שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לארה פביאן מתחילה מחדש
    לקראת הופעתה בארץ של הזמרת לארה פביאן, תפסנו אותה לשיחה על השנה הקשה שעברה עליה בחיים, על הדמיון בין יהודים וסיציליאנים, ועל אחינועם ניני ואהבתה לישראל. "אני באה לפרוש בפניכם בנדיבות את עצמי", היא אומרת

    "אני באה לשיר. לפרוש בפניכם בכנות ובנדיבות את עצמי", אומרת הזמרת לארה פביאן, יממה לפני שתעלה על במת היכל התרבות בתל אביב להופעה ראשונה בישראל. "ביקרתי אצלכם בעבר במסגרת אירוע פרטי חשוב, והזיכרונות מהמדינה הנהדרת שלכם קסומים ומאושרים. אני מחכה למפגש עם הקהל".

     

    אהבתה של פביאן לישראל ידועה; זה קשור אולי ליהדותו של בן זוגה או לחברות עם אחינועם ניני שאיתה גם שרה בחגיגות השישים למדינת ישראל בטרוקאדרו בפריז. מה שבטוח שלפביאן, מהקולות הגדולים של הפופ האירופי מזה שנים, ההגעה לישראל היא משהו מיוחד.


    פביאן. אבה מיוחדת לישראל

     

    "אחינועם ניני היא אישה שאני מעריצה", אומרת פביאן כשאני מזכירה לה את המופע בפריז, "זה היה כבוד גדול בשבילי להשתתף באירוע הזה. שרתי בעברית את 'חורשת האקליפטוס' של נעמי שמר. גם היא אישה ומשוררת ראויה להערצה. אני מאוד אוהבת את השיר הזה שהוא מלא בתקווה, ואני מתכוונת לשיר אותו גם במופע בתל אביב".

     

    זה שיר שנשמע תמיד כל כך ישראלי. אולי זה הגנים הסיציליאנים שמקרבים אותך לים תיכוניות הישראלית?

     

    "יש הרבה מאוד דמיון בין העם היהודי לסיציליאנים, אם זה בחשיבות העליונה של המשפחה, האהבה האינסופית לילדים, והצורך להעביר הלאה ערכים מסוימים שחשובים יותר מכל לימוד אחר. אני מתכוונת למשל לדחף הזה לשאול כל הזמן שאלות, להעמיד את עצמך ואת העולם מסביבך בסימן שאלה כדי לקבל פרספקטיבה ולמצוא תשובות.

     

    "אני נשואה למשפחה יהודית שאימצה אותי. תמיד הרגשתי שאין צורך לתרגם בינינו את הרגשות כי נקודות החיבור בין העמים והתרבויות שלנו רבות. אגב, זה נכון גם במוזיקה. אני חושבת שהשורשים שלי נוכחים בשירים, כמו למשל באופן שבו אני מניחה את הקול שלי, ולפעמים זה נשמע כמו קינה או תפילה. זה קיים גם בשירים ישראלים ויהודים רבים".

     

    לא סלין דיון

    נהוג להשוות משום מה את פביאן לסלין דיון. אולי בגלל שכמו דיון גם היא נעה ונדה בין הצרפתית לאנגלית. אולי כיוון שבמשך כמעט 20 שנה התגוררה בקנדה ובנתה קריירה בינלאומית מפוארת שהפכה אותה למגה פופ סטאר. אבל בניגוד לדיון, שמבצעת שירים מוזמנים, פביאן כותבת בעצמה לא מעט גם את הטקסטים וגם את הלחנים. התנועה המתמדת, החיים בדרכים, השפיעו לדבריה לא מעט על היצירה.

     

    "מה שמעניין אותי תמיד זה המסע ולא בהכרח היעד הסופי", היא אומרת, "מסעות מטבעם מעוררים ומאירים בנו פינות חשוכות. הם מלמדים אותנו לדלג מעל מכשולים ולהתמודד עם צדדים שונים באישיות שלנו, לא בהכרח הכרנו לפני שיצאנו לדרך וזה נפלא. לא בחרתי במקצוע שלי, הוא בחר בי ובזכותו אני במסע אינסופי שאפשר ומאפשר לי מפגשים מדהימים. לפעמים זה קשה, לפעמים זה מופלא.

