פיתוח ישראלי: אבחון פרקינסון באמצעות הקול
חוקרים מאוניברסיטת חיפה בשיתוף חוקרים אמריקנים פיתחו שיטה מהפכנית לאבחון מוקדם של פרקינסון בעזרת ניתוח שינויים בדיבור. השיטה מתבססת על הממצא שאצל רוב חולי הפרקינסון, נפגעים שרירי הקול והדיבור בשלבי המחלה המוקדמים, עוד לפני התסמינים
התקדמות בחקר הפרקינסון: שיטה חדשה שפותחה באוניברסיטת חיפה מסייעת באיתור השלב המוקדם של המחלה בו חלים שינויים עדינים במבנה הקול, זאת באמצעות ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן הדיבור. הפיתוח החדשני דורש אמנם מחקרים נוספים על מנת לאמת את תוצאות הבדיקה הראשונה אך עשוי לאפשר בעתיד אבחון מוקדם של המחלה שנים לפני התפרצותה.
שינויים בעיצורים
מחלת פרקינסון היא מחלה שמאופיינת בנוקשות של שרירים, רעד, תנועות איטיות, וקשיים בשיווי משקל ויציבה. המחלה מתקדמת בחמישה שלבים כאשר אחד הראשונים שבה הוא שינוי עדין במבנה הקול שלרוב אינו מובחן ביום יום. תסמיני המחלה הבולטים נוטים להופיע כאשר המחלה נמצאת כבר בתהליך מתקדם ולכן גם האבחון מתבצע כאשר כ-60% מתאי העצב באזור במוח ששולט על הפעילויות המוטוריות כבר הרוסים. על כן, היכולות הטיפוליות והשיקומיות נמוכות.
המחקר החדש נערך על-ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מארה"ב, ופורסם בכתב העת Journal of Speech. Language and Hearing Research. בבסיס המחקר עומד פיתוח של שיטה לא פולשנית: החולה קורא בקול מספר משפטים, כשתוכנת מחשב מעבדת את הנתונים ומאתרת שינויים בביטוי עיצורים ותנועות.
לדבריו של פרופ' ספיר, אצל רוב האנשים החולים בפרקינסון נפגעים גם השרירים השולטים על מערכות הקול והדיבור בשלב מחלה ראשוני מתוך חמשת שלבי המחלה, עוד לפני שמופיעים שאר תסמיני המחלה הקלאסיים. "ניתוח אקוסטי של גלי קול עשוי לאתר את המחלה בשלביה המוקדמים", מסביר פרופ' ספיר, "אולם עד היום לא ניתן היה להבחין בין חולים עם פרקינסון ודוברים בריאים באמצעות ניתוח אקוסטי של הדיבור. גם כאשר כבר ניתן היה לשמוע את הפגיעה בדיבור בעזרת האוזן, הבדיקות האקוסטיות לא הראו שוני משמעותי מבחינה סטטיסטית בין חולה בפרקינסון למי שאינו חולה בפרקינסון".
החוקר: "שיטה זמינה וזולה מהשיטות הקיימות"
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק אם הפיתוח החדש של פרופ' ספיר רגיש מספיק כדי לזהות שוני זה בגלי הקול והאם ניתן לזהות את השינויים גם בשלבים הראשונים מתוך חמשת שלבי המחלה. המחקר כלל 38 חולים ו-14 נבדקים בריאים. החולים הפיקו מספר משפטים סטנדרטיים שהוקלטו. המשפטים הללו כללו מילים שבהם קיימות התנועות E U A. תוכנה מיוחדת מדדה תנועות אלה בתדרים שונים. בקרב 80% מחולי הפרקינסון, גילה המחקר שינוי אופייני בביטוי התנועות, בעוד שבקרב קבוצת הבקרה של הנבדקים הבריאים, נתגלה השינוי הזה רק אצל 20%.בחלק האחרון של המחקר נבדקו חולי פרקינסון שטופלו בשיטה התנהגותית לשיפור הדיבור וחולים בפרקינסון שלא טופלו בשיטה זו. מהנתונים התברר שהמערכת הייתה רגישה לשנויים שחלו עקב הטיפול. כך, לדברי פרופ' ספיר, מאפשרת הבדיקה לאתר דוברים החולים במחלת פרקינסון וכן לנטר שינויים החלים עקב טיפול או הדרדרות המחלה.
"יש הסכמה בין רופאים וחוקרים שאבחון מוקדם חיוני ביותר על מנת למנוע או להאט את התהליך הניווני של המחלה", אומר פרופ' ספיר, " קיימות שיטות של דימות מוחית ושיטות אחרות, חלקן פולשניות, המאפשרות אבחון מוקדם של המחלה אולם אלו יקרות מאוד, בעיקר כאשר מדובר בבדיקות סינון של המחלה באוכלוסייה גדולה. השיטה שפיתחנו היא פשוטה, זולה, זמינה, אמינה ותקפה. עם הממצאים הראשוניים המעודדים הללו נמשיך במחקרים נוספים כדי לאמת את דיוק הבדיקה שתאפשר בעתיד אבחון מוקדם של המחלה ואולי גם את מניעתה".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
