שְׂאוּ ציונה: איפה הונף דגל ישראל בראשונה?

יש להניח שראובן לרר לא היה איש עסקים מוצלח במיוחד. אחרי הכל, זה נשמע מעט הזוי, להחליף 20 אלף דונם מוכרים וטובים באודסה, כולל אחוזה מפוארת בשטח של 2,000 דונם, תמורת 2,000 דונמים עלומים בוואדי חנין.

אבל ראובן לרר, איש מאמין, רצה לגור עם משפחתו קרוב לירושלים. אז הוא לא היסס, ובתקיעת כף יד סגר את העסקה ומיהר לצאת עם בנו למסע מרתק בארץ המובטחת, רק כדי לגלות שהמרחק בין ואדי חנין לירושלים גדול בערך כמו המרחק בין החלומות למציאות ששרה בארץ ישראל.

וכך ב-1883 הוא הגיע לנחלה החדשה שלו, רצועה צרה בצורת פרסה, שסביבה ובתוכה התגוררו ערבים שלא ממש אהבו את השכנים החדשים. אבל נדמה ששום דבר לא עמד בדרכו של לרר, שכעבור פחות משנה הביא לביתו החדש גם את אשתו פייגה ואת שאר ילדיו.

ביתו של מייסד המושבה

לימים נהפך לרר לפרדסן הראשון במושבות יהודה. הוא ובנו למדו את מלאכת גידול הדבורים וכך, משפחה אחת בודדה הניחה בהרבה עיקשות ותעוזה את היסודות שמהן תצמח ברבות השנים נס ציונה.

אבל גם בלי פרק הפתיחה המרתק היו לה לנס ציונה את כל המרכיבים הנכונים שמהם יוצרים דרמות משובחות. ולמרות זאת, נס ציונה הייתה ונותרה עיר מבוישת מעט, כמעט אלמונית. נחבאת אל הכלים בין ראשון לציון והיקב המפואר של הברון, לרחובות עמוסת הפרדסים והמדענים. וכך, בין שתי השכנות האלו, היא קיפלה בצנעה את ההיסטוריה המפוארת שלה, שבתוכה אצור בעצם סיפורו המרתק והבלתי אפשרי של הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.

על אנשים ואירועים

לרר שגר בנחלה עם אשתו פייגה ו-16 ילדיהם היה איש דתי, ורצה שלמשפחתו יהיה מניין לתפילות. ב-1887 פירסם קול קורא לעולים החדשים, להצטרף אליו ב"נחלת ראובן". עם התושבים הראשונים נמנה אברהם ילובסקי שרכש מלרר 100 דונם, והיה הראשון שעבר להתגורר מחוץ לנחלה, לאחר שהקים שם בית וסדנת נפחות.

באחד מלילות החורף הסוערים של 1888 רצחו השכנים הערבים את ילובסקי באופן אכזרי. בנאום השלום המפורסם שלו הזכיר יצחק רבין הזכיר את ילובסקי, שהיה לקורבן הטרור הערבי הראשון בארץ.

קורבן הטרור הראשון בארץ. ככר ילובסקי, סמוך לזירת הרצח

הסיבה הרשמית שהריצה אותי לביקור בנס ציונה הייתה 120 שנים להנפה הראשונה של דגל ישראל (מי שמתעקש על דיוק היסטורי, ימתין עוד 8 חודשים). כששאלתי את ריקי לרר, יו"ר עמותת בית ראשונים, כמה אנשים יודעים שבנס ציונה הונף דגל ישראל בפעם הראשונה, היא ענתה בכנות שספק אם מישהו בכלל יודע. אחר כך מיהרה להתגונן ואמרה שיהיו גם השכנים מראשון לציון שיקפצו, ובטח יגידו שזה לא בדיוק כך.

