שתף קטע נבחר

סנאף ושנאה בפייסבוק: ברוכים הבאים לאינטרנט

הרשת החברתית מלאה בקבוצות שנאה גזעניות, תכנים פוגעניים ולאחרונה נחשף סרטון המציג רצח נערה. האם פייסבוק הביא אלינו בדלת האחורית גם את כל הרעות החולות של האינטרנט? כיצד תגנו על ילדכם?

החיבור לאינטרנט הוא טריוויאלי כיום, בערך כמו חיבור לרשת החשמל. בשנים האחרונות הפכה פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, לחלק בלתי נפרד מהשימוש באינטרנט עבור מיליוני ישראלים, רבים מהם בני נוער וילדים.

 

פייסבוק, אשר מתרחבת בהתמדה, נותנת לכם יותר מאשר תקשורת עם חברים קרובים ורחוקים, לדעת מי הולך להופעה, להתחיל עם בני זוג פוטנציאליים או לגדל פרות מצויירות בחווה וירטואלית. אחרי שהפכה למיינסטרים, פייסבוק הביאה את כולנו אל האינטרנט. אולם אופיה מביא עתה את האינטרנט אל כולנו, על כל שבה - גם דבש וגם עוקץ.

 

פייסבוק וקוץ בה

פורנוגרפיה מגוונת, אלימות קשה, קבוצות שנאה, ארגונים גזעניים ועוד לא מעט מהצד האפל של הרשת, היכן שהגולש הממוצע לא נוטה להסתובב, ובטח שלא היה רוצה שילדיו יעברו שם ללא השגחה – מגיעים לפייסבוק. ולהזכירכם, בני נוער עושים שימוש באינטרנט כמעט תמיד, ללא הורה מלווה.

 

אתמול דיווחנו כי עמוד בפייסבוק שהוקם במהלך סוף השבוע האחרון מקשר לסרט סנאף, בו נראית נערה בת 17 אשר מוכה למוות ונסקלת באבנים. הסרטון צולם לפני שלוש שנים בעיראק, ומדובר ברצח שבוצע על רקע דתי. כ-24 אלף ישראלים נרשמו לעמוד בו הוצב הסרטון, חלקם נכנסו, הגיבו והזדעזעו.

 

העמודים הם חלק בלתי נפרד מפייסבוק. עמוד מעריצים למייקל ג'קסון, עמוד לאנשים שאוהבים ריח של גשם, עמוד המקדם להקה צעירה או גוף מסחרי – כולם שם זה לצד זה, פתוחים וחשופים לכל. לצידם, ניתן למצוא בפייסבוק גם עמוד לאנשים ששונאים קבוצות אתניות ועמודים הקוראים לרצח של אדם ספציפי.

 

לאחרונה החלו להופיע קישורים רבים בלשון מפתה, אשר מזמינים את המשתמשים לצפות בקטעים שירדו בעריכה של תוכניות ריאלטי, תמונות "תמימות" כמו "הפוקימון הכי גדול בעולם", או "אנג'לינה ג'ולי ללא איפור".

 

חלק מקישורים אלו מובילים לאתרים בהם פרסומות, ומטרתם לחשוף את הגולשים אליהן.

 

במקביל, הופיעו בפייסבוק הודעות אשר כוללות הזמנה מפתה להיכנס לעמוד, אשר התגלו כנסיונות פישינג. גורמים לא ידועים אשר מנסים לאסוף נתוני חשבון פייסבוק מהמשתמשים לסיבות לא ידועות. בנתונים אלו עשויים להתבצע שימושים רבים – מאיסוף כתובות מייל של חברים לצורך ספאם ועד לניסיונות פריצה למחשב.

 

הנהלת פייסבוק לא נלחמת בכל אלו באופן יזום, אך סוגרת עמודים שדווחו על ידי משתמשים כפוגעניים במיוחד, מזהירה ואף מוחקת משתמשים אשר מעלים תכנים שכאלה באופן סדרתי. לאחרונה הוקם עמוד לגלישה בטוחה באתר, מתוך הבנה כי השימוש באתר אינו חף מבעיות פרטיות ואבטחה.

