הצוות הרפואי בחדר הלידה במרכז הרפואי קפלן ברחובות התרשל בביצוע המעקב הרפואי, ובעקבות זאת עובר מת ברחם אמו. כך פסק לאחרונה השופט אבי זמיר מבית משפט השלום בתל אביב, ובכך הפך על פיה את החלטת משרד הבריאות שניתנה לפני כמה שנים, לפיה לא הייתה רשלנות במקרה זה. השופט פסק גם כי על שירותי בריאות כללית, הבעלים של בית החולים, לפצות את ההורים בחצי מיליון שקל.
מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה? מסיקור ארוך שנים של התנהלות משרד הבריאות ותביעות רשלנות רפואית אני מהמר שכל בעל עניין יפרש את פסק הדין על פי ניסיונו וגישתו לנושא: חלק ממי שהתנסו בהגשת תלונות למשרד הבריאות יאמרו כי פסק הדין מלמד על הדרך שבה משרד הבריאות מטפל בתלונות על רשלנות רפואית וזה רק מחזק טענות שהועלו בשנים האחרונות על טיוח של תלונות נגד רופאים. לעומת זאת חלק מהרופאים וראשי הממסד הרפואי עשויים לראות בכך חיזוק לטענות שנשמעות בשנים האחרונות בממסד הרפואי שלפיהן בתי המשפט ממהרים להטיל אחריות על בתי החולים.
ביוני 2000 ביקשה עו"ד עליזה לוין בשם ההורים ממשרד הבריאות לחקור את המקרה. לאחר שדיבר עם כל הצדדים ואף קיבל חוות דעת של מומחה בינלאומי
| בעקבות המקרה, שונו הנהלים (צילום: ויז'ואל/פוטוס) |
למיילדות וגינקולוגיה, קבע פרופ' שמעון גליק, אז נציב קבילות הציבור במשרד, כי "המוות הטרגי של העובר לא היה קשור לטיפול בזמן הלידה ושניהול הלידה לא חרג מהסטנדרטים המקובלים". לבקשת עו"ד לוין נעשתה בדיקה חוזרת, אך תשובת המשרד נשארה בעינה.
ההורים תבעו את שירותי בריאות כללית. בבית המשפט הוצגה חוות דעת של פרופ' יוסף שנקר, לשעבר מנהל מחלקת היולדות במרכז הרפואי הדסה, שקבע כי האם הגיעה לחדר הלידה עם עובר בריא ו"לא בוצע מעקב מינימלי הנדרש בכל מערכת אשפוז בארץ ובעולם", וכי "השגחה בסטנדרטים מקובלים הייתה מאפשרת אבחון מוקדם של סימני סבל עוברי... יש להצטער שנפטר ילד בשל, בריא, במסגרת חדר לידה".
שירותי בריאות כללית הגישו כתב הגנה שדחה את טענות התביעה, והציגו את חוות דעתו של פרופ' אייל שיף, מנהל אגף היולדות במרכז הרפואי שיבא, אשר קבע: "מות העובר אירע למרות ניהול רפואי נאות, בהתאם לכל הסטנדרטים המקובלים בחדרי לידה בארץ ובעולם".
בנימוקי הפסיקה כתב השופט זמיר כי לאור מצבה של היולדת והכאבים החזקים שסבלה מהם, צריך היה לקיים בירור רפואי מקיף והדוק ולהכניסה מוקדם הרבה יותר למעקב ולטיפול בחדר הלידה. "קיימת אפשרות סבירה שביצוע בדיקות העובר בשעות שבהן סבלה היולדת מהכאבים היה עשוי לאתר את המצוקה העוברית... בעיתוי שהיה מאפשר את הצלת העובר", קבע. כמו כן התייחס לכך שבעקבות המקרה אכן שונו הנהלים במחלקת היולדות בבית החולים ושופר המעקב אחר מצבן
של היולדות.
מבית החולים קפלן נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצערה של המשפחה. משרד הבריאות בדק את המקרה ולא מצא כל פגם בניהול הלידה על ידי הצוות הרפואי. יחד עם זאת אנו מקבלים את פסיקת בית המשפט".
שאלתי את משרד הבריאות, כיצד הם מסבירים את הפער בין החלטת המשרד לפסיקת בית המשפט.
תגובת המשרד: "הקריטריונים של בית משפט אזרחי לקבוע רשלנות נגד המוסד שונים מהקריטריונים הנדרשים לחייב נקיטת אמצעי משמעת נגד אנשי הצוות. אמצעי משמעת ננקטים רק אם מדובר ברשלנות חמורה, ולפי חוות דעת המומחה האובייקטיבי לא היה מדובר ברשלנות כלל. אין זה נדיר שקיימות אי הסכמות בין שתי סמכויות הדנות באותו מקרה".
