לשכות המסחר: לבטל את עצמאות ביה"ד לעבודה

איגוד לשכות המסחר מציע להכפיף את פסיקות בית הדין הארצי לעבודה לבית המשפט העליון שיתפקד כבית משפט לערעורים. זאת, לדברי האיגוד, כדי לוודא שמשפט העבודה ישתלב בזרם המרכזי של המשפט הכללי ובשל פסיקותיו "בניגוד לעקרונות היסוד". כך עולה ממסמך הכולל הצעות לשינוי מבנה ואופי בתי הדין ששיגר איגוד לשכות המסחר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אורית קורן.

• עוד בערוץ קריירה

 המסמך נשלח על רקע הצעת חוק בית הדין לעבודה של משרד המשפטים, הטכנית באופייה, שמטרתה לייעל את ההליכים המשפטיים בבתי הדין לעבודה. באיגוד טוענים שהצעת החוק לא מהווה רפורמה אמיתית ו"השינויים המוצעים הם מינוריים". בהסתדרות תקפו את לין ואמרו ש"ברצונו לשלול את זכויות העובדים לסעד משפטי" והזהירו ש"דרישותיו יפגעו במרקם יחסי העבודה בישראל".

הצעת משרד המשפטים מתבססת על המלצות וועדה שהוקמה לבחינת תיפקודו של בית הדין לעבודה. עם זאת, כאמור, נשיא לשכות המסחר, אוריאל לין, שדרישתו להפסיק את קיומו של בית הדין לעבודה כמערכת משפטית עצמאית - לא התקבלה, לא מרוצה מהמלצות העבודה או מהצעת החוק. 

בהסתדרות לא אהבו את צעדי האיגוד. היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי וראש אגף התארגנות עובדים בהסתדרות, שי תקן, מסר ל-ynet ש"המלצות וועדת זמיר והצעת החוק נותנות תוקף לחשיבותו של בית הדין לעבודה, ואלו ניתנו לאחר בדיקה מעמיקה.

"לין רוצה לשלול זכויות עובדים"

"לין לא מרוצה מהתוצאות כי הן מציבות מראה מול פניו. בכך נחשף שוב פרצופו האמיתי ברצונו לשלול את זכויות העובדים לסעד משפטי, שלעיתים בית הדין לעבודה הוא המחסום האחרון מפני מעסיקים עבריינים הפועלים בניגוד לחוק". תקן הזהיר ש"דרישותיו הבלתי הגיוניות של איגוד לשכות המסחר יפגעו במרקם יחסי העבודה בישראל".

עוד הדגיש תקן את חשיבות עצמאות מערכת בית הדין לעבודה: "מערכת בתי הדין לעבודה תרמה ותורמת תרומה אדירה וייחודית ליחסי העבודה ולשקט התעשייתי בישראל  ויש לחדול מנסיונות ניגוח אינטרסנטים". הוא הוסיף ש"בכל מדינות המערב הדמוקרטיות מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית ועצמאית, וכך גם בישראל מאז הקמתם. מודל זה הוכיח את עצמו ואין להעלות על הדעת שינוי בעניין האוטונומיה ללא הסכמה של כל הצדדים ביחסי העבודה".

מה מציע האיגוד?

על פי הצעת האיגוד, זכות הערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה תהיה מוחלטת והיא תינתן בארבעה תחומים:

• כשפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מהווה שינוי מרחיק לכת בתחום יחסי העבודה ובעלת השפעה רוחבית על כלל מערכת יחסי העבודה.
• כשפסיקת בית הדין הארצי לעבודה פוגעת בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי יסוד.
• כשפסיקת בית הדין הארצי מהווה משום "חקיקה שיפוטית" ומהווה סטייה מהוראת החוק.
• כשהדין הארצי לעבודה דן כערכאה ראשונה.

כמו כן, האיגוד ממליץ להרחיב את סמכויות הרשמים בבתי הדין לדון בתביעות עד לסכום של 60 אלף שקל, במקום 39,200  כמוצע בהצעת החוק של משרד המשפטים. זאת, בטענה ש"ההליכים המנוהלים ע"י הרשמים בבתי הדין הינם הליכים יעילים, החוסכים בזמן ומונעים עינוי דין".

האיגוד גם יוצא נגד השתתפות נציגי ציבור בבתי הדין האזוריים לעבודה. לדבריו, "ניסיון החיים הוכיח כי לנציגי הציבור אין משקל אמיתי והשפעה על תוכן הפסיקות והם לא יוצרים את האיזון הנחוץ בין האינטרסים של המעסיקים לבין האינטרסים של העובדים". תחת זאת, מציע האיגוד שאלו יכהנו רק בבית הדין הארצי לעבודה.

השתלשלותו של מאבק האיגוד בביה"ד לעבודה

ב-2003 פנה נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אל שר המשפטים דאז יוסף טומי לפיד ז"ל, "לבחון את עצם נחיצותו של בית הדין הארצי לעבודה". זאת, כשלטענת לין בית הדין הארצי לעבודה מבצע חקיקה שיפוטית בניגוד לעקרונות היסוד.

בעקבות דרישתו של לין, שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הורו על הקמת ועדה בראשות פרופ' יצחק זמיר, שתבחן את תפקידו של בית הדין הארצי לעבודה. לאחר שמיעת כל הגורמים הוועדה המליצה שלא לפגוע באוטונומיה של בתי הדין לעבודה. כמו כן היא בחרה שלא להמליץ על זכות ערעור לבית המשפט העליון, לאחר שנשיא בית המשפט העליון דאז אמר שהיקף ההתערבות הוא תוצאה של שיקול ענייני (גם ללא ערעור בזכות, תמיד ניתן לעתור לבית המשפט העליון. ג.ק.).