אבל העובדות הן שבלילה רווי אמוציות ותקוות זינק מיכאל הלפרין עם סוסו מעל למדורה, הניף את הדגל למרות השכנים הערבים העוינים שגרו מסביב, הקיז דם מידו הימנית ובפאתוס השמור כנראה רק למאה ה-19 הכריז: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

זו לא הייתה טלית, וזו לא הייתה פיסת בד עם מעט צבע תכלת; זה היה בד לבן עם שני פסים כחולים ומגן דוד כחול באמצע, שעליו נרקם בזהב צמד המלים: "נס ציונה". וזה קרה בינואר 1891 מתחת לעץ התות הגדול, בעת חנוכת הבית המשותף הראשון שהוקם במושבת הפועלים, שלימים תהפוך לנס ציונה.

סבוב עם דור ההמשך

בית ראשונים בנס ציונה הוא אחד מאותם מקומות שמציפים אותך בגל געגוע בלתי-נשלט. פנינה קסומה, שמציבה בפניך זיכרונות וניחוחות ממה שכבר לעולם לא יהיה. הגינה הצבעונית הפורחת בצלם של העצים העצומים, המבנה הישן שלמרות גילו ניצב איתן בגאווה בלתי-מתריסה, מובילים אותך במשעולי ההיסטוריה של מה שהיינו פעם, לפני שהתעקשנו כל כך להפוך ל"הולילנד".

ב-1905 החלו ראשוני המתיישבים לבנות את הבית למרגלות "גבעת האהבה". שני חדרים צנועים ששימשו בית ספר, בית לוועד המקומי וסתם מקום התכנסות בעבור הקהילה הקטנה שהתהוותה במקום. ב-1956, כאשר המועצה עברה למשכנה החדש, ננטש המבנה המרהיב, עד 1977.

מבחוץ ומבפנים - המוזיאון המספר את סיפור הימים הראשונים

כיום צאצאי המשפחות שהקימו את נס ציונה מתחזקים ומתפעלים את המקום - בהתנדבות מלאה. במקום מציעים הרצאות, הפעלות ופעילויות נוספות הקשורות בסיפור תולדות המושבה. ממנו גם יוצא סיור בן עשר תחנות הנקרא: מסלול הדגל.

ריקי לרר-שפירא, נינתם של ראובן ופייגה לרר, הובילה אותי בין תחנות המסלול. שטף אינסופי של סיפורים, אגדות ומיתוסים שונים שנקשרו בימיה הראשונים של המושבה, ליווה כל מבנה וכל עצירה. צריך לקחת נשימה עמוקה, להתנתק מהמולת הסביבה - ולשקוע בשרידי המבנים שבקלות יסחפו אותך לנקודת ההתחלה.

נצר למייסדים. לרר מדריכה ומספרת

המסלול מתחיל בבית המייסד שבו התקבצו ראשוני המתיישבים. זהו מבנה אבן עתיק שעובר בימים אלו מתיחת פנים, שימור ושיפוץ מסיביים, המאפשרים למבקרים לחוש משהו ממה שעבר על ראשוני המתיישבים. הנקודה השנייה עוצרת בכיכר ילובסקי, שסמוך אליה נרצח האיש שכל שמה נקראה.

בית המייסד עובר שיפוץ מסיבי בימים אלה

במבנה שנותר מ"הבית המשותף" קיבצו כלים, רהיטים ואוספים שונים מהימים הראשונים של המושבה. התחנה הרביעית מוקדשת להנפת הדגל, וההמשך כולל את גבעת האהבה, בית הכנסת הגדול שנבנה בתחילת שנות ה-20 ונקודות מרכזיות נוספות בהיסטוריה של המקום. הסיום, כאמור, בבית ראשונים.

משפחות עם ילדים זוכות בסיור הכולל הפעלה המתאימה לקטנים, ברוח הסיפורים הקשורים למקום. בין השאר מומעים כתב חידה, חזיון אור-קולי ויצירה של פרחי נייר.

הסיורים המודרכים ניתנים לקבוצות של עשרה אנשים, בתיאום מראש. מסלול מלא, כארבע שעות, עולה 25 שקל למבוגר. מסלול מקוצר, כשלוש שעות, עולה 20 שקל, וביקור מודרך בבית ראשונים ובבית הכנסת הגדול - 15 שקל. ניתן לתאם ביקור בנחלת ראובן בלבד תמורת 10 שקלים. טלפון: 08-9404491. פרטים נוספים באתר בית ראשונים