גוגל וסין: למה לה פוליטיקה עכשיו?
מדוע הכריזה גוגל דווקא כעת שהיא מפסיקה לסנן את תוצאות החיפוש בסין? איך זה ישפיע על הגולש הסיני ואיך זה קשור ליחסים הקרובים בין מנכ"ל גוגל ואובמה? פרשנות
לאחר כמה שבועות של מתיחות בינה ובין סין, הודיעה אמש (ב') גוגל כי היא מפסיקה לסנן את תוצאות החיפוש במנוע החיפוש שלה בסין, ומפנה את הגולשים לגירסתו בהונג קונג, שם אין סינון.
על פי ההודעה בבלוג של גוגל, שנכתבה בידי היועץ המשפטי הראשי דיוויד דראמונד, נטען שהצעד בא על רקע הפריצה והמעקב אחרי תיבות הדואר של פעילי זכויות אדם בסין, ועל ההגבלות המתמשכות שם על חופש הביטוי, לא רק של גוגל, אלא גם של חברות רשת אחרות כמו פייסבוק וטוויטר.
כל זה שריר ויציב. סין היא אכן מדינה המטילה הגבלות רבות על חופש הביטוי ברשת, אבל מדוע דווקא עכשיו?
התשובה היא שגוגל כאן מנהלת גם אג'נדה נסתרת, פוליטית, מעבר ל"תראו אותנו, אנחנו אבירי חופש הביטוי".
הצאר שמידט
ד"ר אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, הוא מכר קרוב של נשיא ארצות הברית ברק אובמה. במהלך מסע הבחירות שלו הוא לא היסס להביע את תמיכתו הבלתי מסויגת בו, ומשנבחר אובמה לנשיאות, עלתה גם מצדו של הנשיא הנבחר הצעה לשמידט לכהן כ"צאר הטכנולוגיה" שלו.לא ברורה לי החיבה האמריקנית לתארי אצולה שמתו עוד עם בית רומנוב, אבל המשמעות בפועל היא ששמידט היה אמור לכהן כמנהל הטכנולוגיה של ממשל אובמה, מעין CTO נשיאותי. שמידט סירב להצעה.
גוגל וושינגטון: קשרים עבותים
אך אין הדבר אומר שמנכ"ל גוגל אינו מתייצב לצד הממשל כשהוא נדרש לכך.
הקשרים של גוגל עם הממשל בוושינגטון הם עבותים. בכירי גוגל נמצאים הרבה בוושינגטון, ומעידים ומגיבים בדיוני הוועדות השונות הנוגעות לתקשורת ולאינטרנט.
וינט סרף, מטיף האינטרנט הראשי של גוגל, עוסק כמעט בקביעות בפעילות לוביסטית לטובת ניטרליות רשת ועניינים נוספים שגוגל מנסה לקדם.
לגוגל יש כיום אינטרסים רבים בתוך הכלכלה האמריקנית, ולא רק באינטרנט – החל מהגבלים עסקיים, דרך רשתות תקשורת ושירותי טלוויזיה וכלה באנרגיה סולארית והשתתפות במיזמי נאסא (תמורת הזכות להחנות את המטוס הפרטי בבסיס הניסויים הקרוב).
ואיפה נקבעים ונחתכים כל העניינים הללו? בוושינגטון הבירה - בגבעת הקפיטול ובשדרות פנסילבניה 1600, הכתובת המוכרת יותר כהבית הלבן.
עוזרים לחברים
ולמה לא לעזור לחברים שיכולים אחר כך לעזור לך כשאפשר? הצעד של גוגל מאמש, למעשה מדבר בשם הממשל האמריקני, ומתיישר לפי הקו הנוקשה יותר שמוביל כיום אובמה נגד סין, כפי שגם סבור פרופ' אהרן שי.
זו התרסה מכוונת נגד כללי הצנזורה, הממשלה והתרבות הסינית, וסביר להניח שלא תעבור בשתיקה.
סין תחסום את שירותי גוגל בתגובה, ואו אז תינתן עילה נוספת לממשל האמריקני לבקר את הסינים על יחסם לזכויות אזרח ואדם.
גם ההתבטאויות יוצאות הדופן והתייצבותם של בכירי הממשל כמו מזכירת המדינה הילארי קלינטון, לימינה של גוגל, כמו גם גיוסה של הסוכנות לביטחון לאומי, סוכנות ממשלתית עתירת תקציב אך גם עסוקה משהו כדי לחקור את הפריצות שאירעו בשרתיה של חברה מסחרית (שבהחלט יכולה להסתדר בעצמה) – מעידים כי יש כאן קשרים נסתרים מהעין, וסדר יום שהוא יותר ריאל פוליטיק מאשר נאצל גרידא.
תנאי הגלישה ימשכו כסדרם
ומה על הגולש הסיני? האם השינוי של אמש ישפיע על חייו? סביר להניח שלא. מלבד העובדה שנתח השוק של גוגל בחיפושי הרשת הוא אינו גדול כמו במערב, ובסין גוגל מפסידה למנוע המקומי באידו, הרי שמי שרוצה לקבל בסין אינטרנט לא מסונן, יודע איך לפרוץ ולעקוף את מגנוני ההגנה (ומסתכן בכך בחקירה משטרתית, לעתים במעצר) - ולא צריך את גוגל כדי שתבוא ותציל אותו משוק הרעיונות הסגור.
גוגל, כענקיות רשת אחרות כמו יאהו, כבר הרי נכנעת שנים לתכתיבי הממשל הסיני בענייני צנזורה. אז מה נשתנה הלילה הזה?
לפנייה לכתב/ת 
