בלי בצק: קיש אישי על תחתיות ארטישוק

למי שעוד לא שם לב – עכשיו זה כבר או-טו-טו אחרי החגים. עוד חג אחד חם-אש, שלא מעיק על לוח המשדרים והעבודה, ועוד אחד לבן וחביב שמאיים עדיין על הגזרה – וסיימנו עד לראש השנה הבאה. במילים אחרות, זה בדיוק הזמן להתחיל לקיים כל מיני הבטחות, כולל במישור הקולינארי-דיאטתי-בריאותי.

באחד האירוחים האחרונים עמדתי להכין את המנה הראשונה שאני מחבבת יותר מכל – קישים קטנים אפויים בתבנית שקעים. החיבה שאני הוגה למאפים האלה מתפרשת על כמה מישורים: ראשית, החומרים תמיד זמינים: במקפיא יש לי תמיד חבילה של ריבועי בצק עלים, מוכנים לריפוד השקעים בכל גודל שבו אני בוחרת. לפעמים אלה שקעים מיניאטוריים, המנפקים יופי של חטיפי קוקטייל, לפעמים אני מרפדת דווקא שקעים גדולים של תבניות מאפינס או תבניות פאי קטנות אישיות – למנות ראשונות מרהיבות. בנוסף, אני מחזיקה במקרר דרך קבע שמנת מתוקה עמידה, לכל אירוח שלא יבוא. היא מחזיקה מעמד חודשים. ביצים - יש, וכל היתר ממילא נתון לאלתור של הרגע.

שנית, אין קלים להכנה מהקישים: מאחר שהבצק מוכן, מפשיר בשניות ומרפד בקלות את התבניות – כל שנותר הוא לטרוף את הבלילה המיועדת למלית ולצקת לתבניות או השקעים המרופדים בבצק. הסיבה השלישית ואולי העיקרית – הם לא רק טעימים להפליא, הם גם נראים מצוין. בדיוק מסוג המאכלים שמותירים רושם עמוק – וכאמור לעיל, ממש לא מוצדק – של מאכל עתיר ידע, יזע והשקעה.

אז מאחר שהימים הם ימי אחרי החגים, המרכיבים הרגילים של הקיש נראו לי פתאום חורגים מהתקינות הפוליטית: זה ממש לא הזמן, רגע לפני שמשילים את כיסויי החורף וכל מה שצברנו מתחת לבגדים מתגלה לעיני כל, להתענג על בצקים ושמנות. היד שנשלחה לכיוון הבצק במקפיא נעצרה על שקית חבויה של תחתיות ארטישוק. וכאן נולד הרעיון: במקום לרפד שקעים בבצק – אניח בהם את הירק הנהדר הזה. ואם כבר מצביעים לטובת מאכלים פחות משמינים – למה לא להמיר גם את השמנת במשהו עם קונצנזוס תזונתי-בריאותי רחב, כמו יוגורט?

הדרך למטרה לא היתה מסובכת – אם כי התגלו כמה מכשלות: למשל, תחתיות הארטישוק, שאותן יש לבשל תחילה על פי ההוראות (כ-8 דקות במים רותחים) אינן אחידות בגודלן. יש גדולות מאוד, שלא בעיה להתאים לכל גודל של שקע, אך יש גם קטנות, שאינן מכסות כלל שקעים גדולים. באופן אישי, בחרתי להתעלם מהעניין. הנחתי את כל התחתיות בבסיס שקעים גדולים. הבלילה שיצקתי מלמעלה חרגה מעבר לתחתיות שלא כיסו את כל הקרקעית אך בסיכומו של דבר, יצא מאפה מושלם גם במראהו (בתחתיות הקטנות, הבלילה פשוט עטפה את תחתית הארטישוק, שהתגלתה רק כשהקיש נחתך). למי שזה מפריע, אפשר להשתמש רק בתחתיות הגדולות לשקעים גדולים, או להתאים את כולן לגודל של שקעים קטנים יותר.

התוצאה היתה מלבבת - החמצמצות הקלה של הארטישוק ופריכותו, בשילוב עם היוגורט הקרמי התורם לא מעט חמיצות גם מצידו, יצרו מעדן שנטרף בן רגע. מומלץ לנצור את הרעיון לקראת חג החלב הבא עלינו לטובה.

בלי שמנת ובלי בצק. קיש אישי על תחתית ארטישוק (צילום: ירון ברנר) 

קיש אישי על תחתיות ארטישוק

המרכיבים (לכ-10 יחידות):

1 חבילה (400 גרם) תחתיות ארטישוק קפואות

1 כף חומץ

2 גביעים (300 מ"ל) יוגורט עזים

2 ביצים

75 גרם גבינה צהובה מגוררת

2 כפות קמח

1 כף עשבי תיבול מעורבים מיובשים

מלח, פלפל

אופן ההכנה:

1. מבשלים את תחתיות הארטישוק בכ-1 ליטר מים עם החומץ עד שהן מתרככות, כ-10 דקות. מסננים ושומרים בצד.
2. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). מכינים תבניות סיליקון קטנות או תבנית שקעים (עדיף מסיליקון).
3. בקערה גדולה, טורפים את היוגורט עם הביצים, הגבינה, הקמח, עשבי התיבול, מלח ופלפל לתערובת אחידה.
4. בעזרת סכין מסירים פיסה קטנה מחלקה התחתון של כל תחתית ארטישוק כדי ליצור בסיס ישר. מניחים כל תחתית בשקע או בתבנית קטנה. יוצקים למעלה את המלית ואופים כ-30 דקות או עד שהמלית יציבה וזהובה. מוציאים מהתבניות ומגישים בעודן חמימות.