מסיקור מקרים רבים של תלונות למשרד הבריאות ותביעות משפטיות אני ממליץ לכם:
- הצטיידו בתיק הרפואי שלכם. על פי חוק זכויות החולה, חובה על בתי החולים לספק לכם (בתשלום) צילום של כל התיק הרפואי. הקריאה בתיק תסייע לכם בהבנת המקרה ובהגשת תלונה או תביעה, וגם כדי לראות אם יש סימנים לשינויים מחשידים בתיק.
- אצל מי אפשר להתלונן. בהנהלת בית החולים, בקופת החולים האחראית על בית החולים, בלשכה האתית בהסתדרות הרפואית ובמשרד הבריאות. המלצתי היא להתלונן אצל פרופ' חיים הרשקו, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, טל': 5681296/02־5681320־02, פקס: 6725836־02, כתובת דואר: רח' רבקה 29, תלפיות, ירושלים 93461.
- הציגו שאלות ולא רק תלונה. בכתיבת התלונה אל תסתפקו בטענות או בתלונות כלליות, אלא ציינו שורה של שאלות שאתם מבקשים ממשרד הבריאות לחקור.
- אל תהססו לבקש בדיקה חוזרת. אם תוצאות הבדיקה במשרד הבריאות אינן מקובלות עליכם, בקשו בדיקה נוספת/חוזרת. בלא מעט מקרים בדיקה חוזרת הפכה את הקערה על פיה.
- אפשר לפנות לבית משפט גם אם משרד הבריאות קובע שאין רשלנות. ביכולתכם לתבוע באמצעות עורך דין תביעת נזיקין אזרחית בדרישה לפיצויים כספיים. היו מקרים לא מעטים שבתי המשפט פסקו בניגוד לקביעת משרד הבריאות, או שמוסדות הבריאות התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט גם במקרים שמשרד הבריאות קבע שלא הייתה רשלנות.
ד"ה, בת 34, רופאת שיניים במקצועה, סובלת שנים רבות ממחלת מעיים דלקתית כרונית שפוגעת בתפקודה ודורשת אשפוזים וטיפולים ממושכים וקשים.
| "מדובר במקרה יוצא דופן" (צילום: Index Open) |
התרופות המקובלות לטיפול במחלה, אשר נכללות בסל שירותי הבריאות, לא הועילו לה ואף גרמו לה תופעות לוואי. בעקבות זאת המליצו לה רופאיה לקבל את התרופה HUMIRA שאינה כלולה בסל הבריאות.
שירותי בריאות כללית אישרו לה את הטיפול בתרופה, וזו אכן הביאה לשיפור ניכר במצב, אלא שבאחרונה, לאחר חצי שנה של טיפול, ביטלה פתאום הקופה את האישור, וכל מאמציה של ד"ה לבטל את הביטול, לא צלחו.
ביקשתי משירותי בריאות כללית להסביר מדוע ביטלו את המימון למרות הנוהג האתי והרפואי המקובל, שלפיו כאשר ניתנת לחולה תרופה שמתגלה כמועילה, לא מפסיקים את מימונה, גם אם היא אינה כלולה בסל הבריאות וגם אם האישור ניתן בשוגג.
מכללית נמסר: "מדובר במקרה יוצא דופן אשר מטעמי סודיות רפואית אנו מנועים מלפרט את כל השתלשלות העניינים והמידע הרפואי שעמד בפנינו בעת מתן האישור לתרופה. לאחר שיקול דעת נוסף ולפנים משורת הדין הוחלט לאשר את
המשך הטיפול בתרופה. יש לציין כי האישור החריג ניתן בלי קשר לפנייתכם ולמרות שהטיפול בתרופה זו אינה רשום בהתוויה למחלתה של החולה ואינו כלול בסל הבריאות".
הקופה לא הסבירה מה גרם לה להפסיק את התרופה לחולה, אבל העיקר שהחולה מקבלת עכשיו מחדש את התרופה שכל כך חיונית לה.
והפעם מחמאה גדולה למרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) שמפעיל שירות ייחודי של טיפולי דיאליזה בשעות הלילה. הטיפול נועד לאפשר לחולי כליות, שזקוקים לטיפולים תכופים, לשלבם באורח חיים רגיל. הטיפול נעשה תוך כדי שינה, בפיקוח הצוות הרפואי, ונמשך 6־8 שעות. לדברי ד"ר דורון שוורץ, מנהל המחלקה הנפרולוגית באיכילוב, לדיאליזה הלילית יש גם יתרונות רפואיים ונמצא כי חולים שקיבלו את הטיפול בלילה השתמשו בפחות תרופות לאיזון מצבם מחולים שחוברו למכונת הדיאליזה ביום.
