דרוש לי לקשר רציני חנון אמיתי. אז איפה אתה?
בזמן האחרון גיליתי שאני נמשכת ומחפשת את אלו הנקראים בפי החבר'ה "חננות". הבעיה היא שקשה למצוא אותם, כי הם ממעטים לצאת, בטח לא לפאב או למועדון לילה. נראה שברגעים אלו ממש הוא כותב עוד טוקבק נועז בשם בדוי
אני לא מבקשת הרבה. אני פונה אליכם, כן, אתם שם מאחורי מסך המחשב, שעשיתם חמש יחידות פיזיקה-כימיה, אתם שהייתם המחוננים של הכיתה ושדי בטוח שמבינים בכדורגל כמו שאני מבינה במיקרוביולוגיה. אני קוראת לכם בתרועת חצוצרות ותקיעת שופר, אני רוצה אתכם!
לא להיבהל, אני לא פוליגמית, חנון אחד יספיק לי. ליתר דיוק: חנון אחד גבוה ורזה. אם אתם מתעקשים, אפשר לקרוא למראה החיצוני הזה שחיף.
בגיל 27 אני שומעת מכל עבר "נו, מה קורה, יש לך כבר מישהו? את צריכה לצאת יותר או לחפש באינטרנט", ואני תוהה: האם אותם אנשים השקיעו כמה שניות של מחשבה לפני שהמשפטים האלה יצאו להם מהפה? מה יש לבחורה טובה כמוני שלא שותה, לא מעשנת ולא מתחברת לתרבות הכלום יש לחפש בכל אותם מועדוני סדום ועמורה?
כולם יודעים בתוך תוכם שקשר רציני לא יצא מפיקאפ-ברים למיניהם. המקומות האלה תמיד נראו לי כמו משהו סתמי. דווקא אני, שכל כך אוהבת מוזיקה בכלל וטראנס בפרט, לא מוצאת את עצמי בתוך ההמון לא בפאבים ולא במועדונים.
דווקא במקום שנראה מלא שמחה ומוזיקה אני חווה את הרגעים הכי עצובים, בהם אני שבתוך המון האדם הרוקד והשמח אין נפש תאומה אחת בשבילי. אין מישהו שיכול לנהל איתי שיחה סתם כך בלי להיות רווי באלכוהול.
בסוף הבילוי אני חוזרת אל הלבד שלי
לדעתי זה מבחיל שזו דרכם של אנשים לברוח מהמציאות, לשתות ולעשן ולהיות מי שהם לא כל כך מבחיל בעיני שאנשים מנסים לברוח מהמציאות ,לשתות לעשן ולהתאמץ להיות מישהו, כל אחד, רק לא להיות הם עצמם.גם אם אני מצליחה להתנתק מהמחשבות האלה לכמה שעות או כמה דקות, המציאות בסופו של דבר נשארת זהה - אני חוזרת אחרי הבילוי אל הלבד שלי, אני וכל שאר הבליינים שכל קשר בינינו מקרי בהחלט.
עם הזמן למדתי להדחיק את הלבד הזה, אבל בעיקר לחיות מסביבו. הבנתי שעם כל רצוני לטוס לחו"ל ולראות עולם, אין לי עם מי. למדתי שלמרות שאני אוהבת תיאטרון, אני לא מחדשת את המנוי בסוף העונה, מפני שרק אני יושבת לבד כשכולם באים זוגות-זוגות, צוחקים יחד ויש להם עם מי לדבר בהפסקה.
נקמת היורמים
הוא ביישן? זכיתי בלוטו! מכוער? המון פוטנציאל!
נגה פסו
החנוניוּת והכיעור נותנים להם זמן וסיבה לבנות אופי, לגבש דעות על כל נושא שקיים, לפתח תחביבים ולדמיין את היום שיפרצו לעולם כשהם מצוידים ביחידה שראתה את היופי הפנימי שלהם - את. הם יסגדו לך, יפנקו אותך, יתנו לך להרגיש הכי יפה בעולם
ניסיתי אתרי היכרויות שונים, אבל ברובם נתקלתי בגברים ששולחים פניות קולקטיביות לכמה בחורות בסגנון הזה: "אהבתי את הכרטיס, מה דעתך שננסה?" אני מוצאת את עצמי מתכתבת איתם, כשהם חושבים שאם יציינו בפניי שהם עובדי הייטק ומרוויחים הון זה ירשים אותי ויוציא ממני את מספר הטלפון.
