תיק אחד נגד 100: יאח"ה במרוץ נגד השעון

מטבע הדברים, עיקר הזרקורים בפרשת הולילנד מופנים לעבר מעצרי הבכירים שמתרחשים יום אחר יום ולעבר הדיונים בעניינם בבית המשפט. אולם המעצרים המתוקשרים הם רק הקצה הגלוי של עבודה יומיומית ונסתרת מעיני הציבור, מסביב לשעון בחדרי החקירות של היחידה המרכזית לחקירות הונאה (יאח"ה).

פרשת הולילנד - התפתחויות אחרונות בחקירה:

• רבין שותק, זקן נשאלה מי שיפץ אצלה
• "שומר הסף שמעל" - למעצר בית
• חוקרים את זקן ודנקנר - "סוגרים על אולמרט"
  

לא פחות ממאה חוקרים ובלשים, עשרות צווי חיפוש, מאות עדויות, וישיבות סטטוס יומיומיות הם רק חלק מההתרחשויות מאחורי הקלעים של החקירה, בניצוחו של ראש אגף החקירות, ניצב יואב סגלוביץ'. "זאת סיטואציה די נדירה", הסביר ל-ynet גורם בכיר במשטרה, שהסביר כי מלבד העבודה הקשה והצורך להגיע לחקר האמת, כמו בכל חקירה - במקרה הזה משחק גם מימד הזמן תפקיד מרכזי, והחוקרים נדרשים להגיע לתוצאות מהירות.

צ'רני, קלנר ושטרית. כל צוות קיבל חשוד אחד (צילום: אבי מועלם)

הסיבה לכך פשוטה: תיק הולילנד הסתעף מתוך חקירת פרשת מרכז ההשקעות - אחת משלוש הפרשות שבגינן כבר עומד אהוד אולמרט למשפט - וישנם אישים רבים המעורבים בשתי הפרשות.

לפיכך, חל הכרח לסיים את החקירה לפני שיישמעו העדויות בפרשה זו בבית המשפט, כדי למנוע מצב של שיבוש הליכי חקירה.

כזכור, כמה ימים לפני "התפוצצות" פרשת הולילנד, ביקשה הפרקליטות לשנות את סדר שמיעת העדויות במשפט, ו"להזיז" את פרשת מרכז ההשקעות מההתחלה לסוף, בנימוק ש"חקירה נוגעת בחקירה". מה שנשמע אז כתירוץ סתום, מתברר כצורך אמיתי, לאפשר זמן נוסף לחקירת הפרשה החדשה. "אם לא המשפט שמתנהל בירושלים", אומר הגורם הבכיר, "החקירה לא הייתה הופכת לגלויה כבר עכשיו".

כל צוות חוקרים מתמקד בחשוד אחד

רגע לפני שניצב סגלוביץ' החליט על הפיכת חקירת הולילנד לגלויה, גויסו כל חוקרי יאח"ה לטובת המשימה. כמאה חוקרים, כולם רואי חשבון, כלכלנים או משפטנים, הסתערו על המסמכים הרבים שנאספו, והחלו בנבירה שיטתית. במקביל, הוצאו עשרות צווי חיפוש בבתים ובמשרדים של חשודים, שם העריכו כי ניתן לתפוס מסמכים חשובים נוספים.

מפקד יאח"ה, תת-ניצב שלומי איילון - שזהו התיק האחרון שלו לפני פרישה - חילק את החוקרים לקבוצות. כל צוות התמקד בחשוד אחד בפרשה, ועבור כל אחד מהם הוכן תיק מיוחד, עם כל החשדות, הראיות והשאלות התלויות באוויר.

לצד החוקרים, גם צוותים של פרקליטות המדינה השתקעו במשרדי יאח"ה ומעבירים שם שעות נוספות. לא פחות מחמישה עורכי דין מלווים באופן צמוד את החקירה, ויחד עם החוקרים,

הם בוררים את הראיות ומחליטים עם אילו מהן ניתן יהיה ללכת למשפט, ומה אפשר לגנוז.

גם צוותי הבילוש והעיקוב של יאח"ה לא נחים. אמנם אין מדובר בעבריינים "קלאסיים" שמנסים להימלט ויש צורך להתנפל עליהם ברחוב, אבל גם זרוע הבילוש של היחידה עובדת שעות נוספת, הן במעצר של חלק מהחשודים בהפתעה, והן בשינוע יומיומי של החשודים בין בתי המעצר, בתי המשפט וחדרי החקירות במשרדי יאח"ה בלוד - אופרציה כלל לא פשוטה, שכן בחלק מהמקרים חשוב לוודא שהחשודים אינם נפגשים זה עם זה.

אחרי כל זאת, מדי ערב נערכת "ישיבת סטטוס" של ניצב סגלוביץ' עם ראשי צוותי החקירה, שם מחליטים מה יהיו הצעדים הבאים, את מי יעצרו, מתי ייערכו עימותים ואילו ראיות יוצגו לחשודים.

פעם בשבוע מתקיים חיתוך מצב אצל מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן - שמקבל עדכון מלא על ההתפתחויות ועל הצעדים המתוכננים.

