היעד של מיחזור כל אריזות המוצרים בישראל צעד היום (א') צעד משמעותי בכיוון הנכון. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק האריזות
של המשרד להגנת הסביבה. על פי הצעת החוק, כל אריזות המוצרים - ולא רק מכלי השתייה והנייר - ייאספו למיחזור.
הצעת החוק אושרה בכפוף לשינויים שיידונו בוועדה בינמשרדית בה ישתתפו המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד התעשייה והמסחר ומשרד המשפטים. הוועדה אמורה להגיש את השינויים לדיון נוסף בוועדת השרים לחקיקה בעוד כשלושה שבועות.
| דעה: |
|
| אפשר להכין דגל ירוק-לבן / עדי וולפסון |
|
חוק האריזות המתגבש הוא הרבה יותר מעוד שני פחים צבעוניים מתחת לכיור. זו יכולה להיות התחלה של מהפכה ירוקה באופן שבו אנו צורכים מוצרים, באופן שבו מייצרים אותם, באחריות היצרנים על הזיהום שלהם ובאחריות הממשלה על עידוד השימוש בחומר ממוחזר. זה גם מבחן בגרות עבור המשרד הקטן ביותר בממשלה; הפעם הכל בידיים שלו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
על פי הצעת החוק, כל היצרנים והיבואנים יחוייבו עד שנת 2014 למחזר 60 אחוז ממשקל האריזות של המוצרים שמכרו או ייבאו בכל שנה. החוק קובע כי על כל יצרן תחול חובה לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר ממנו עשויה האריזה: זכוכית, נייר וקרטון - 70 אחוז; מתכת - 65 אחוז; פלסטיק ועץ - 40 אחוז (לרבות בקבוקי הפלסטיק הגדולים שחוק הפיקדון על מכלי משקה אינו חל עליהם).
כדי לעמוד ביעדים, יחוייבו היצרנים והיבואנים להתאגד בתאגידים ייעודיים, ולממן את פעילות המיחזור שתהיה באחריות התאגיד.
עוד קובע החוק כי על כל אריזה יסמן היצרן את סוג החומר ממנו היא עשויה, משקלה, תכולת חומרים מסוכנים ומידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, או שימוש חוזר. היצרנים יחוייבו לרשום ולדווח על היקפי המיחזור החלים עליהם לתאגיד המיחזור הייעודי.
עוד על חוק האריזות:
כדי לאסוף את האריזות יחייב החוק את הרשויות המקומיות להקים תשתיות לזרמי פסולת שונים - ככל הנראה זרם פסולת אורגני ("רטוב") וזרם "יבש" שיכלול את האריזות השונות. הדבר יאפשר מיון של האריזות לפי סוג החומר ממנו הן עשויות, והעברתן למיחזור.
כדי לעודד את הרשויות להקים את תשתית הפסולת המופרדת, תיקבע בחוק מדיניות לטיפול בפסולת מוצקה ולפיה החל מינואר 2020 לא תתאפשר עוד הטמנה של פסולת אריזות במטמנות, וכולה תועבר למיחזור.
על פי הצעת החוק, אם יצרן לא יעמוד ביעד המיחזור הקבוע בחוק הוא ייקנס ב-5,000 ש"ח לכל טון שלא מוחזר. כמו כן, המשרד יוכל להטיל עיצומים כספיים בגובה 67 אלף ש"ח בגין הפרות אחרות של החוק, ו-200 אלף ש"ח על הטמנת פסולת.
אלא שבעמותת "אדם טבע ודין" טוענים כי החוק לא באמת יביא בשורה סביבתית משום שהוא אינו כולל סעיף שיטיל את האחריות למיחזור על היצרנים בעצמם - אלא על התאגידים. לטענת העמותה, בהעדר אחריות של היצרן על המיחזור, לא יהיה לאף יצרן תמריץ לעמוד ביעדי המיחזור, משום שהוא לא יחשוש מהקנסות, ויסתתר מאחורי התאגיד.
עוד אמרו בעמותה כי מי שיממן בפועל את המהפכה הסביבתית הזו יהיו הצרכנים. זאת, משום שהיצרנים יגלגלו עלינו את העלויות הנוספות שכרוכות בעיצוב מחדש של האריזות, הפחתת המשקל ושימוש בחומרים ידידותיים לסביבה.
ועדיין, במשרד להגנת הסביבה מעוניינים לקדם את החוק במהירות, שכן לדבריהם הוא טומן בחובו תועלות רבות למשק. המשרד גורס כי החוק יחסוך בעלויות הטמנת הפסולת ויתן פתרון לבעיה המחמירה של מחסור בשטח להטמנת פסולת, שממילא אינה רצויה בשל הנזקים הסביבתיים להם היא גורמת. כמו כן, החוק יעודד פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המחזור וההשבה, וכן ייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשיה בשל החיסכון במשקל האריזה, והמעבר לשימוש בחומרי גלם סביבתיים יותר.
