"אי אפשר בלי לכתוב על יהודים"
הסופר הפולני מארק קרייבסקי, מחבר "שעת העקרבים", כותב אמנם ספרי בלשים אבל תמיד מכניס לשם טראומות לאומיות של מולדתו ודמויות יהודיות. "אני פסימי ורואה ברוע כלל החובק את כל הקיום האנושי", הוא אומר
קרוב ל-13 שנים כותב מארק קרייבסקי, אחד הסופרים הבולטים בפולין היום, ספרי בלשים על ורוצלאב, עיר הולדתו. בזמן הכיבוש הגרמני נקראה העיר ברסלאו, ולאחר מלחמת העולם השנייה סופחה לפולין. הסדרה הבלשית של קרייבסקי מהולה בהיסטוריה של פולין בכלל, ובהיסטוריה של ורוצלאב בפרט.
קרייבסקי. ספרי מתח חייבים לדבר על רוע (צילום: פיליפ סולרביץ')
"ורוצלאב היא עיר הולדתי ויש לי איתה קשר אינטימי ביותר", אומר קרייבסקי. "אני מכיר כאן כמעט כל בית, כל חצר, כל שער. הרבה פרטים טופוגרפיים מתחברים עם סיפור החיים הפרטי שלי. מכאן נובע הקשר הרגשי החזק הזה, שקושר אותי אל העיר בעלת ההיסטוריה הרב-תרבותית הבלתי רגילה".
קרייבסקי, בלשן וחוקר באוניברסיטת ורוצלאב, זכה להמון תשבוחות ולפרסים בפולין. ספריו תורגמו לגרמנית, רוסית, ליטאית, ספרדית, הולנדית – וגם לעברית. הראשון בספרי הסדרה, "מוות בברסלאו", ראה אור ב-99'. אחריו התפרסמו גם "סוף העולם בברסלאו", "רוחות רפאים בעיר ברסלאו", "מבצר ברסלאו". לאחרונה ראה אור בעברית ספר מתח נוסף המתרחש שם - "שעת העקרבים" (הוצאת כתר).
במרכז הרומן שוב עומד הגיבור הקבוע, הבלש אברהרד מוק; מדובר באלכוהוליסט חובב נשים, שמתחקה אחר פרשיית רצח של ברונית מקומית. הברונית הצעירה, פון דר מאלטן, נאנסה ונרצחה, בבטנה נמצאו עקרבים, ובדמה נכתבה כתובת בשפה לא מוכרת על דופן קרון הרכבת שבו התגלתה גופתה. מוק, המובל בלא ידיעתו על ידי כוחות הגסטפו ההולכים ומתחזקים, חושד תחילה ביהודי איזידור פרידלנדר, אבל יודע שהרוצח האמיתי עדיין לא נלכד.
לא יכול בלי היהודים
קרייבסקי נולד ב-1966 וגדל בוורוצלב בתקופת המלחמה הקרה. כאמור, כל כולו שקוע בתולדותיה של העיר, בתהפוכות שעברה לאורך המאה ה-19 וה-20. דרך העלילות הבלשיות הוא מתאר את ההיסטוריה והתרבות שלה, שנמחקה כמעט לחלוטין בתקופת הקומוניזם. קרייבסקי גם מודע לעברה היהודי של העיר; קהילה יהודית התקיימה בברסלאו כבר מהמאה ה-12. בית המדרש לרבנים בעיר זכה לתהילה בעולם היהודי המזרח אירופי."בספרים שלי היהודים תמיד נוכחים", אומר קרייבסקי. "כך הם פני הדברים גם בסדרת ברסלאו, וגם בסדרת ספרים החדשה שעליה אני שוקד לאחרונה, סדרת לבוב. אי אפשר לתאר נכונה את התקופה שבין המלחמות בלי להתייחס לנוכחותם של היהודים בחיי היומיום והשפעתם על התרבות והמדע. תיאור התקופה שבין המלחמות בלי יהודים בפולין או בגרמניה, הוא תיאור כזב".
"שעת העקרבים" נוגע גם בטראומות שחוו הפולנים בזמן מלחמת העולם השנייה, למשל הגירוש האלים של תושבים פולנים וגרמנים מערים כמו ורוצלאב ולבוב לאחר המלחמה, כשאירופה חולקה מחדש למזרח ולמערב. "הזיכרון ההיסטורי וטראומת המלחמה היו חשובים בתרבות הפולנית מאז ומתמיד", הוא אומר. "העיסוק של הספרות הפולנית בכך הוא תופעה קבועה".
הספרים של קרייבסקי אפלוליים לגמרי; נרקומנים, פושעים, מושחתים, דמויות לא מציאותיות, כתות מיסתוריות. הרבה חשיכה, מעט אור יום. "ספרי מתח חייבים לדבר על רוע", הוא אומר. "הרוע יכול להיות מוצג בצורה מוסווית ואפילו הומוריסטית, גם בספרי מתח, והוא יכול להתבטא גם ביריעה אפוקליפטית. היות שאני אדם פסימי מטבעי, האופן השני של ההתייחסות לרוע הוא קרוב יותר ללבי – תפיסת הרוע כמין כלל חובק-הכל של הקיום האנושי. מכאן האפלה בספרים".
כיצד בעצם נולדה דמותו של הבלש אברהרד מוק?
"את תכונותיו החיצוניות של מוק יצרתי כשעומדת מול עיני דמותו של השחקן הפולני הגדול, יאנוש גאיוס, והתפקידים שבהם שיחק. איש בגובה בינוני, בנוי לתלפיות, בעל רעמת שיער מתולתלת, ופניו יכולים להיות ליריים ובעלי שאר רוח, או לחילופין החלטיים וברוטליים. כך נראה אברהרד מוק.
הכלאה של מרלו ומלוויל
"האישיות שלו וצורת ההתנהגות שלו מושפעים מתכונות של גיבורים בלשיים שונים, למשל פיליפ מרלו מהספרים של ריימונד צ'נדלר, או השוטרים בסרטים של ז'אן פייר מלוויל. אבל הענקתי לגיבור שלי גם כמה תכונות ייחודיות משל עצמו – קפדנות יתרה, אהבת הסדר וחיבה לעת העתיקה".
ולמה בעצם בחרת בז'אנר הבלשי כדי לכתוב על ההיסטוריה של ורוצלאב?
"בילדותי ובנעורי המוקדמים קראתי הרבה ספרות בלשית. באותה תקופה התעוררה אצלי גם התעניינות רצינית בהיסטוריה של ורוצלאב. לפני 13 שנה, כשכבר היית אדם בוגר ואישיות שלמה מבחינה פנימית, החלטתי לחבר את שני העניינים שריתקו אותי בילדותי".
בימים אלה שוקד קרייבסקי על סדרת בלשים חדשה, שעלילותיה יתרחשו בעיר לבוב. בעוד כחודש אמור לצאת לאור "איריניה", הספר הראשון בסדרה. גיבורה הראשי של הסדרה החדשה הוא המפקח אדוארד פופיילסקי, ועלילת הרומן מתרחשת בלבוב הפולנית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. גם שם, מן הסתם, יופיעו יהודים.
