שתף קטע נבחר

"זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח"

הבורסה בשיא אחרי שנה של שפל ב-2008, אבל לא מעט מניות עדיין רחוקות מאוד מהשיא שלהן. מ-2009 הנדל"ן והפיננסים "אאוט" והפארמה והגז "אין" - מה יהיה הטרנד הבא? האם השיא הוא גם נקודת העצירה? והאם יש טעם לברור את המניות להשקעה או פשוט לשחק על כל הקופה. הדעות חלוקות

הבורסה בתל אביב קבעה אתמול שיא חדש. ואולם, למרות העליות במחירי המניות, חלק מהחברות נמצאות עדיין הרחק מהשיא שלהן. אולי הבכירים בחברה קיבלו שכר שמן, אבל התשואה באותן חברות ירדה בחדות מרמות השיא שרשמה המניה בשלהי 2007.

 

הבורסה אמנם שברה את השיא הקודם של סוף 2007 אבל רשימת החברות המרכיבות את המדדים, השתנתה מאז ולא במעט. אם בגאות הקודמת מי שהוביל את העליות היו חברות האחזקה והפיננסים – הבנקים והביטוח וכמובן חברות הנדל"ן, הרי שכיום, יש פחות חברות אחזקה ונדל"ן. המובילות הן חברות כגון טבע, אלביט מערכות וחברות קידוחי הגז - שעברו לקדמת הבמה כשעד לפני כשנה, מעטים ידעו בכלל את שמן.

 

ממבט כללי, נדמה כי החברות כבר מיצו את פוטנציאל העליות והסיכוי שה"כוכבים" מהגאות הקודמת (כמו הנדל"ן והפיננסים) יעשו "קאמבק" די נמוך, בהתחשב בכך שהרבה יותר קשה להם לגייס כספים היום - כך בעיקר במניות הנדל"ן. במקביל, נדמה שקיימת הכבדה של הרגולציה – כך לדוגמה, הגופים המוסדיים כבר לא יכולים לקפוץ על כל הנפקה של חברה (מפוקפקת כלל שתהיה) כ"מוצאי שלל רב", כפי שעשו בעבר. במציאות כזו נראה כי הבורסה תתקשה להמשיך במסעה צפונה. האמנם?  

 

"רוב המניות כן השתתפו בחגיגה"

אורי ליכט מנהל מחלקת מחקר באי בי אי, לא מסכים עם האמירה כי את הטון לעליות נתנו מספר חברות מצומצם: "רוב המניות כן השתתפו בחגיגת העליות. מרמות השפל של לב המשבר ראינו עליות כמעט בכל החברות".

 

ואמנם, אם נתבונן במדד ת"א 100 (הכולל את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר), נראה כי במהלך 12 החודשים האחרונים, למעשה רק חברה אחת (מכתשים-אגן) הציגה ירידה במחיר המניה, חברה אחת נסחרה ללא שינוי (נס טכנולוגיות), 90 חברות הציגו עליה של מעל 20% ו- 84 חברות הציגו עליה של מעל 40%. אך מספרים כידוע משתנים בהתאם לנתונים אותם רוצים להציג - בעוד שחברת טבע עקפה לאחרונה את השיא הקודם במחיר המניה, שוויה של מניית אפריקה ישראל כיום, הוא פחות מעשירית משווי השיא שלה.

 

יש הצדקה כלכלית לעליות הללו?

 

"עליות השערים החדות נתמכות בעליות של החברות", אומר ליכט. "הרווח המצרפי של חברות מדד המעוף (25 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, א.ר.) ברבעון האחרון, היה 8.7 מיליארד שקל. לעומת הפסד של 900 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם מבט על השנה כולה מראה כי החברות הציגו רווח של 35.9 מיליארד שקל לעומת 21.6 מיליארד ב-2008". מלבד הרווחיות שהביאה לביקושים ולעליות במניה מסביר ליכט כי השוק, בתקופת המשבר, תמחר בצורה חזקה קטסטרופה וחששות מנפילה של טייקונים, לכן המחירים ירדו אז בצורה קיצונית ובשנה האחרונה הם למעשה שבים לרמות נורמאליות.

 

יש "מציאות", צריך לחפש

האם זה אומר שאחרי השיאים יש עוד מה למצוא בשוק?

 

"השוק היום אמנם הגיע לרמות שיא, אבל אם נבחן את רמות המכפילים (מכפיל רווח הוא מחיר המניה לחלק בתשואה השנתית שלה - משמש להערכת שווי חברה וחוזק המניה שלה, א.ר) במדד המעוף, שבהם השוק נסחר, נגלה שמדובר במכפילים נמוכים בהשוואה לשיא הקודם. ב-2007 זה היה 16.4 ונכון להיום, החברות נסחרות במכפילים של 15". לדברי ליכט, בבחירה סלקטיבית אפשר למצוא לא מעט חברות מעניינות.

