שמעתי ולא האמנתי, קראתי בעיתונות המודפסת והמקוונת ועדיין לא האמנתי. כאשר התפרסמה הודעה רשמית של משרד התקשורת המבהירה כי נאסר על הכנסת מחשבי לוח מסוג iPad של חברת Apple לישראל, בגלל אי עמידתם בתקינה – עכשיו, אני באמת לא מאמין.
ביום 13.04.2010, פרסם משרד התקשורת הודעה,
בזו הלשון: "מכשיר ה-'אייפד' הנמכר היום בארה"ב בלבד, פועל בהספקי שידור (של מודם ה- Wi-Fi) המתאימים לתקינה האמריקנית. מאחר שהתקינה בישראל בתחום ה- Wi-Fi דומה לתקינה האירופאית, השונה מהתקינה האמריקנית, והמתירה שידור בהספק נמוך יותר, הרי שהספק השידור של המכשיר מונע את אישור הפעלתו בישראל".
זה רק הגיוני לחשוב כי רגע לפני שפרסם משרד התקשורת את הודעתו, לכל הפחות, בדק מי מטעם המשרד את עוצמת הספק מודם ה-Wi-Fi המותקן ב-iPad. ברם, מעיון קל בהודעת משרד התקשורת מתברר כי לא כך המצב.
דלגו מספר שורות מתחת להצהרה כי "הספק השידור של המכשיר מונע את הפעלתו בישראל" ולמדו כי "משרד התקשורת פנה לחברת איי דיגיטל, נציגת אפל בישראל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע למכשיר, לצורך אישור הכנסתו לארץ."
עוד בדיני רשת: קבוצה בפייסבוק מסיתה נגד ענת קם
כפי שעולה בבירור מן ההודעה, לא רק שמשרד התקשורת לא בדק בפועל את עוצמת השידור – למשרד התקשורת אין מושג ירוק לגבי תכונות המכשיר.
אם כך, עוד לפני שנכנס לעובי הקורה, ברור כי החלטת המשרד אינה מבוססת על ממצאים אמפיריים, אלא על תחושות בטן של מי מקברניטי המשרד.
לא ברור מהיכן הגיע משרד התקשורת למסקנה כי ה-iPad פועל בהספק שידור גבוה שאינו עומד בתקינה האירופית, קל וחומר בתקינה כלשהי.
אם אין די בכך, ממשיך משרד תקשורת ומנסה להצדיק את ההחלטה הבלתי מבוססת באמצעות השוואה לאיסור ייבוא רכב בו מותקן ההגה בצד ימין. עם כל הכבוד, מדובר בדמגוגיה לשמה.
אין חולק כי לציבור הישראלי אינטרס מובהק כי מכשור אלקטרוני המיובא לישראל יעמוד בתקנים המקובלים בעולם. זו הסיבה שלשמה בכל מדינה מתוקנת קיים גוף תקינה מסודר, קל וחומר כאשר מדובר במכשור אלקטרוני אשר עלול לגרום לשיבושים במערכות התקשורת בישראל.
יחד עם זאת, מחדל משרד התקשורת בעיון מהיר במפרטי המכשיר כמו גם מחדלו בביצוע בדיקה פשוטה למדי - האם באמת מדובר בהספק גבוה שאינו עומד בתקינה המקומית - והניסיון להצדיק זאת באמצעות המחשה מתחום הרכב, אינם ראויים.
המחדל מתעצם במיוחד כאשר מדובר במכשיר העומד בתקנים המחמירים של מספר יבשות בעולם לרבות התקינה האירופית, התקינה אשר משרד האוצר טוען כי היא זו המתאימה לישראל.
לגופו של עניין, מעיון במפרט הרשמי של
מחשב הלוח, בעמוד 3, ניתן לראות בבירור כי המכשיר עומד בתקינה האירופאית "iPad Wi-Fi + 3G has been tested, and meets the FCC, IC, and European Union RF exposure guidelines for cellular operation". בעמוד 4, ניתן גם לראות כי המכשיר קיבל תו תקן CE068,שהינו תו תקן אירופאי. המוטבע גם על גב מכשיר ה-iPad.
עוד בדיני רשת: מפלגת העבודה תובעת את חברת המחשוב טלדור
באופן דומה, מעיון במפרט הרשמי
של הטלפון הסלולרי של אפל, האייפון - ניתן לראות כי המכשיר עומד בתקינה האירופית.
בדומה לתקן שניתן ל-iPad, גם מכשיר ה-iPhone קיבל תו תקן CE0682. מדוע ההשוואה למכשיר ה-iPhone? התשובה פשוטה למדי.
משרד התקשורת אישר לפני זמן רב את הכנסת מכשירי ה-iPhone לישראל. ניתן לראות זאת מעיון מהיר במסמך רשמי של משרד התקשורת בו מפורטים הטלפונים ומודמים סלולריים המאושרים ליבוא אישי.
בין היתר, מופיעים ברשימה זו ארבע גירסאות של הטלפון הסלולרי של חברת אפל iPhone 3G ו- iPhone 3GS.
הפארסה אינה מסתיימת כאן. משרד התקשורת אישר יבוא מוצרים אחרים מתוצרת אפל העושים שימוש בטכנולוגית שידור Wi-Fi זהה לזו המותקנת ב-iPad.
מעיון קל במפרט הטכני של מוצרי אפל,
הנגיש גם הוא לכולם בלחיצת כפתור. ניתן לראות כי במחשבי ה-MacBook Pro הנמכרים בישראל מזה זמן רב, מותקן מודם Wi-Fi הפועל בתקן שידור זהה.
נחזור שוב להודעת משרד התקשורת "מאחר שהתקינה בישראל בתחום ה- Wi-Fi דומה לתקינה האירופאית".
בהתחשב בעובדה שה-iPad עומד בתקינה האירופית, בדומה לאייפון ולמקבוק, לא ברור מהיכן שאב מי מטעם משרד התקשורת את המידע התומך בהצהרה - " הספק השידור של המכשיר מונע את אישור הפעלתו בישראל".
כל המידע שמשרד התקשורת זקוק לו, נמצא במרחק של לחיצת כפתור.
בשולי הדברים יצוין כי בהודעתו, המשרד ממשיך ומספר כי האחריות על "יבוא מסחרי" של ה-iPad מונח על כתפי יבואן אפל.
זה הזמן להזכיר כי לא מדובר ביבוא מסחרי ואלה שמכשירי ה-iPad שלהם הוחרמו במכס, הביאו את המכשיר באופן אישי.
המידע הדרוש בכדי לדעת האם ה-iPad עומד בתקינה הדרושה - נמצא באינטרנט ונגיש לכל מי שחפץ בכך, לרבות לעובדי משרד התקשורת. מוטב כי יבוצע במשרד בדק בית שיבחן היטב מהם השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה לאסור את היבוא האישי של ה-iPad, כמו גם האופן שבו נולדה החלטה תמוהה שכזו.
