הנוסע הישראלי - קווים לדמותו ולהתנהגותו

בכל יום עצמאות אנחנו אוהבים להתרפק על זיכרונות ישראליים, לקרוא סיכומי שנה בנוגע למספר האזרחים, לחשב סטטיסטיקות בנוגע לישראלי הממוצע (כמה הוא קונה, לאן הוא טס הכי הרבה, כמה שנים הוא חי) ובכלל, לנתח כל פרמטר שקשור לישראליוּת. אז לכבוד יום העצמאות ה-62, הנה כמה מאפיינים, אנקדוטות ותיאורים של מישהו שהוא לפעמים כל אחד מאיתנו - הנוסע הישראלי. 

הנוסע הישראלי עולה למטוס ומרגיש כמו עולה חדש, גם אם שהה רק שבוע בחו"ל. "יואו! איזה כיף לשמוע עברית סוף-סוף".

הנוסע הישראלי יתפרש על שלישיית מושבים ריקה במטוס, גם אם אינו יושב שם. "מקסימום יקימו אותי, מה יש לי להפסיד?"

הנוסע הישראלי ינסה "להתגנב" קדימה, אל עבר מחלקות היוקרה. "מה אכפת לך? חצי מחלקה בביזנס גם ככה ריקה..."

הנוסע הישראלי יבקש מהדיילים כוס מים לפני ההמראה, ולמרות שהם תמיד ייתנו לו, הוא בדרך כלל יצרף סיבה לבקשה. "אני פשוט חייב לקחת כדור" או "לא שתיתי כל היום".

הנוסע הישראלי אנין טעם, ובמיוחד כשמוגשים לו כדורי בשר עם קוסקוס לארוחה. "זה בא עם רוטב?"

הנוסע הישראלי קנה כרטיס טיסה ולכן מגיע לו הכל, גם כשלא תמיד מגיע לו. "מה זאת אומרת אין אלכוהול בטיסה הזו? שילמתי מחיר מלא".

הנוסע הישראלי לא יודע כנראה שיש פחי זבל בטיסה, וזורק הכל סביב המושב. "אנחנו נאסוף הכל בסוף הטיסה". כן, כן...

הנוסע הישראלי יגיע למטבח במטוס, יראה את הדייל יושב ואוכל בזמן ההפסקה ויפריע, אבל באדיבות. "בתיאבון! אפשר קפה? אני יושב ב-25A, טוב?"

הנוסע הישראלי רוצה גם רוטב לארוחה. ארוחה במטוס (צילום: כרמית ראובן)

הנוסע הישראלי-דתי פותח עם דתיים נוספים בית כנסת בחלק האחורי של המטוס, ומתפלל "שחרית" בקול רם כשכולם ישנים. "דיילצ'יק, בוא תצטרף, חסר לנו אחד למניין..."

הנוסע הישראלי-הדתי יושיט יד לעבר עגלת המשקאות, ופשוט ייקח אליו את המיץ או בקבוק השתייה. "רק רציתי לבדוק איזה כשרות זו".

הנוסע הישראלי חייב לדגום את כל סוגי העיתונים הישראליים בכניסה למטוס, למרות שהתבקש להסתפק רק באחד. "בוודאי שאני קורא, נוסף על 'ידיעות' ו'מעריב' גם 'מקור ראשון' ו'יתד נאמן' כל בוקר, מה זאת אומרת?"

הנוסע הישראלי "יחרוש" על כל תכולת עגלת הדיוטי-פרי, יבקש להוציא, לראות, לבדוק ולהריח - אבל יסתפק במחזיק מפתחות של מטוס לילד, או בחבילת טובלרון מוזהבת. "בכל זאת, צריך להביא משהו, לא?"

הנוסע הישראלי ישתה במהירות את כוס המיץ שלו וייבקש מיד למלאה, עוד לפני שהדייל סיים למזוג. "ואם אתה יכול להוסיף יין לארוחה ואיזו פחית בירה - זה יהיה נחמד. אבל אל תפתח, תשאיר אותה סגורה, כן?"

הנוסע הישראלי מכיר טוב את המשקה שלו. "תן לי ויסקי און דה-רוקס - אבל שיהיה בלי קרח".

הנוסע הישראלי יציין שאחייניתו או בת של חברים היא גם דיילת, ולכן אתה חייב להכיר אותה (למרות שיש מאות דיילים). "היא טסה המון, כל הזמן בניו יורק".

הנוסע הישראלי מחליט בעצמו שהטיסה הסתיימה וקם על רגליו, למרות שהמטוס עדיין בתנועה. "מה, אני רק לוקח את התיק מלמעלה, זה הכל".

