יללות של ירח מלא

"איש הזאב" (1941) היה אחד הסרטים הראשונים שהציגו בן אדם שמשנה את צורתו וזוכה לכוחות על-אנושיים. היום, כשמדברים על טרנספורמציה של בני אדם, אי אפשר שלא לחשוב על היצורים הכחולים של ג'יימס קמרון ב"אווטאר". בעידן של תוכניות טלוויזיה כמו "גיבורים" ו"יומני הערפד", כבר לא ממש מרגש - אולי אפילו קצת תמים - לשמוע על איש שפעם בחודש, בירח מלא, הופך לזאב.

"אני חושב ש'אווטאר' זה בהחלט אבן דרך", אומר הבמאי ג'ו ג'ונסטון, שחתום על הגרסה המחודשת ל"איש הזאב". "זה לספר סיפור באמצעות אפקטים ויזואליים, וג'יימס קמרון בהחלט הרים את הרף בתחום. אבל 'איש הזאב' הוא סיפור אחר לגמרי. ללורנס טלבוט, גיבור הסרט, אין שליטה על מה שקורה לו. הוא גם חף מפשע וגם אשם באותו זמן. הוא הגיבור והאיש הרע ביחד, ובגלל זה הדמות שלו כל כך מעניינת".

אולם מתברר שהדמות לא היתה מעניינת מספיק: המבקרים לא מיהרו לפרגן לסרטו של ג'ונסטון, וגם הביצועים בקופות לא היו מרשימים במיוחד. הפצתו המסחרית של הסרט בישראל בוטלה, והוא יזכה רק להקרנה חד פעמית בסינמטק תל אביב בשבוע הבא, ב-1 באפריל.

הסיפור של "איש הזאב" מודל 2010 התחיל דווקא מהכוכב שלו, השחקן זוכה האוסקר בניסיו דל טורו, שטוען שהסרט המקורי מ-1941 היה אחד האהובים עליו כילד. דל טורו הציג את הרעיון לחידוש בפני אולפני יוניברסל, שהצמידו לו את המפיק שון דניאלס ("המומיה"). משימת התסריט הוטלה על אנדרו קווין ווקר ("8 מילימטר") ודיוויד סלף ("13 ימים"), כשהרעיון היה לעשות עיבוד עדכני לסיפור המקורי.

"איש הזאב". אפילו השם השתנה

"לא רצינו להיות נאמנים למקור כמו שרצינו שזה יהיה הומאז'", מספר ג'ונסטון. "אפילו לא הרגשתי שאנחנו צריכים לקרוא לזה רימייק. זה סיפור אחר לגמרי, וניסינו להביא את זה לידי ביטוי אפילו בשם הסרט. במקור זה היה 'The Wolf Man' ואנחנו איחדנו את זה ל-'Wolfman' כדי ליצור לסרט זהות משל עצמו".

מה עוד לקחתם מהמקור?

"השתמשנו רק בשמות הדמויות ובאותה טירה, רק שכיסינו אותה בצמחים ולכלוך, מה שלא היה בסרט המקורי. השתמשנו גם בשיר של מאלווה הצוענייה, אבל חוץ מזה הכל היה חדש. אנגליה הויקטוריאנית זאת תקופה מאוד גותית ואפלה, והיא ממש מתאימה לסיפור הזה".

יש הרבה יותר אלימות בגרסה החדשה.

"יש איזשהו סיכון בלהפיק שוברי קופות בהגבלת גיל. זה לא מספיק להראות אנשים נחתכים וחלקי גוף מתעופפים. האלימות חייבת להיות חלק מלספר את הסיפור, אחרת לקהל נמאס מזה. ב'איש הזאב', אני לא חושב שיש קטע של אלימות שיוצא מהקונטקסט העלילתי".

"אני חושב שבהחלט התרגלנו לזה, זהכבר  לא מרגש אותנו כמו בעבר ולכן הרף היום באלימות ומין בסרטים הרבה יותר גבוה. מה שמאכזב אותי זה שהאולפנים קצת מדכאים את הדמיון של הקהל, הם רוצים להראות הכל. אני מאמין שהקהל תמיד ישלים את החסר בדמיון, בדרך כלל במשהו שהרבה יותר יפחיד אותם ממה שאתה יכול להראות להם. ככה אתה גם נותן להם לקחת חלק בסיפור".

