דבר אליי בפרסית: הצצה לאולפן השפות של צה"ל

ללמוד בכיתה עם אחמדיניג'אד: מול טוראי א' מוקרן קטע מנאום קצר של נשיא איראן. המדריך ד' מריץ את הסרטון ועוצר כל כמה שניות - וא', שכבר מרגיש די נוח עם השפה, מתרגם את הדברים, העוסקים בשיגור לוויין איראני לחלל, בקלות מרשימה.

הכיתה שבה לומד א' נמצאת במבנה מיושן, סביבו חצר עם כמה ספסלים ושולחנות מעץ. בכיתות לימוד יש ריהוט בית-ספרי טיפוסי - לוח וצגי מחשב. רק מה שתלוי על הקיר (לפחות מה שניתן לחשוף), כגון דגלים של מדינות ערב, מרמז לגבי תוכן הלימודים. פה לומדים ערבית ופרסית.

ההצצה הנדירה הזו לבית הספר לשפות של חיל המודיעין בבה"ד 15 שבגלילות, שבעוד כחודש יציין 40 שנה להיווסדו, חושפת טפח קטן - אך מרתק - מהכשרתם של מי ש"יום-יום נפגשים עם האויב דרך האוזן, ולמעשה באים איתו במגע קרוב מאוד", כהגדרתה של סגן-אלוף ג' , מנחה מקצועית בתחום השפות ב-8200, יחידת האיסוף המרכזית של החיל. "כוחות בשטח לא יכולים לנוע לשום מקום בלי מודיעין", היא מוסיפה. "עבור מקבלי ההחלטות - זה כלי מרכזי בקביעת מדיניות".

"קרבי? אפשר לתרום במקום יותר משמעותי"

טוראי א', (20) התגייס לצה"ל בדצמבר האחרון. הוא עלה ארצה עם הוריו מטהרן כשהיה בין שנתיים וחצי. הוא אמנם ספג בבית השפה הפרסית ולמד להבינה, אך לא יותר מזה. היום, אחרי 12 שבועות בקורס, הוא כבר נמצא ברמה אחרת לגמרי, כולל קריאה וכתיבה.

"בהתחלה חשבתי ללכת לקרבי", הוא מספר בעודו מדגים כתיבת המשפט "חג פסח שמח" בפרסית על הלוח בכיתה, "אבל לפני הגיוס הבנתי, גם משיחות עם אנשים שקרובים לי, שאני יכול לתרום בתחום אחר באופן הרבה יותר משמעותי. התדמית של עבודת המודיעין בצבא והעובדה שאפשר מהמקום הזה להגיע להישגים - הביאה אותי לפה. עברתי שינוי של 180 מעלות בשפה מאז שאני כאן. זה כבר מעבר ללימודים בכיתה - כל הזמן חושבים בפרסית, גם שנגמרים השיעורים, במגרש הספורט".

גם חברו, טוראי ד' (18) שהתגייס לצה"ל לפני שבועות ספורים ונמצא בתחילת קורס הערבית, מלא במוטיבציה: "מעבר לרצון לדעת שפה נוספת, הרצון להיות כאן נובע מהמורשת של החיל הזה. נכון שרוב הדברים חסויים - מה שרק מוסיף לסקרנות ולרצון הזה לשרת במקום הזה. כולנו יודעים מיהם הארגונים והמדינות שיש סביבנו וכמה חשוב להיות חלק מהמערכת שיכולה לתת מידע חיוני לבטחון המדינה. זאת אחריות גדולה וברור לנו בדיוק למה אנחנו נכנסים".

הוא מספר גם שמאז שהוא בקורס, יש לו ולחבריו תועלת נוספת בשפה החדשה: "אם אנחנו רוצים להגיד משהו ושאחרים לא יבינו, כבר לא משתמשים באנגלית, מדברים בערבית".

"חג פסח שמח" - בפרסית (צילום: דלית שחם)

התלמידים בקורסים השונים לומדים להכיר לא רק את השפה הערבית והפרסית על בוריה, אלא גם את התרבות, המנהגים והמאפיינים. הם נכנסים לקורס עם ידע בסיסי, לפעמים אפילו ללא כל רקע, ויוצאים אחרי פחות מחצי שנה כשהם מבינים כל מילה, קוראים וכותבים. עם סיום הקורס, הם מוצבים בתפקידים שונים ב-8200. "בסופו של דבר, החבר'ה הצעירים האלה אחראים לטפל בחומרים רגישים ביותר שמגיעים לכולם, מהכוחות בשטח ועד למקבלי ההחלטות במדינה", מסבירה סא"ל ג'. "יש עליהם אחריות אדירה". 

חולמים בערבית

החיפוש של אגף המודיעין אחר לומדי השפות שיושבים היום ביחידות השונות ב-8200, מתחיל כבר בחטיבת הביניים. "יש לנו יתרון להתחיל את המיונים לפני יתר החילות בצבא, ולמצוא את מי שמתאים לנו", מסבירה סא"ל מ', ראש ענף איתור בחיל המודיעין. "למעשה, כבר בכיתה ז', בשיתוף עם משרד החינוך, אנו נכנסים לשיעורי ערבית בבתי הספר, מעבירים סדנאות לתלמידים בכיתות י"א, וכך יוצרים את הקבוצה שבסופו של דבר תגיע לכאן".

