שתף קטע נבחר

המרד בממסד

יעל ויואב שומרי תורה ומצוות, אך החליטו למסד את הקשר ביניהם שלא במסגרת הרבנות. מה אומרת ההלכה? ומה דחף אותם לעשות את זה? רבקה לוביץ' עם סיפור מהחיים

מזל טוב! יעל ויואב (שמות בדויים) נישאו כדת משה וישראל בשעה טובה ומוצלחת, ועומדים להקים בית בישראל. מה הסיפור? ובכן, הסיפור הוא כזה. בני הזוג האוהבים החליטו שהם אינם רוצים כל חלק ונחלה בממסד הרבני בישראל. (מעניין למה?!). בשל כך בחרו השניים שלא להינשא ברבנות. אבל בידוע שעל פי החוק במדינת ישראל גם בני זוג שנישאו באופן אזרחי (כמו למשל בקפריסין) – יחויבו, במידה וחלילה יבקשו לפרק את החבילה, לעבור דרך בית הדין הרבני. יעל ויואב ביקשו להימנע בכל דרך מלבוא בשערי בית הדין הרבני, לפיכך החליטו להימנע אפילו מנישואין אזרחיים בחו"ל, ומרישום במשרד הפנים כנשואים.

 

מאחר שבני הזוג הינם שומרי תורה ומצוות, והם מבקשים למסד את הקשר ביניהם בדרך של חופה וקידושין, פנו השניים לרב שיערוך להם את החופה באופן פרטי. השניים חתמו על הסכם של "מרכז צדק לנשים" (עם שינויים מתבקשים) הקובע כי הקידושין הינם "על תנאי" וניתן להפקיעם במידת הצורך. ובכדי למסד את הקשר ביניהם בפן הפורמאלי מול מוסדות המדינה - נרשמו בני הזוג לארגון משפחה חדשה כידועים בצבור וחתמו על הסכם שהוצע להם שם.

 

בראיון טלפוני הסביר לי יואב את הרציונל של העניין:

 

"חשוב לנו להתחתן כהלכה ובשוויון, לכן אנחנו התחתנו על פי דת משה וישראל אבל לא על פי חוקי מדינת ישראל. הרגשנו תסכול גדול, משום שחוקי המדינה יצרו מצב שכל הדרכים מובילות לבית הדין הרבני. הרתיעה מלהגיע לפתחו של הממסד הזה היא שעמדה בבסיס הטקס המיוחד שלנו. אנו יצרנו מצב שמבחינתנו אנחנו נשואים כדת משה וישראל, ומבחינת הרבנות והמדינה אנחנו בעצם 'ידועים בציבור'".

 

תהיתי אם ציבור המוזמנים ידע על כך. "אני מניח שאנשים הבינו לבד", אמר יואב. "הרב המקדש אינו רב מוכר ברבנות. גם נשים ברכו 'שבע ברכות', והכתובה שלנו מנוסחת באופן קצת אחר מאשר הכתובה הרגילה".

 

יעל ויואב הם אמנם פורצי דרך בציבור הדתי, אולם הם לא היחידים ובודאי לא הראשונים. יואב עצמו מכיר מספר זוגות

שנישאו באופן פרטי מבלי להירשם לנישואין. כאשר הדברים עמדו על הפרק לגביהם, התלבטו יואב ויעל רבות. הם לא התלהבו לעשות משהו שהוא בניגוד לחוק, וההורים - אף הם סברו שעדיף לעשות דברים בדרך המלך. אבל כשההחלטה התקבלה הן ההורים והן החברים הגיבו באופן הכי טבעי שבעולם.

 

"אנחנו מרגישים שבית הדין לא מטפל נכון במקרים הקשים הבאים בפניהם" הסביר יואב. "הרגשנו שבמעשה האישי שלנו יש מעין מרי אזרחי קטן. אנחנו שמחים לקחת חלק בה, ומרגישים שאנו פועלים לטובת הכלל".

 

ומילה לסיום:

אני מעלה את הדברים על הכתב לא מפני שאני או "מרכז צדק לנשים" תומכים בטקס שנעשה באופן פרטי ובלתי חוקי. אדרבה – איננו תומכים בכך. אבל הציבור במדינת ישראל צריך לדעת שצעירים היום אומרים "די", וקמים ועושים מעשה על מנת שלא להיות נתונים לממסד שהם אינם רוצים להיות כפופים לו.

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים