העליון: אין עילה לתביעה נגד בעלה של ביניש

בית המשפט העליון דחה היום (ה') ערעור שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה תביעה נגד בעלה של נשיאת בית המשפט העליון יחזקאל ביניש. 

השופטים יורם דנציגר, אלייקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן קבעו בהחלטתם כי מגיש הערעור, בנימין נגר, לא גיבה את תגובתו לבקשת דחיית התביעה בתצהיר ולא הוכיח כי היתה תרמית או הונאה מצידו של ביניש, או שהעובדות המהוות את עילת התביעה נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו.

נגר טען כי ביניש התחייב להגיש תביעת בוררות למוסד לבוררות עסקית באנגליה נגד חברת "פולרויד", באמצעות משרד עורכי דין אנגלי שנשכר לשם כך אולם לא עשה זאת. עוד טען נגר, כי ביניש לא דאג לגביית ההוצאות לטובתו במסגרת התהליך המשפטי שניהל כנגד פולרויד, עד שלבסוף נדחתה בקשת תשלום ההוצאות בבית המשפט האנגלי.

במקביל לכתב ההגנה, הגיש ביניש לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לדחות את התביעה בטענה כי חלה עליה התיישנות, שכן לדבריו העובדות הרלוונטיות הגיעו לידיעתו של נגר לכל המאוחר כבר בשנת 1994. בית המשפט קבע כי פנייתו של נגר לביניש לצורך הגשת תביעה נגד חברת "פולרויד" נעשתה כבר בשנת 1989.

"ממצאי בית המשפט המחוזי - מקובלים"

לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי תקופת ההתיישנות במסגרתה יכול היה נגר להגיש את תביעתו כנגד ביניש חלפה, וקיבל בקשתו של ביניש לדחות את התביעה. בנוסף, חייב בית המשפט המחוזי את נגר בתשלום הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון חזר נגר על טענותיו וציין כי בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדות שנטענו בכתב התביעה

והגיע להחלטה מוטעית. לעומת זאת טען ביניש כי יש לדחות את הערעור מהטעם שנגר לא צירף תצהיר לתגובתו לבקשת ביניש לסלק את התביעה ולכן חלה התיישנות על התביעה.

כאמור, היום גיבה בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי. השופט דנציגר הסביר בפסק הדין שלו כי ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי בשאלת ההתיישנות מקובלים עליו, ולא ברור כיצד חשב נגר שהוגשה תביעת בוררות כנגד פולרויד אם הוא לא שילם כל סכום בעבור ההוצאות הדרושות להגשתה.