בשנים האחרונות ירד היקף הלומדים ערבית בבתי הספר, ונוצר צורך לאתר חניכים שאין להם כל הכרה עם השפה. "כיום, כשליש מבין הלומדים ערבית מגיעים ללא כל רקע, והם מבצעים מבחני התאמה שיתנו לנו את הכלים להעריך עד כמה יש ביכולתם לקלוט שפה חדשה", היא מוסיפה. "לרוב, אלה בנים ובנות בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, והצלחה במקצועות ריאליים". לדבריה, לקהל היעד נערכים כנסים ומועברות הרצאות מתאימות כדי להגביר את מודעותם לתחום. "בסופו של דבר אין פרופיל אחד לחיילים כאן. זה בנים ובנות בחלוקה די דומה, מכל קצוות הארץ, גם עיירות פיתוח, לכולם זיקה ללימוד שפה, נתונים איכותיים ומוטיבציה גבוהה".

אחרי תהליך האיתור מגיעים החניכים לבית ספר לשפות. "אנחנו מפעילים כאן שני מסלולי לימוד", מסבירה סא"ל ל', מפקדת בית הספר. "המסלול הראשון מיועד לכאלה שיש להם רקע בתחום, שלמדו ערבית בבית הספר ברמה של חמש יחידות לימוד, וקבוצה נוספת המכונה 'נונים', שאין לה שם רקע בתחום. בקורסים בערבית, מרבית החניכים בעלי רקע - ואילו מבין לומדי הפרסית רובם מתחילים מאפס. הלימודים אינטנסיביים מאוד, משמונה בבוקר עד עשר בלילה. הם נעשים בשיטה מאוד דינמית, הפעלה של כל החושים, תרגולים רבים, עזרה פרטנית אם צריך וסביבה מאוד עוטפת - והכל סביב השפה".

המדריכים בבית הספר הם בוגרי הקורסים בעצמם, שחזרו ללמד אחרי שכבר מילאו תפקידים ביחידה. "התפקיד בכיתה לא כל כך דומה לבית ספר", מעיד סג"מ ל', מפקד בקורס. "משכימים בשש בבוקר ולומדים סביב השעון. לימוד השפה נמצא כל הזמן מסביב, עד שכבר חולמים בערבית". לדרביו, יש גם קשר הדוק לאקטואליה: "חשוב לדעת ולהבין מה קורה סביבנו. המסר בסופו של דבר ברור, אם לא תהיה מספיק טוב בשפה, זה יכול לפגוע בביטחון המדינה".

סמ"ר ד', מפקד קורס בשפה הפרסית, אפילו זורק לחניכיו משפטים בשפה הלימוד במגרש הספורט, בין השיעורים. "מדברים על העולם האיסלמי, על התרבות. אם יש נאום של אחמדיניג'אד - תוך שעה כולם ישבו ויראו אותו. אבל לא רק אותו - גם אישים בולטים אחרים 'נמצאים בכיתה'. יש שילוב נרחב של חומרים אותנטיים".

"הטובים ביותר"

בסך הכל נמשכת ההכשרה 23-24 שבועות, כולל שבוע סיפוח בו הם רואים כיצד התפקיד מבוצע הלכה ולמעשה. אחרי הקורס הם משובצים ב-8200, על פי הזירה בה ישרתו, מוצמדים לחיילים ותיקים לתקופה נוספת ורק אז מתחילים לעבוד לבד. "בסופו של דבר, לדעת לדבר את השפה זו המטרה המשנית", מוסיפה סא"ל ל'. "הם מצליחים בסיום הקורס לתרגם עיתון ולהבין מה נאמר ברדיו, דרך המיומנויות שמקבלים כאן".

במסגרת הלימודים נחשפים החניכים גם לסיפור מורשת של החיל ולדוגמאות אמת של הישגי היחידה, והאופן שבו באו לידי ביטוי בביטחון המדינה. בנושא הזה לא ניתן לפרט דבר, אפילו חלק מהלוחות בכיתה מוסתרים - כדי שלא לחשוף שיטות ודוגמאות. "יש כל הזמן חיבור בין קריאה, כתבה, דיבור, האזנה וניתוח אירועי אמת", היה הדבר היחיד שהסכימו לומר המדריכים בעניין זה.

למרות שכבר אלפי חניכים עברו בבית הספר לשפות, אומרת המפקדת, סא"ל ל', כי בתקופה האחרונה נוספו תקנים, בעקבות גידול משמעותי בהיקף הלומדים: "אנחנו קולטים יותר ויותר חיילים, פותחים יותר כיתות, ומכאן שהצורך לתפקידים מסוג זה נמצא בעלייה".

סא"ל ג', שמקבלת את החיילים לאחר תקופת הלימודים ואחראית על שיבוצם ב-8200, מלאה שבחים לצעירים הללו. "בעולם, מי שעוסק בדברים כאלה, נוגע בחומר רגיש מאוד ומסווג, זה אנשים בני 30 ומעלה", היא מסכמת. "פה יש חבר'ה מעולים בני 18, שעושים את זה, שמודעים לכך שיש להם אחריות בסופו של דבר לחיי אדם, ולכן אנו מביאים לכאן את הטובים ביותר שיש".