שתף קטע נבחר

חטא הפגיעה בסביבה גדול מהפשע הפלילי

פרשת הולילנד מדגימה שמהנדסי ערים לא צריכים לפחד משוחד אלא ממשפט ההיסטוריה. בהולילנד מדובר בהשחתה של נוף, שהיא חמורה הרבה יותר מקבלת אתנן

כתלמיד בית ספר יסודי, טיילנו בירושלים של לפני מלחמת השחרור, כדי לראות את המגדל הכי גבוה בארץ ישראל, מגדל ימק"א בבירה, ולעלות במעלית שהוצבה בו, שלא היתה דבר יומיומי בזמנו. ממשלת המנדט אסרה בנייה לגובה בעיר, והצביון הזה נשמר בה שנים ארוכות, מפאת קדושתו של הר הבית, המסגדים שעליו, צריחי הכנסיות ומגדל דוד. אבל דומה שמהנדס העיר שעומד כעת במרכז פרשת הולילנד, לא ראה זאת לנגד עיניו.

 

בשנת 2001 התמנה אורי שטרית כמהנדס העיר ירושלים, ודני קייזר מקבילו בתל אביב. הכיוון החדש שהנהיגו היה הבנייה לגובה. בתל אביב היא אמנם החלה כבר בתחילת שנות ה-60, אך עדיין מעוררת מחלוקות. בירושלים מדובר היה בדבר שכלל לא יעלה על הדעת.

 

בכל פרשת הולילנד שוכחים איש מפתח נוסף: האדריכל. רם כרמי, חתן פרס ישראל שביצע את כל הפרוייקטים שכבר אינם שנויים במחלוקת, הם פשוט גועל נפש - התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, תיאטרון הבימה, הולילנד וגם בית הספר ליידי דייוויס, שייתכן כי אם לא היה מתוכנן באגרסיביות כזו, היו גם יוצאים ממנו תלמידים פחות אגרסיביים.

 

יש להתפלא על שמהנדס העיר אורי שטרית לא מצהיר כי בסך הכל אישר את הפרוייקט, וכך לטעון לזכאותו. גם אם הוא לקח שוחד - יהיה קשה מאוד להוכיח זאת, ולעניות דעתי כלל לא נדרש שוחד בעניין כזה. אתנן נותנים עבור עבודה שמתבצעת בכפייה או ללא שיתוף פעולה, אך בפרוייקט כמו הולילנד לא נעשה דבר בכפייה. האמונה המקצועית שלו לפיה אלו תהליכים שצריכים להתרחש בעיר, היא שהנחתה אותו.

 

מהנדס העיר פעל בניגוד לדעתם של תושבי העיר, שמבחינתו הם שקופים. אך הוא לא פעל בניגוד לרצונו של היזם וגם לא בניגוד למצפונו המקצועי, לכן הוא גם כנראה לא לקח אתנן. הליכי בנייה ואישורים ניתנים גם בלי שוחד. מה גם שעל פי הפרסומים, לא הגדילו את שטחי הבנייה מעבר למקובל בערים בישראל. 

 

הדברים שנפגעו היו קו הרקיע והנוף האורבני, שסגנון בנייה זר לעיר פשה בהם. אך אלו דברים שמהנדס עיר או ראש עיר יכולים לטעון לגביהם: ככה אני רוצה את ירושלים. לא צריך לשחד אף אחד כדי לעשות זאת. שוחד בא לפצות על מעשה לא חוקי, אבל לא נעשו כאן פעולות לא חוקיות  שאפשר להצביע עליהן. כולם פעלו על פי אמות המוסר שלהם. ראש העיר האמין בבניה לגובה או בפיתוח נדל"ן מאסיבי, מהנדס העיר תמים דעים איתו. מה רע?

 

הפרשה מחדדת את העובדה, שמהנדסי ערים לא צריכים לפחד משוחד, אלא ממשפט ההיסטוריה. בהולילנד מדובר בהשחתה של נוף, שהיא חמורה הרבה יותר מקבלת אתנן. זהו שוחד מוסרי, שהוא הכי נורא בעולם.

 

זוהי פילגש בגבעה, זהו אופיו של הפרוייקט: שום דבר כאן לא לא-חוקי. אז מה אם אנסו את הגבעה? זו לא הגבעה הראשונה שנאנסת. אז מה אם פגעו בנוף האורבני? הרי המשיכו לעשות זאת עם גשר המיתירים המגלומני והבלתי נחוץ. פרוייקט הולילנד הוא טעות חסרת כפרה כי להסיר היום את החרפה הזו אי אפשר. היא תישאר שם לדורות, אולי גם רעידת אדמה לא תמחה אותו.

 

ישראל גודוביץ, אדריכל, מהנדס העיר תל אביב לשעבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בנייה לגובה בבירה. חטא סביבתי
צילום: נועם מושקוביץ
ישראל גודוביץ
מומלצים