 

ליאור רבינוביץ', מנהל מחלקת המחקר באקסלנס נשואה, מאמין שגאות כמו זו של סוף 2007 וכן זו של 2009, לא תשוב בטווח הקרוב והעליות צפויות להיות מתונות. את המניות, לדבריו יש לבחון בצורה מדוקדקת ולא לנסות "לתפוס גלים".

 

"ייתכן והשוק יעלה ב20%-10% כי הכלכלה מאוד חזקה, אך אין פה היום "בשר" משמעותי בחברות במדד המעוף כמו שהיה עד לפני כמה חודשים. צריך לקחת כל חברה ולבדוק אם היא נמצאת במחיר הנכון שלה. פוטנציאל קיים בחברות כגון ביטוח ישיר, בנק פועלים והראל".

 

מה לגבי מניות הגז?

 

"מניות הגז זו תעלומה. אנחנו לא יודעים מה מסתתר בים, אם יש שם מאגרים יותר גדולים אז יש מקום לעליה. אבל המחיר היום מגלם הנחות אופטימיות מבחינת מחירים, רגולציה וכו', המחירים לא מציאה".

 

לדברי רבינוביץ, דווקא תחום ההיי-טק עשוי להיות מעניין. "בשביל להשקיע במניות צריך להניח שהכלכלה עומדת להמשיך להשתפר. יש הרבה מגזרים שלמרות ההתאוששות בכלכלה לא יחזרו למה שהיו. לדוגמא חברות הנדל"ן. אם יש התאוששות עולמית ויש חברות שיכולות להתאושש בלי שזה יעלה להן הרבה, זה חברות ההיי-טק".

 

אז הסיכויים נמוכים שנראה כאן שנה של גאות?

 

"כדי שהמעוף יגיע לאיזור ה-1,400 נקודות, צריך רוח גבית מהכלכלה יחד עם ריבית נמוכה – מה שיוביל לכך שהאלטרנטיבה בפיקדונות לא תהיה גבוהה והמשקיעים ימשיכו להשקיע באמצעות קרנות הנאמנות. השיאים בבורסה לא נחגגים מחוץ לעיתונים הכלכליים, אנחנו בהחלט נמצאים בסביבה של אי ודאות" אומר רבינוביץ'.

 

לדבריו, הציבור נכנס לקרנות הנאמנות לא בגלל תחזיות כלכליות אלא בגלל שהאלטרנטיבות באמת גרועות, בשונה מהנהירה לבורסה בשנים 2006 – 2007.

 

לא לוקחים מספיק סיכונים

פרופ' צבי וינר, ראש החוג למימון באוניברסיטה העברית, לא מתרגש מרמות השיא. לדבריו, נתוני החברות הרבה פחות משפיעים מהיבטים פוליטיים או ביטחוניים שעשויים להזניק או לדרדר את השוק. הוא גם לא מאמין שבחירה סלקטיבית של מניות עשויה לסייע לתשואה.

 

"השוק יכול לעלות בעוד 20% או לרדת ב-50%, הפתרון הוא להיות בכולן (בחברות, א.ר). מספיק שכמה ירוויחו הרבה, ויפצו על אלו שירדו. מחקרים מוכיחים שבממוצע זה מאד משתלם לאורך זמן. זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח".

 

אולי כדאי להתמקד במניות ספציפיות בעלות פוטנציאל?

 

"אני לא מכיר מחקר אקדמי שמצדיק בחירה סלקטיבית. קשה להאמין שבחירה סלקטיבית יכולה להשיג תשואה יותר מהחזקה במדדים".

 

זה אומר שצריך לעבור להחזקה רחבה יותר?

 

רחבה זה לא אומר דווקא בשוק הישראלי. אחת הטעויות שישראלים עושים זה לשים את כל הביצים בסל אחד - בבורסה בארץ. היא לא יותר טובה מבורסה במדינה אחרת, כמו ניו-זילנד למשל. מה שחשוב זה הפיזור. משקיע שחוסך כסף לטווח ארוך, ולא שם כסף היום ומחר רוצה לצאת, ההשקעה הטובה ביותר זה השקעה פאסיבית מאד מפוזרת".

 

לדברי וינר השקעה כזו צריכה להיות ברמת סיכון מספיק גבוהה. "אחת הבעיות של המשקיעים בישראל זה שהם לא לוקחים סיכון ואחר כך מצטערים שלא הרוויחו כלום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רשימת החברות בבורסה מאז השיא השתנתה רבות
צילום: AP
"מניות הגז זו תעלומה"
צילום: רויטרס
מומלצים