     

    "בכל מקרה, זה הופך אותי לאדם עשיר ומורכב יותר. אם יש משהו שאני מאמינה בו באמת זה בפלא הזה שהחיים מאפשרים לנו להתעלות מעל למצב הקיומי הבסיסי שניתן לנו בתחילת הדרך, אם אנחנו רק רוצים. מכאן ואילך זו אחריות שלנו כבני אדם להגשים את עצמנו וללכת רחוק יותר מנקודת המוצא שהניחה אותנו בפתחם של החיים".

     

    עד כמה המעבר בין השפות חשוב או משפיע?

     

    "הוא חשוב ומשפיע. נולדתי לשלוש שפות שונות. אמא שלי דוברת איטלקית, ואני נולדתי בבלגיה והשפה השנייה שלי היא צרפתית. אחר כך באה האנגלית, כי אביה של אמי נולד בדטרויט והייתי חייבת להסתגל כדי שאוכל לתקשר בכל השפות השונות האלה. זה מאוד השפיע על המוזיקה שלי, ומעבר לכך התעורר בי הרצון לנדוד בין שפה לשפה כדי לבטא את עצמי בדיוק מקסימל,י כי הרי לכל שפה יש את הניואנסים והדקויות שלה".

     

    מהם בעצם החומרים שעליהם מעניין אותך לשיר?

     

    "בני אדם. מהם מורכבים החומרים שאני שרה. בני אדם מרגשים אותי, נוגעים בי, אני אוהבת אנשים. רגשות ותחושות אנושיות הן השראה ומבחינתי אהבה היא מנוע גדול שנותן משמעות לחיים. אני שרה הרבה על אהבה ושואלת שאלות לגביה. זה תמיד היה נושא שהעסיק אותי אולי כי הוא רחוק מלהיות אבסולוטי, מוגבל או ניתן לסיווג".

     

    הומאז' לכבוד 40

    השנה חגגה פביאן יום הולדת 40 ולרגל האירוע יצא לחנויות התקליטים אלבום חדש, בו היא מבצעת גרסאות כיסוי לשירים ששרו במקור ענקיות כמו דלידה, ברברה, פיאף, ורוניק סנסון ופרנסואז הארדי. גם לה יש את התחושה ששנות האלפיים סימנו בעולם המוזיקה דשדוש במקום, עידן שבו הכל קפא והסטגנציה שנותרה הולידה הרבה גרסאות כיסוי בלי כיסוי.

     

    "השאלה המרכזית היא למה אתה רוצה לבצע גרסת כיסוי", היא אומרת, "מבחינתי האלבום הזה הוא לחלוטין לא נוסטלגי, אלא הומאז' והכרת תודה לכל מה שבנה אותי. הוא מהדהד זיכרון שנשאר חי בתוכי. זה נכון שיש סטגנציה והרבה פעמים היא באמת נובעת מבינוניות או מחוסר רצון להסתכן. זו בעיה כשזמר 'מוכר' את מה שהוא עושה ולא את מה שהוא. זו בעיה כשאדם עושה עסקים במקום להיות.

     

    "אני חושבת שסטגנציה מגבילה את יכולותיו של האדם ואני משוכנעת שזו תקופה שאנחנו חייבים לעבור אם ברצוננו להשתנות. עם כל מה שעשינו לאורך השנים, כל מה שצברנו, כל הבינוניות והציניות והיעדר האלטרואיזם וכל שאר הדברים השליליים שאספנו בדרך, אנחנו חייבים להיכנס חזק בקיר ולשאול את עצמנו שאלות. אדם צריך לשמור על ענווה בטח מול הזמן. עם הזמן הכל מתפתח ומשתנה".

