיתקיים היום (ג') מגלים נתוני משרד התמ"ת ואיגוד העובדים הסוציאליים את האמת על מצבם. כרבע מקבלים השלמת הכנסה, עובד בעל תואר שני עם ותק של 25 שנה עם מקסימום גמול השתלמות משתכר 6,265 שקל ברוטו.
ולמרות זאת, זה מקצוע מבוקש: רק אחד מארבעה סטודנטים המבקשים ללמוד עבודה סוציאלית מתקבל. מדי שנה מסיימים כ-1,100 עובדים סוציאליים את לימודיהם לתואר ראשון, אולם רובם מתקשים מאוד למצוא מקומות עבודה, בהיעדר תקנים.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי: "במקום לעודד הצטרפות של כוח אדם איכותי למקצוע, המדינה מתגמלת את העובדים מתוך התפיסה כי במקצועות שבהם הרוב נשים שכרם צריך להיות נמוך ב-25% משכר הגברים", אומר פרי.
הכתבה המלאה פורסמה במוסף "ממון"
