עצמאות מוזיקלית

לפני 22 שנה, לכבוד יום הולדתה ה-40 של המדינה, הלחין החזן סול זים מארצות-הברית את ה"תפילה לשלום המדינה", אחד הסמלים המובהקים ביותר של שזירת הציונות בבתי הכנסת.

מאז, מאות אלפים שרים את התפילה הזו מדי שבת, והיא זוכה לביצועים חדשים בקונצרטים של חזנות קלאסית. אז 22 שנה זה אמנם לא פרק זמן ארוך במונחים יהודיים, אבל בהחלט כבר אפשר לקבוע שמדובר באחד הלחנים הקליטים הפופולריים ביותר שידע עולם התפילות היהודי.  

ובכל זאת, הביצועים, רובם ככולם, הם בסגנון חזנות קלאסי למדי - ז'אנר שאמנם תפס תאוצה בשנים האחרונות, אך בוודאי שעדיין לא מיינסטרימי. בשנה האחרונה חבר דביר שפיגל, זמר וחזן צעיר, למפיק הירושלמי עמית גולן, ויחד הם עבדו על אלבום בכורה שאמור לשפוך אור חדש על עולם החזנות, בעיקר עבור הדור הצעיר.

הסנונית הראשונה מתוך האלבום, שאמור לצאת בקרוב, היא אותה "תפילה לשלום המדינה", בגירסה חדשה ומעניינת. שפיגל לקח את הטקסט ושינה את העיבוד, שהיה תואם להרכבים קלאסיים,

לשיר עטוף בגיטרות אקוסטיות ובניחוחות של מוזיקת עולם. 

גם בשאר השירים באלבום מנסה שפיגל לשלב בין שני העולמות, הלכאורה מנוגדים, שהשפיעו עליו מבחינה מוזיקלית: מצד אחד החזנות, שאותה למד בבתי הכנסת ובמכון לחזנות המיתולוגי בתל אביב, ומצד שני מוזיקת עולם, שכוללת ג'אם סשנים אפופי עשן אל תוך הלילה וניחוחות רוק אנד רול שהיו חלק מרכזי בפסקול התבגרותו המוזיקלית וגרמו להתיישב בספסלי במחלקה למוזיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן.

את יציאת הסינגל תלווה הופעת השקה לא שגרתית במיוחד. שפיגל יתחזן הערב (יום ב', 20:15) במרכז עמים תרבות לנוער בירושלים. לצדו ינגנו ניר סרוסי בכינור והרכב מוזיקלי שכולל בס ומנדולינה.