     

    למעשה, דואטים לא מאיימים עליך וזה די נדיר במקצוע הזה שבו אנשים נלחמים על מקום מרכזי מתחת לפרוז'קטור

     

    "ההיפך, מבחינתי זו פריבילגיה לעמוד מול אמן נוסף, לשקוע בעיניו, להיכנס לליבו, לגעת בצבעי הקול שלו ולהתערבב. אולי כי אני אוהבת אנשים יותר מהכל. אנחנו לא קיימים בלי אנשים אחרים. לא הייתי יכולה לחיות את המסע הזה של חיי בנזירות. החיפוש שלי חסר משמעות אם לא אוכל לשתף בו מישהו אחר, ממש כמו שלחיוך אין משמעות אם לא מחייכים אליך בחזרה".

     

    אחד מהדואטים היפים של פביאן היה "Malade", אותו שרה עם סרז' למה שמגיע בקרוב גם כן לישראל. "הוא מגיע בדיוק חודש אחרי. חבל שלא ניפגש", אומרת פביאן. "יוצא לנו להתראות די הרבה, סרז' הוא איש יוצא דופן ועבדנו לא מעט ביחד ואני מודה על כך. עבדתי עם הרבה אנשים שהיו מאוד משמעותיים בדרך שעשיתי, כמו סרז' וכמו מישל סארדו וג'וני האלידיי כמובן".

     

    היית רוצה, כמו האלידי למשל, להיכנס יותר לתחום הקולנוע?

     

    "הייתי רוצה לחקור את התחום הזה קצת יותר ממה שעשיתי עד היום. כן, בפירוש. כתבתי מוזיקה לסרטים, שרתי בפסי קול ואפילו שיחקתי, אבל הייתי רוצה לעשות יותר. זה תחום שונה לגמרי, זה להיכנס לגוף של מישהו אחר ולתרגם את המילים הכתובות למעשים, זה נפלא בעיני".

     

    ומה עם האירוויזיון, היית עושה את זה עוד פעם?

     

    "השתתפתי בתחרות האירוויזיון בגיל 17. היום, עם הקריירה שמאחורי ועם זו שאני מקווה שעוד תהיה לי, אני לא חושבת שיש סיבה לקחת את הסיכון הזה. אלו קלפים שמשחקים איתם בתחילת קריירה, לא בשלב כזה".

     

    אחינועם ניני עשתה את זה

     

    "לאחינועם היתה מוטיבציה פוליטית מובהקת. היא רצתה להראות לעולם כולו שאפשר לחיות בשלום. האירוויזיון הוא חלון ראווה מצוין בשביל זה
    ואני מכבדת אותה מאוד על כך. אחינועם השתמשה באירוויזיון. זה לא שהאירוויזיון השתמש בה. לדעתי היא עשתה צעד חכם".

     

    השנה הקשה

    ב-2004, אחרי משבר בחייה הפרטיים, החליטה פביאן להתרחק מעט מאור הזרקורים והפסיקה לשיר כמעט לגמרי. לדבריה השנה הקשה שעברה היתה שנה של גילויים אשר החזירה אותה לבמה שונה וחזקה יותר. "זו היתה שנה קשה שבה הרגשתי ששורשיי נגדעו. לא הייתי רוצה לומר יותר מזה", היא אומרת. "עשיתי מסע פנימי ולמדתי לאורכו לא מעט על עצמי. אני חושבת שקשיים מאפשרים לנו להתפתח ולצמוח מהם במובן זה, זו היתה גאולה".

     

    שנה לאחר מכן יצא לחנויות האלבום "9". מצלול הספרה יכול להישמע בצרפתית כמו המילה "התחדשות", ולדברי פביאן לא מדובר ביד המקרה: "האלבום הזה היה לידה מחודשת, סגירת מעגל והתחלה חדשה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לארה פביאן מתחילה מחדש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פביאן. זכרונות מאושרים מישראל
    באדיבות לארה פביאן
    7 לילות
    מומלצים