הם כנראה לא שמעו על המשבר הכלכלי דאשתקד. כנראה שהם גם לא חכמים מספיק כדי להבין שההצהרה: "אני מחפש קשר רציני" לא אמורה לבוא שתי דקות לפני שהם מזמינים אותי לקפה אצלם בבית בלילה בשיחת הטלפון הראשונה.
מאמינה באהבה תמימה של פעם
לסקפטיים שמקשים "אז איך תכירי?" אני עונה שאני עדיין מאמינה באהבה התמימה של פעם. היכרות מקרית בבית קפה שכונתי או באוטובוס, אחריה מגיעות שיחות אל תוך הלילה עם מישהו שיש לך פתאום כל כך הרבה לומר לו, מישהו שאת רוצה לחלוק איתו כל דבר שקורה לך.
זה מישהו שאת לא רוצה שהנשיקות שלו ייגמרו אף פעם, מישהו שכיף כל כך לחוש את המגע שלו, עד שאני רוצה להרגיש אותו כל הזמן, ולשמוע את אותן שלוש מילים שנשמעות הכי יפה בשפת הקודש שלנו, "אני אוהב אותך".
מבט גברי
בחן את עצמך: גבר מקצוען או חובבן?
אורן נידל
בעיניה ניכרת העגמומיות המסמלת את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים. היא בת 33, ומקצוען שבר את ליבה. כי זה מה שמקצוען עושה: כובש בחורה. אלא שאז היא רוצה להפוך את נמר הדייטים הזה לחתלתול. הגברים-גברים האלה, יש להם תפקיד: להמאיס את המין הגברי עד שוודי אלן נראה לפתע אטרקטיבי
כמה זמן לא שמעתי אותן ממישהו שבאמת מרגיש ככה, שאכפת לו.
ביהדות אדם נקרא אדם החל מהרגע בו הוא מתחתן. כל עוד הוא לבד, אי אפשר לקרוא לו כך, מפניד שעוד לא הגיע החצי השני שלו שישלים אותו. אז איפה אתה, חצי שני שלי?
נראה שברגעים אלו ממש הוא מזיז את העכבר וכותב עוד טוקבק נועז בשם בדוי... אז לאלו מכם שחשבו תמיד שהמחשב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, אני שמחה להיות אשת בשורות בעניין זה: לא, הוא לא.
גבר שיכול לנהל שיחה עם עומק הוא לא "חופר"
ככל שעובר יותר זמן אני מבינה שאני נמשכת מאוד לבחורים המוגדרים בפי החבר'ה כ"חננות" ולצערי, קשה מאוד להכיר אותם, מפני שרובם ממעטים לצאת, הם ביישנים מאוד וכנראה שעדיין טבועה במוחם ההנחה ש"בנות נמשכות למאצ'ואים" .
סביר להניח שהם קיבלו הרבה דחיות מבנות המין השני, ולעניות דעתי הסיבה לכך היא בנות שמתעקשות לרצות את הבחור שישחק בהן, או במילים אחרות - את המסוקס השרירי ממכון הכושר הקרוב לביתן.
ואני לעומת זאת אומרת: אם הוא בחור טוב ויש תקשורת אז למה לא? למה אם גבר מסוגל לנהל שיחות עומק הוא נחשב ל"חופר"? מה רע בלהיות מוקסמים מהדברים הקטנים והפשוטים שעושים אותנו מאושרים?
במילון שלי לשנת 2010 "חננה" הוא בחור טוב, פשוט וצנוע שלא מתבלט יותר מדי. אחד שתרבות האינסטנט לא מדברת אליו, מישהו שמחפש משמעות לדברים ומילים ולא מבלה בפאבים ומועדונים כל יום.
זה מישהו שאין לו 5,899 חברים בפייסבוק כשרק עם שלושה מהם הוא בקשר, וגם הקשר הזה רופף, אותו בחור שמותגים והוא אף-פעם לא היו חברים טובים. אותך אני מחפשת.
אני מחפשת דווקא אותך, כי אני יודעת שזאת יכולה להיות אהבה אמיתית. אני יודעת שהרגעים הקטנים והמאושרים לא נמצאים במועדונים, אני יודעת שהם כן נמצאים בביחד שלי ושלך ליד הים, השדרה ובנופים מדהימים של ארצות רחוקות.
אז אם אתה קורא את זה עכשיו ומבין, נותר לך לעשות רק דבר אחד שאני בטוחה שאתה מומחה בו, וזה להגיב.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