"רק לתייק את הניירת לוקח ימים על ימים"

גם יודעי דבר שמשקיפים על החקירה מהצד, מסכימים שהיקף העבודה הוא עצום. סגן-ניצב בדימוס עו"ד בועז גוטמן, לשעבר ראש מפלג חקירות ביאח"ה וכיום חבר צוות CTEC של המשטרה הבינלאומית אינטרפול, מסביר כי בחקירה מסועפת ורבת נחקרים דוגמת חקירת הולילנד, העבודה היא "בהיקפים ענקיים. כמות החומר מטורפת לגמרי. רק תיוק הניירת אורך ימים על ימים. מעבר לכך יש לעבור על כל המסמכים וללמוד אותם. לא מסתפקים בחומר הממוחשב, חייבים לעבור על כל הגיבויים - וזה עוד בלי לדבר על החקירות, המעצרים, עבודת השטח ושאר המטלות".

מחרימים מסמכים בעיריה. "מסורבלים אך מסודרים" (צילום: נועם מושקוביץ)

בשיחה עם ynet, ניסה גוטמן להסביר איך משתלטים על חקירה כזו: "עובדים כמו בפאזל, יש הנחיות ופקודות מדויקות. המשטרה היא אחד הגופים המסורבלים ביותר - אך גם המסודרים ביותר, ולכל דבר יש נוהל".

"בשלב ראשון, באופן הפורמאלי והמשעמם ביותר, מוציאים כתב מינוי לתפקיד ראש צוות החקירה. הוא יכול להיות סגן-ניצב או רב-פקד, אין משהו מחייב.

ראש הצוות פותח יומן מסודר של צוות החקירה, ובו מתעדים כל פעולה ופעולה. היומן הוא חלק מחומר הראיות, על פי החוק. גם ישיבות סביב החקירה והחלטות שנפלו - הכל מתואר ביומן".

בשלב הבא מתחלקים החוקרים לצוותים. "צוות אחד חוקר עמותה כזאת, צוות אחר חוקר את קבלן א' וב', צוות שלישי יושב על עד המדינה, וכן הלאה", הוא מסביר. "כל צוות אחראי על החומר שלו, ורק הוא קורא את כולו, ומתמקצע בו. כך גם בנוגע לחקירות בחוץ, חקירות מקבילות, מעצרים ואיסוף ראיות - הצוות עושה את כל מה שבגזרתו".

כדי שכולם יישארו מעודכנים, "יש מחשב מרכזי ביחידה, ובכל נקודת זמן, כל חומר שנדלה מוזרם אליו. כך יכול כל 'קודקוד' לראות בכל זמן מי אומר מה, מי נחקר ומה התפתח. כולם מסונכרנים". מלבד זאת, נערכות הישיבות היומיות בראשות מפקד היחידה, בהן "דנים בהכל, אך מציגים רק את התשתית הראייתית, את השורה התחתונה. אין זמן לכל העדויות. את העבודה הזו עושים הצוותים בשטחף ומפקדיהם מביאים את השורה התחתונה".

מעבר לכל אלו, "נערכות כל הזמן הערכות ביניים, בהן משתתפים לעתים משפטנים, פרקליט המדינה, דרגים מקצועיים ובכירים במשטרה. בישיבות הללו מפשטים את הדברים באופן מוחלט, ונעזרים בסרטונים ומצגות בשביל להבהיר מה היו החשדות והיכן עומדים הדברים כעת".

"לבית המשפט מגיעים כמו לחדר ניתוח"

בגלל היקף האינפורמציה העצום, איש בעצם אינו רואה את התמונה כולה, לפרטיה. "מה שחשוב זה התוצר - איפה יש ראיות לכל דבר. כאן נמצא עניין השוחד, וכאן המסמך הרלוונטי. ניתן לשלוף את התקציר עם הראיות מיידית. לשופט לא לוקחים ארגזים - קוראים תמצית עם הפניות. לבית המשפט מגיעים כמו לחדר ניתוח - עם האבחון. הביופסיה, הסי-טי וכל יתר הבדיקות - כבר לא מעניינות".

"לשופט לא לוקחים ארגזים". טוב, לפחות בדרך כלל (צילום: דודו אזולאי)

ומה קורה עם יתר תיקי החקירות? האם בימי הולילנד, כאשר מרבית כוח האדם של יאח"ה מופנה לתיק זה, כל היתר ננטש?  "ממש לא", הוא מרגיע. "מטבע הדברים, התיקים האחרים ממשיכים לחיות. צוות שצריך איקס ימים כדי ללמוד את התיק החדש, ייקח בחשבון בדיווח שיש לו עוד מטלות ויבקש את הזמן הנדרש".

לדבריו, אכן יש צוותים רבים שמקדישים את כל זמנם לפרשת הולילנד, אך לצדם גם צוותים המסייעים בימי לחץ בלבד, וכאלה המחלקים את זמנם בין הפרשה לתיקים נוספים שתחת ידם.

"מדובר באנשים עם כושר אינטיליקטואלי ברמה גבוהה, שמאומנים לטפל בכמה חקירות במקביל. 36 השנים שהיחידה הזו קיימת יצרו ניסיון מצטבר ענק. בכל זמן נתון יאח"ה מנהלת כ-80 חקירות בינלאומיות במקביל. האנשים האלה עולים על מטוסים, יורדים, נוסעים לשימועים - ולא מפסיקים לפעול גם בחקירות שעדיין לא הותרו לפרסום".

ובכל זאת, לדבריו, ייקח עוד לא מעט זמן עד שנראה תוצאות: "כתב אישום בפרשה שכזו יראה אור רק בעוד כשנה-שנתיים. זה לא מגיע ברגע אחד. העבודה עוד רבה".