הנוסע הישראלי ינסה 'להתגנב' קדימה. מחלקת עסקים (צילום: זיו ריינשטיין)

הנוסע הישראלי חושב שחברת תעופה זה "אגד". "אז מה, אתה עושה הרבה את הקו הזה?"

הנוסע הישראלי מתקשה בקריאת הכיתוב על דלת השירותים ("לחץ כאן"), ועל כן מסתבך בכניסה אליהם, לא לפני שהוא מפרק את הדלת. "מה זה פה, איך פותחים את זה?"

הנוסע הישראלי חושב שהצרכים של הנוסעים בשירותים יוצאים מהמטוס ומתפזרים באוויר. "תגיד, אפשר להשתמש בשירותים על הקרקע?" 

הנוסע הישראלי יודע את "זכויותיו" ואוהב לעמוד עליהן. "שמו לי נוסע שמן לפניי ואני לא רואה את הסרט. אני דורש פיצוי!"

הנוסע הישראלי לא אוהב שיושבים לידו, ואם יושבים לידו אז שהוא לא יהיה באמצע, ואם הוא באמצע אז שלא יהיה לידו "דוֹס", והדוס לא רוצה לשבת ליד אישה, והאישה לא רוצה לשבת ליד מישהו שמפלרטט איתה, וזה שמפלרטט איתה לא רוצה לשבת ליד ילד רועש שמפריע לו לפלרטט. בקיצור, כל אחד רוצה לבד.

הנוסע הישראלי חושב שחברת התעופה היא של אבא שלך, ושבאמת אכפת לך כשהוא מאיים כשמַשהו לא מוצא חן בעיניו. "זו הפעם האחרונה שאני טס איתכם!"

הנוסע הישראלי אוהב להתחכם. "תגיד, אפשר לצאת החוצה לעשן? חחח..."

הנוסע הישראלי הוא גם זה שיהיה הראשון לבוא ולעזור כשמישהו מתעלף במטוס. "הייתי חובש בצבא, תרים לו את הרגליים".

והנוסע הישראלי הוא גם זה שיידע להעריך ולהתענג על החומוס הקטן שהגישו לו בארוחה. "טעים לאללה. יש מצב לעוד כמה פיתות?"

והנוסע הישראלי הוא זה שלפעמים יודע להעריך את העבודה הקשה שהדיילים עושים. "הייתם עשר, פשוט עשר", ואפילו כותב על כך להנהלה.

והנוסע הישראלי הוא זה שיבוא לדבר איתך באמצע הלילה כשכולם ישנים ומשעמם לך. "אז מה אתה ער כל הלילה? זה בטח קשה..." 

הנוסע הישראלי יודע גם להעריך את עבודת הדיילים (צילום: ויז'ואל פוטוס)

והנוסע הישראלי הוא זה שיזכור אותך מהטיסה כשאתה בחו"ל ויעזור לך אם תזדקק. "היי, אתה היית הדייל בטיסה שלנו".

והנוסע הישראלי הוא זה שיזרוק לך המלצה על חנות ממש זולה שהוא מכיר. "יש ליד הטיימס סקוור חנות שבה נעלי ספורט 1+1, ובימי שני כל החנות ב-50%".

והנוסע הישראלי הוא זה שיגרום לך להרגיש בבית כשאתה בחו"ל, ויזמין אותך לאכול אצלו במסעדה. "תקפוץ מתי שבא לך כשאתה בפריז, זה כרטיס הביקור שלי".

והנוסע הישראלי הוא זה שהכי סומך עליך במטוס. "אתה יכול לשים שנייה עין על הילד? אני נכנסת לשירותים".

והנוסע הישראלי הוא זה שיגרום לך להרגיש מעט גאווה. "אני טס רק איתכם, רק עם חברה ישראלית".

והנוסע הישראלי הוא זה שלמרות כל תלאות הטיסה הארוכה, יזרוק אליך חיוך בסוף. "הייתה אחלה של טיסה, תודה".

ועכשיו, כששמתם גם את התיאורים האחרים בקופסא נוספת, קחו את שתי הקופסאות האלו של הנוסע הישראלי וסכמו לעצמכם: הנוסע הישראלי יכול להיות קרצייה, להתנהג כנוגש עבדים וכאחד שמגיע לו הכל, אבל הוא גם זה שיבין אותך הכי טוב (ואתה אותו), ידבר בשפתך מבלי שתאלץ לשבור את השיניים וייתכן אפילו שיצאת עם הבת שלו (אבל ככל הנראה זה יהיה הבן שלו). אבל יותר מהכל הוא ישראלי, ואם הוא ישראלי - זה אומר שהוא גם אתה. לכן בפעם הבא שאתם טסים, זיכרו: בשירותים אפשר להשתמש גם על הקרקע!