לפעמים איפור זה לא מספיק

לצד בניסיו דל טורו המוערך, שהוביל את הקאסט בתפקיד לורנס טלבוט, לוהקו גם סר אנתוני הופקינס לתפקיד אביו של לורנס ואמילי בלאנט ("השטן לובשת פראדה") לתפקיד אלמנתו של בן טלבוט. "לא הרגשתי שהתסריט קדוש ורציתי שהשחקנים יהיו שותפים מלאים בתסריט - אם יש רעיון, בואו ותגידו", מסביר ג'ונסטון את שיטת העבודה עם השחקנים. "בסרט הזה, מה שבין השורות זה הדבר הכי חשוב בתסריט. כולם אימצו את החזון הזה של הסרט והפכו לחלק ממנו".

איך אמילי תרמה לתסריט?

"אמילי נתנה רעיונות בצורה מאוד עדינה, היא תמיד העדיפה להעלים טקסט ולעשות במקומו איזה מבט או הבעה שאינה מילולית. כשאמרתי לה שזה מצוין אבל ביקשתי לעשות את זה עם הטקסט, היא עשתה מה שביקשתי אבל התחננה שלא אשתמש בזה. היא מינימליסטית, והיא חובבת מושבעת של תמונה במקום מילים, ואם הבעת פנים יכולה לדבר בפני עצמה - אז למה להשתמש בטקסט?"

אנתוני הופקינס ידוע בכך שהוא מוסיף המון מעצמו לדמות. מה הוא הוסיף הפעם שלא היה כתוב בתסריט?

"כל הראיה שלו את הדמות היתה מאוד מיוחדת. הוא עשה ממש תחקיר על התקופה. למשל, הסצנה שבה הוא עוזב את הכלא ומנגן במפוחית - זה הכל היה רעיון שלו. הוא לא אמר לי שהוא הולך לעשות את זה, צעקתי אקשן והוא פתאום מוציא מפוחית מהכיס ומתחיל לנגן. שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא ענה שהוא בבית משוגעים, מוקף בחולי נפש, ושהנגינה הזאת יכולה לגרש רוחות רעות".

דל טורו ובלאנט. מעדיפה מינימליזם (צילום: Gettyimages imagebank)

למרות שג'ונסטון מתגאה בכך שהסרט נעשה כמעט ללא אפקטים ויזואליים ממוחשבים, קשה היה להמנע מאלו בסצנה המרכזית של הסרט, שבה לורנס טלבוט עובר את תהליך ההפיכה לאיש הזאב. אפילו ריק בייקר, בעל העבר המפואר בתחום אמנות המייק אפ ("אקס-מן", "אד ווד", "גברים בשחור") שהפך את דל טורו לאיש-זאב כמעט בכל יום צילום במשך חמש שעות, לא הצליח לעשות את מה שהמחשב עשה.

"לא היה ממש זמן לשבת עם ריק ולחשוב איך תעשה הטרנספורמציה לזאב", אומר ג'ונסטון. "כך שלא היתה לו אפשרות לשבת ולבנות את כל החלקים. רציתי להחליט רק בסוף איך הטרנספורמציה תתבצע ואת הכל עשינו בפוסט פרודקשן. רציתי שהפנים ישתנו והשיער יצמח וזה דברים שקשה לעשות עם גומי, אז צילמנו את בניסיו לפני ואחרי האיפור וכל השאר הושלם עם מחשב".

למה יש גישה שלילית לאפקטים ממוחשבים? 

"אני חושב שזה נובע מכך שאנחנו רואים הרבה דמויות שעושות דברים שבני אדם לא יכולים לעשות, אז קשה לנו יותר להתחבר אליהן. זה מוציא את הקהל מחוץ לתמונה, כשהוא רואה דמוית מלאכותית עושה כל מיני דברים מוגזמים. אם אתה

רואה איש בחליפה, אתה יודע שכל דבר שהוא יעשה זה משהו הגיוני שאנשים יכולים לעשות, אפילו אם הוא חיה".

ואולי הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר, שבעוד כמה שנים הסרט ייראה קצת מגוחך, כמו שהסרט הראשון נראה היום.

"תראה, האפקטים הויזואליים הם דרך לספר סיפור. כשצופים היום בסרט כמו 'קינג קונג' יש לזה ערך מקסים, כי אתה יודע שזו בובה ושהכל נעשה בידיים. אבל אם זה היה יוצא היום, היו צוחקים על זה. אני חושב שהטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר כך שאי אפשר לדעת מה יהיה הדבר הבא. מה שעד עכשיו לא הצליחו לעשות זה להעתיק בן אדם במחשב כך שלא תוכל להבדיל בין אדם אמיתי לאדם ממוחשב שעומד לידו. מה שקמרון עשה זה שהוא הבדיל את מה שהמחשב עושה בכך שעשה את הדמויות כחולות ושונות מבני אדם וזה עבד, אבל אתה יודע שהם לא בני אדם. ברגע שנצליח להעתיק בני אדם - זאת תהיה פריצת הדרך האמיתית".