 

שני מיליון משתמשים, מיליארד סכנות

הבעיה מחריפה כשמדובר בילדים: ישנו אחוז לא מבוטל של משתמשים צעירים שגולשים לא מעט בפייסבוק. כשנדלק המחשב, עולה מערכת ההפעלה ונפתח הדפדפן – הדבר הראשון שהם עושים הוא לראות מי עשה להם Poke, הוסיף אותם לרשימת החברים שלו או תייג אותם בתמונה מביכה.

 

נשמע מפחיד למדי – הידיעה שילדכם יכול להחשף לכל תחלואי העולם בצורה הכי גראפית וגסה שניתן להעלות על הדעת, רק משום שלחץ על קישור שכותרתו "הקעקוע הכי יפה בעולם!" ונפל ברשת הלא נכונה. ואכן, העולם הוא מקום מפחיד.

 

בשנות החמישים חששו אנשים מהמדיה, שכן ריכוזה בידי גורמי שלטון איפשר להם להעביר מסרים מוחלטים ובלתי ניתנים לערעור. כיום התמונה שונה וילדים ישראלים מחונכים, בהרבה מקרים – להטלת ספק וחשיבה עצמאית ויצירתית.

 

הפיתרון: פרופורציות וחינוך

חיינו אינם ריקים מתכנים מסוכנים, אך יש סיכוי אפסי שברחוב בישראל תראו מישהו מטיח אבן בראשו של אדם. במהדורת חדשות אולי תראו מה שיזהיר השדרן כ"תמונות קשות", אולם גם הן יצונזרו כדי שלא לחצות את גבול הטעם הטוב.

 


קבוצות שנאה פחות קיצוניות

 

בפייסבוק, כמו גם ברשת כולה - אין צנזורה, ואין בקרה סדורה. על הגולשים לדעת שאם הם לוחצים על קישור שמוביל לסרטון כמו הרצח של הנערה בעיראק, ששמוגדר כ"מזעזע", סביר להניח שזה מה שהם יראו שם.

 

ולכן, הפיתרון לא יגיע דרך אכיפה דורסנית, צנזורה נרחבת או בקרה על כל דבר שכתב פלוני בשורת הסטטוס שלו ברשת החברתית. שהרי המלחמה בתוכן בעייתי באינטרנט נראית אבודה מראש: שאלו את בכירי תעשיית התקליטים, אשר שיתוף קבצים פיראטי עולה להם בהפסד מיליארדים של דולרים כל שנה, לטענתם – וכל כספם, כוחם ופעילויותיהם קצרות מלהושיע.

  

יש לשער שמיליוני האזרחים באוסטרליה אשר מתנגדים בחריפות לתוכנית הממשלה המקומית  לצנזר את האינטרנט בצורה קשה חוששים לחופש הביטוי שלהם ולזכותם כבני אדם בחברה טכנולוגית. אותה תוכנית זכתה לביקורת גם מצד ארצות הברית.

 

הפיתרון פשוט בהרבה, אך מצריך מעורבות אישית כמשתמשים וכהורים לגולשים: חינוך לשימוש נכון ברשת מגיל צעיר. לא צריך לחכות שמערכת החינוך בישראל תכניס שעה שבועית לבטיחות ברשת, די בלהסביר לילדכם לאיזה עולם הוא נכנס בכל פעם שהוא עושה דאבל קליק על אייקון הדפדפן.

 

בעבר אנשים היו מורידים קבצים ללא אבחנה, רק כדי לגלות שמחשבם הורעל בוירוסים ונוזקות, ועל כן שיפרו אתרי שיתוף הקבצים את מנגנוני הסינון שלהם, חברות האבטחה – את האנטי וירוסים, וכך ירדה השפעת המזיקים המקוונים.

 

גלשו בתבונה ובאחריות

אנשים שידעו להיות אחראיים יותר ולגלוש בזהירות, מבלי להקליק על כל קישור שנשמע מפתה או אקזוטי – לא יחשפו לתוכן לא מתאים או פוגעני.

 

ככל שתתעצם ותתרחב המודעות – גם ירד הקהל של אותם תכנים בעייתיים, והם יהפכו נפוצים פחות.

 

הקבוצות בפייסבוק ימשיכו להיפתח, גורמים אשר מבצעים פישינג והונאות רשת ימשיכו לשלוח קישורים כדי לדלות נתוני פרופיל ומשתמש, והעולם ימשיך להיות מקום לא נעים בהרבה מקרים. החכמה היא לדעת להיזהר, לתת לשכל הישר לנצח את הסקרנות, ולגלוש בתבונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים