שתף קטע נבחר

איך עוד לא פגשתי את אמא

מי יצר את מפלצת התקשורת הנקראת ניל פטריק האריס, מדוע את קולו של 'טד העתידני' מקריין בוב סאגט ומה הקשר לג'ון בלושי? קרטר בייס, יוצר "איך פגשתי את אמא", מספר ומפתיע

קרטר בייס וקרייג תומאס, שני חברים מתקופת הקולג', הגיעו לניו יורק ונחתו על עבודה חלומית: לכתוב לתוכנית של דיוויד לטרמן. בייס היה רווק שקיווה למצוא בעיר הגדולה את אהבת חייו, תומאס, שכבר פגש את אהובתו בקולג', רצה לכתוב איתו סיטקום.

 

התוצאה היא "איך פגשתי את אמא" (שבת ב-18:30 ו-23:25, yes stars Comedy), סדרה שהחלה את חייה לפני כמעט חמש שנים, וחגגה לאחרונה את הפרק המאה בקטע מוזיקלי בכיכובה של דמות המשנה, בארני סטינסון, אותה מגלם ניל פטריק האריס.

 

כן, למרות שלמעשה התוכנית מתרכזת במאמציו של טד מוסבי הצעיר לפגוש את מי שתהיה אם ילדיו, למעשה הדמויות המרנינות יותר הן אלה של החברים המקיפים אותו: בארני, רובין והזוג מרשל ולילי, המבוססים למעשה על קרייג תומאס ואשתו רבקה.

 

מאחורי הדמויות

כדי לבדל עצמם מסיטקומים אחרים, החליטו היוצרים להשתמש בסיפור מסגרת, לפיו כל העלילה בעצם מסופרת בדיעבד על ידי טד המבוגר (שרק קולו נשמע) לשני ילדיו המתבגרים. בשיחה עם היוצר קרטר בייס, מתגלה מדוע את הקול של טד מספק בוב סאגט, שהתפרסם ב"צער גידול בנות", ולא ג'וש רדנור, השחקן המגלם את טד בסדרה.

 

עוד הוא מספר על המפגש עם בריטני ספירס, שהופעת האורח שלה בסדרה סימנה למעשה את הקאמבק שלה, ומה דעתו על ההצלחה לה זוכה ניל פטריק האריס בזכות התוכנית.

 

ברכות על פרק המאה, קודם כל.

 

"תודה. קשה להאמין שזה עבר מהר כל כך. אני מרגיש כאילו אנחנו מתחילים רק עכשיו להבין איך יוצרים סדרה. לחשוב שאוהבים את הסדרה שלנו בישראל, זה משהו שלא עולה על דעתי כשאני יושב לי בחדר וכותב".

 

כבר החלטתם מתי הסדרה תסתיים, או למעשה מתי טד יפגוש את אם ילדיו?

 

"יש לנו רעיון כללי. אבל אנחנו עוד לא יודעים תאריך, ולא ממש לחוצים על זה: בגלל שזו קומדיה, אנחנו לא חייבים ליצור תחושת מתח כמו, נגיד, 'אבודים'. אני רק יודע שכולנו מחויבים על פי חוזה לעבוד עד לעונה השמינית".

 

איך עלה לך הרעיון לסדרה?

 

"קודם היתה לי הכותרת. חשבתי ש'איך פגשתי את אמא' יכול להיות שם נהדר, אבל לא ידעתי למה: סרט, ספר, שיר? רק בכותרת עצמה מקופל סיפור שלם.


כוכבי "איך פגשתי את אמא". דמויות בדיוניות שמבוססות על המציאות

 

"אחר כך, כשישבתי עם קרייג וחשבנו ביחד על בסיס לסדרה, רצינו משהו שנוכל להזדהות איתו, משהו שחווינו בעצמנו. כך שבעצם ביססנו את הדמויות של טד ומרשל על עצמנו - חברים הכי טובים, שאחד מהם רווק ומחפש את אהבת חייו והשני פגש את אשתו בקולג'. רצינו לבדוק איך אתה פוגש את מי שתבלה איתה את שארית חייך: כמה מתוך זה נתון לגורל וכמה נתון לנקיטת יוזמה.

 

"כששידכנו בין זה לבין הכותרת שלי, כבר היה לנו סיפור מובנה: הגרסה המבוגרת יותר של הדמות הראשית, שהיא כבר מבוססת ושמחה בחלקה, חוזרת אחורה לתקופה הפרועה.

 

כמה ממך הכנסת לדמות של טד?

 

"ג'וש רדנור, שמשחק אותו, הכניס המון מעצמו. בכלל, מהרגע הראשון התחברתי אליו. יש לנו טעם דומה במוזיקה, הלכנו יחד לפסטיבל "קוצ'לה" ונוצר קשר מיוחד. אבל מאז, לכל הדמויות צמחו חיים משל עצמם".

 

אם טד מבוסס עליך ומרשל על קרייג, על מי מבוססת דמותו של בארני?

 

"הוא שילוב של כמה חברים שלנו מהתקופה שלנו בניו יורק. כשהיינו חוזרים מהעבודה אצל לטרמן, תמיד היו חברים שמתקשרים ואומרים 'יש מסיבה בדאון טאון, הולכים! קחו מונית ותפגשו אותי שם'. זו המחווה שלנו לדמות שתמיד מוכנה לצאת לבלות".

 

מטבעות הלשון של בארני כבר הוטמעו, למעשה, בשפה.

 

"זה מלהיב אותי נורא. בגלל שאני רוב הזמן יושב וכותב, ובגלל שאין לנו אינטראקציה עם מעריצי הסדרה, לגלות פתאום שאימרה של בארני מצוטטת, בטוויטר למשל. זה מדהים".

 

איך אתה וקרייג שומרים על חברות קרובה בזמן עבודה תובענית כל כך?

 

"קרייג נשוי כבר 16 שנה, כך שבשבילו זה לא כזה ביג דיל, אבל בעיניי, הקשר בינינו הוא הדבר הכי עמיד ומצליח שהיה לי אי פעם. אנחנו כותבים יחד כבר 13 שנה, ואף אחד מאיתנו לא כתב דבר שהשני לא חתום עליו"

 

איך פגשתי את בריטני

העונה החדשה של הסדרה כוללת הופעות אורח של כוכבים רבים, ביניהם ג'ניפר לופז, טיילור סוויפט, אמנדה פיט וטים דאן מ"פרויקט מסלול". אבל ההופעה הזכורה ביותר היתה זו של בריטני ספירס.


ספירס והאריס בצילומי "איך פגשתי את אמא". "לא הרגשנו עליה את הלחץ"

 

"בריטני באמת הגיעה ברגע מתוח מאוד בקריירה שלה, ועשתה עבודה נפלאה. אבל לא הרגשנו עליה את הלחץ. היא פשוט הגיעה ונתנה עבודה. מאז מיצבנו את עצמנו כמקום המוביל לכוכבי הפופ שרוצים להתנסות במשחק".

 

יש שחקנים שידעתם מראש שתרצו ללהק?

 

"רק את אליסון האניגן שמגלמת את לילי וג'ייסון סגל שמגלם את מרשל. לאליסון כבר היתה קריירה של ממש בזכות 'באפי', אבל את ג'ייסון מאוד אהבנו ב'פריקים וגיקים'. לגבי כל האחרים, לא היה לנו מושג.

 

"יותר מכך, עבור דמותו של בארני בכלל חיפשנו טיפוס נוסח ג'ון בלושי, אבל אז ראינו את 'הרולד וקומאר', והמשחק של ניל שם גרם לנו לחשוב שזה מישהו שנרצה לעבוד איתו ושיסתובב לנו על הסט".

 

מישהו מכם זכר אותו מתקופת "דוגי האוזר"?

 

"במעומעם. מוזר שאנשים עוד קוראים לו 'דוגי', כי אני אישית לא ראיתי פרק כבר עשר שנים. הוא ממשיך להראות לעולם שהוא לא עצר לרגע, בעיקר כשמזמינים אותו להנחות תוכניות יוקרתיות כמו טקסי האמי והטוני".

 

כשהטקסים האלה משודרים, אתה וקרייג חושבים לעצמכם שיצרתם מפלצת?

 

"הוא זה שיצר את המפלצת מלכתחילה. לנו אין קשר ליצירתה. אולי קצת דחפנו אותו החוצה, שכל העולם יראה".

בייס נבהל לרגע מהקביעה, ובדיפלומטיות אמריקנית מוסיף, "אני כמובן מתכוון למפלצת במובן הטוב של המילה".

 

יש לך להקה בשם The Solids, שמבצעת את שיר הנושא של הסדרה. מה תפקיד המוזיקה בתוכנית מבחינתך?

 

"אני נורא נהנה לתרום למוזיקה שאני אוהב בכך שאני משבץ אותה בסדרה. למשל ארקייד פייר מהחדשים, או Guided By Voices ורוקסי מיוזיק".

 

ולשאלת מיליון הדולר: למה ג'וש הוא לא הקריין של הסדרה?

 

"זו היתה החלטה גדולה שלקחנו. יש לנו גירסה של הפיילוט שאין בה את הקריינות של בוב סאגט, אבל החלטנו שאנחנו רוצים להדגיש את העובדה ש'טד מן העתיד' הוא אדם אחר. בזמן הסדרה הוא גדל לקראת משהו, אבל הוא עוד לא שם".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בייס. כך יצרתי את אמא
האריס. "לא עוצר לרגע"
לאתר ההטבות
מומלצים