חוק בנק ישראל החדש התקבל הערב (ג') בכנסת פה אחד בקריאה שניה ושלישית. בחוק תמכו 25 ח"כים - ולא התנגד אף לא ח"כ אחד. ההצבעה הייתה על כל 97 סעיפי החוק במיקשה אחת.
הדיון המסכם היה קצר יחסית, ההסתייגויות של חמישה מחברי ועדת הכספים היו מעטות ולא שנויות במחלוקת. כולם דיברו על כך שהחוק הוא "טוב" ו"נכון", כך גם שר האוצר לשעבר רוני בר-און ושר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ.
| מה יהיה עתידו של פישר בבנק ישראל? |
|
| עתיד הנגיד - בהתאם לקידום חוק בנק ישראל / צבי לביא |
|
חוק בנק ישראל החדש יעלה היום לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. במקביל שוקל סטנלי פישר בימים אלו האם להמשיך לכהונה נוספת כנגיד בנק ישראל ועתידו תלוי רבות בחקיקת החוק החדש |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
החוק עבר גלגולים ב-12 השנים האחרונות וידע עליות ומורדות ומתיחויות רבות בין הנגידים לבין שרי האוצר שכיהנו בתקופה זו. הוא נכנס לצנרת החקיקה בכנסת בלחץ שר האוצר שטייניץ מיד לאחר כניסתו לתפקיד. החוק עבר בכנסת, בעיקר בוועדת הכספים, במשך שלושה שבועות אינטנסיביים. היום הדגישו חברי הוועדה במליאה כי העבודה על החוק היא דוגמא ליכולת הכנסת להעביר רפורמות מורכבות בזמן קצר ולא בלחץ חוק ההסדרים.
יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), הבטיח וקיים שהחוק לא ייצא מהוועדה כמו שנכנס. השינויים המהותיים שנעשו בו הם הוספת תפקיד התמיכה של הבנק בצמצום הפערים החברתיים (ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ') לצד הצמיחה והתעסוקה שהוסיפה הממשלה כחלק מתפקידי הבנק, יחד עם התפקיד המסורתי המרכזי לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה, להקפיד על יעד האינפלציה ועל יציבות המערכת הפיננסית.
הוועדה התפשרה על פיקוח חלקי על תקציב בנק ישראל במקום אישור מלא של התקציב. הוסכם שהוועדה רק תדון בו לאחר אישורו בבנק.
השינוי המהותי הגדול ביותר נכנס ברגע האחרון בהחלפת פרק השכר של עובדי הבנק כהצעת הממשלה בפרק מקוצר ומשופץ שהתקבל מאחורי הקלעים של ועדת הכספים בהתערבות יו"ר ההסתדרות עופר עיני ובתמיכת ועד עובדי הבנק.
נקבע שעל השכר יוחלט בבנק באישור האוצר ובחילוקי דעות ביניהם יכריע ראש הממשלה לאחר מתן זכות שימוע לצדדים והתחשבות בצרכיו הייחודיים של הבנק וביחסי עבודה בין הנהלת הבנק לעובדים. הליך מקוצר עד 90-60 יום לכל היותר לעומת 270 יום בחוק המקורי.
הנגיד פישר התאכזב שלא עלה בידו לבסס את עצמאות הבנק גם על שחרורו מהפיקוח של הממונה על השכר באוצר על פי סמכותו לחוק יסודות התקציב. עצמאות זו נדרשה, לדבריו, כדי שהאוצר לא ינצל את כוחו בנושא השכר כדי להשפיע על מדיניות הריבית. האוצר טען להישג אבל הוא חייב אותו לעופר עיני שתמך עקרונית בפיקוח האוצר.
כל שאר סעיפי החוק מבססים את עצמאות הבנק בתפקידו גם אם נוספה מעורבות ציבורית בקבלת ההחלטות. סמכויות היחיד של הנגיד יחולקו בין שני גופים חדשים – ועדה מוניטרית שתקבע את מדיניות הריבית והמדיניות המוניטרית בכלל, לרבות בתחום המט"ח ומועצה מנהלית שתהיה הגוף האחראי על הניהול השוטף שיקבע את התקציב הניהולי וכן בכל נושא השכר.
הוועדה המוניטרית תורכב משלושה בכירי הבנק ושלושה נציגי ציבור במינוי הממשלה ובמועצה המנהלית יהיה רוב של חמישה נציגי ציבור לעומת שניים מצמרת הבנק. לנגיד יהיה קול כפול שיכריע בהחלטות שנויות במחלוקת בוועדה המוניטרית. החוק החדש מבטיח שקיפות של דיוני הוועדה והמועצה. בנוסף, נקבע כי הפרוטוקולים שלהם יפורסמו.
חידוש נוסף בחוק מוסיף לסמכות הבנק מתן אשראי לא רק לגופים בנקאיים שיציבותם הפיננסית בסכנה אלא גם לתאגידים לא בנקאיים בשעת חירום שיציבותם תעמוד בסכנה. תוספת זו נכנסה לחוק בעקבות לקחי המשבר הכלכלי פיננסי העולמי לאחר שהבנק הפדרלי האמריקני הציל את חברת הביטוח הגדולה AIG מקריסה שהיתה עלולה לגרום למפולת רחבה בשוק הפיננסי של ארה"ב.
