"אתם הולכים לחוות משהו שלא ראיתם או שמעתם מעולם", זו היתה הכרזתו של לס קלייפול בראיון שערכנו איתו רגע
לפני שהגיע לישראל. אתמול (ה') גילינו שקלייפול צדק. לא מדובר במופע המלהיב והמרגש ביותר בעולם, אך הקרקס הקטן של קלייפול, בדיוק כמו המוזיקה שלו, נראה אמש (ה') בסגירת סיבוב ההופעות אירופאי הראשון שעשה בקריירת הסולו שלו מחוץ לארצות הברית - בהחלט יוצא דופן.
קלייפול. הקרקס הגיע העירה (צילומים: עופר עמרם)
מי שטרם הכיר את התופעה, להלן קיצור תולדות הקלייפול: בן 46, בסיסט וזמר להקת "פריימוס" לשעבר. הלהקה הרוקית הביזארית, הצבעונית והמצחיקה שהיתה לאחת הלהקות החשובות ביותר בעולם המוזיקה האלטרנטיבי של שנות ה-90. קלייפול, מי שהחדיר לשירי הלהקה את נגינתו הוירטואוזית על גיטרת הבס ואת שירתו המשונה והקומית, המשיך עם השנים גם בדרכים משלו.
משהו כמותו לא שמעתם מעולם
מאז ומתמיד קלייפול התברך בדמיון פורה ועשיר. הופעתו על הבמה מביאה את כל הצבעים, התנועות והשדים שמסתתרים לו בראש ויש הרבה. דמיינו לעצמכם את "פחד ותיעוב בלאס וגאס", הגרסה הבימתית. תמתנו מעט את המתח, אבל אל תגרשו את המפלצות הדמיוניות שרודפות אחרי הדמויות.
קוף בארץ עוץ הקטנה
קחו לכם בקבוק ג'ק דניאלס וצאו לטיול במדבר הדרומי של ארצות הברית. בדרך תפגשו את הילדים הקטנים מ"סאות' פארק", חזיר יבלות לבוש בטוקסידו ואת נד פלנדרס, השכן המעצבן מ"הסימפסונ'ס". כל אלה יכלו לעבור בקלות בראש של הצופה והמאזין אתמול במועדון, בין אם הקשר הוא ישיר או תלוש - קלייפול ייקח אתכם לארץ עוץ קטנה משלו.
קלייפול לא צחק באותו הראיון שערכנו איתו כשאמר שהוא מביא איתו את "המוטציות שלו". שלושת חברי להקתו המוכשרים לבושים בחליפות טוקסידו ובמסכות של מוטציה המורכבת כנראה מזיווג של חזיר ואדם. קלייפול עצמו, כשהוא לא חובש את הכובע השחור העגלגל ומרכיב את המשקפיים המשונים, מגיע בדמותו של החזיר המפחיד (אגב, קלייפול שאל את ההפקה בישראל האם המסכה של החזיר לא עלולה לפגוע בקהל היהודי התל-אביבי). אחר כך הוא גם שולף את מסכת הקוף ובסופו של דבר חוזר לכובע ולמשקפיים המסורתיים.
"פחד ותיעוב בלאס וגאס", הגרסה הבימתית
אבל כל האלמנטים הויזואלים המצוינים האלה מצליחים שלא לגנוב את הזרקור מהמוזיקה הנפלאה שמנוגנת על הבמה, אלא רק לייפות אותה. נגניו של קלייפול מיומנים ורהוטים: המתופף פאולו באלדי מחזיק את הקצב על כתפיו ומשתולל בזהירות; נגן כלי ההקשה מייק דילון מדגים יכולת אדירה על הויברפון ועל כלי ההקשה השונים, ונגן הצ'לו, סם באם, מוציא מהכלי ניצוצות בעזרת אפקטים חזקים ומפתיעים.
על שלושתם מנצח קלייפול, והוא מנגן כל כך טוב כך שלפעמים נראה שהוא מחביא משהו מתחת לשרוול, איזשהו טריק שיגרום לו להקפיץ בזריזות יתרה את האצבעות על המיתרים. אבל הכל אמיתי וקלייפול שוחה עם הגיטרה בקלות וביעילות אדירה. במיקרופון הוא נשמע בדיוק כמו אותו ספק קאובוי ספק ליצן, אותו למדו המעריצים להכיר ולאהוב מימי "פריימוס".
האלמנטים הויזואלים רק מייפים את המוזיקה
לא יותר מעשרה שירים אמורים היו קלייפול והמוטציות האחרות לבצע על הבמה, מבלי לכלול סולו תופים וכלי הקשה מרשים בחציו השני של המופע. אבל קלייפול חזר להדרן עקב השאגות ומחיאות הכפיים הישראליות. הוא דווקא החליט שלא לבצע את את שיריה המוכרים ביותר של "פריימוס", שירים שבטח ציפה הקהל לשמוע, ואת רגע השיא הוא שומר דווקא לאיש שהשפיע עליו יותר מכל, גדי לי.
לי, זמר ובסיסט להקת "ראש" הותיקה והפרוגרסיבית, לימד את קלייפול את כל מה שהוא יודע. האובססיה החלה כשקלייפול היה ילד
שהאזין לתקליטים של לי. אחר כך, בתור מוזיקאי, זכה בסופו של דבר לעבוד ולהפוך לחבר טוב של הגיבור שלו. מחרתיים קלייפול יגיע כאורח כבוד להיכל התהילה של כותבי השירים הקנדים ויעניק את התואר לגיבורי ילדותו. אבל הכבוד כאמור עוד הגיע בישראל וקלייפול והלהקה ביצעו את "The Spirit Of The Radio" ונראה שזה ריגש אותם יותר מהשירים שלהם. "זה פ'אקינג קשה לנגן את השירים האלה", צחק קלייפול רגע לפני הצליל הראשון.
סך הכל, המוזיקה היא זו ששלטה אמש בקהל המהופנט שמילא את המועדון. אבל האווירה הייחודית התעצמה עוד יותר כאשר מועדון הבארבי הפך גם הוא למוטציה; חלל ענק ומרהיב התווסף למועדון, מצד שמאל לבמה, היכן שבעבר שכן מועדון "הקולטורה". המוזיקה, המראות והמידות החדשות הפכו ללא ספק את הופעתו של לס קלייפול בישראל לאחת המרתקות שהיו כאן.
