כולו תקווה

גם אם מעולם לא שמעתם על Know Hope, יש סיכוי שנתקלתם בעבודות הגרפיטי שלו בתל אביב. לרגל הפצ'ה קוצ'ה, שם יופיע כשהוא רעול פנים, ביקרנו את האמן המסתורי בסטודיו שלו

אמיר בוגןפורסם: 18.04.10 , 13:26

אם צעדתם ברחובות תל אביב מתישהו בחמש השנים האחרונות, רוב הסיכויים שנתקלתם בעבודות של Know Hope. הוא מביט לעברכם מקירות הבניינים, מהגגות, מהגדרות ומהחצרות. הוא נוכח כמעט בכל מקום בעיר הסואנת, וגם בלבם של לא מעט מתושביה. הרבה מכירים את Know Hope, אבל מעטים זכו לפגוש אותו באמת.

אמן הרחוב הצעיר והמצליח, שמסתתר תחת הכינוי החמקמק, הזמין אותנו לביקור בסטודיו שלו לרגל ההכנות לפצ'ה קוצ'ה, בו ייקח חלק ביום רביעי הקרוב. גם שם הוא יעשה זאת כשמסכה על פניו: "השיח יותר אובייקטיבי, בלי קשר למי שאני ומה שאני עושה. זה כמו לחתוך את איש הקשר (כלומר האמן עצמו) ולהוציא אותו מהרלוונטיות של השיחה", הוא מסביר.

הסטודיו של Know Hope. מן הרחוב לעולם (צילום: אמיר לוי)

הפצ'ה קוצ'ה מתקיים בגרסתו הישראלית בפעם השביעית ונותן במה לאמנים ממגוון תחומים, המלווים את יצירותיהם בטקסט. כל מופע עורך בדיוק 6.40 דקות. Know Hope יציג שם עשרה צילומים מתל אביב וממקומות אחרים ברחבי העולם בו הוא מציג.

הוא רק בן 23 (פועל ברחובות תל אביב מאז גיל 18), אבל מאחוריו עשייה אמנותית משגשגת וענפה שלקחה אותו אפילו אל חללי התצוגה בלוס אנג'לס, ניו יורק ועוד. האמן הצעיר מודע לכך שהתוויות המיוחסות לאמני הרחוב הן של חתרנות ומחאות קיצוניות, אולם הוא עצמו מעדיף להתמקד באינטימי, ולצאת ממנו אל הספירה הציבורית - בין אם מגרפיטי על קירות חיצוניים של בית, או במיצב בגלריה מעונבת.

גם בחוצות העיר, גם בגלריה (צילום: אמיר לוי)

"הסביבה המבוקרת והמגוננת מאפשרת דברים שלא בהכרח אפשר לעשות ברחוב, אבל ברחוב יש יתרון שהאמנות היא חלק ממציאות יומיומית", הוא קובע. "זה חלק מהדברים שמבדילים בין עבודה בפנים לעבודה בחוץ, שהשיח הוא כללי יותר". וכמו היצירה, כך גם הכינוי - Know Hope, הנובע לטענתו מהאמביוולנטיות של התכנים בו הוא עוסק. "השם הזה מתעסק בשטח האפור הזה, בבין לבין".