שתף קטע נבחר

עסקי הנדל"ן החדשים של מפלגת העבודה

הקרן שהקים מייסד ההסתדרות, ברל כצנלסון, במטרה להקים בית מדרש לסוציאליזם הציוני, הפכה עם השנים לפרה חולבת עבור מפלגת העבודה, שקיבלה דרכה שכירות של 5 מיליון שקל בשנה ממכללת בית ברל. כעת, משיעבור המבנה לרשות המכללה, צריכה המפלגה לחפש דרכים חדשות להרוויח

שנת 2013 עתידה להיות שנה בעייתית לקרן ברל כצנלסון. תזרים המזומנים של הקרן, שנמצאת בבעלות מפלגת העבודה ונושאת את שמו של אחד ממנהיגיה הבולטים של המפלגה ומייסדה של הקרן, עתיד לקטון באותה שנה משמעותית. זאת לאחר שהקרן תחדל לקבל דמי שכירות שוטפים של 5 מיליון שקל ממכללת בית ברל, אשר באותה שנה תעביר את מבנה המכללה לבעלותה.

 

פרוטוקול דיון שהתקיים בשבוע שעבר בהשתתפות יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק והגיע לידי "כלכליסט" חושף כי הקרן ביצעה בשנה האחרונה מהלכים כדי להתכונן לבצורת הכלכלית הצפויה ובראשם הפיכתה מקרן העוסקת במטרות חינוכיות לקרן המקימה ומשכירה נכסי נדל"ן כדי שתוכל להמשיך במימוש חזונה.

 

הקרן מנהלת משא ומתן מתקדם מול וועדות התכנון והבנייה להפשרה של 40 דונם באזור מכללת בית ברל בכפר סבא. בכוונתה להקים עליו 11 דונם של שטחים מניבים בתחום הרפואי ולהשכיר אותם. הנכס העיקרי של החברה הוא 650 דונם של שטחים חקלאיים, בהם היא מתכוונת לעשות שימוש לצורך יצירת תזרים מזומנים עתידי.

 

את המהפך של הקרן עתיד להוביל ח"כ לשעבר ויצמן שירי, המשמש היום כמנכ"ל מפלגת העבודה. ויצמן שירי הוצנח לתפקיד המיועד היישר מחברת תשואה 10, שבה הוא מכהן כיו"ר וכמנכ"ל. בסמיכות זמנים מעניינת הודיעה השבוע תשואה 10, הפעילה בתחום הנדל"ן המניב בישראל וברומניה, כי לא תוכל לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח בהיקף של 11 מיליון שקל, וכי היא מבקשת פריסת חובות. החברה אף מחזיקה בחובות של 32 מיליון שקל למערכת הבנקאית, לאחר שסיימה את 2009 בתזרים מזומנים שלילי של 10 מיליון שקל.

 

ה"דיפולט" של תשואה 10 של שירי, ההדחה הדרמטית של חברי הדירקטוריון והתוכניות העתידיות של הקרן מעוררים את חמתם של פעילי המפלגה הוותיקים שחוששים כי מפלגת העבודה עומדת להשתמש בקופת המזומנים של הקרן ובקרקעות שלה לצרכיה.

 

מפלגת העבודה צברה בשנים האחרונות חובות כבדים המסתכמים בכ־70 מיליון שקל. לשם כך פועלת חברת בית ארלוזורוב, המנהלת את נכסי הנדל"ן של מפלגת העבודה, למימוש נכסי נדל"ן ואף פיטרה בשנה האחרונה 30 מעובדי המפלגה.

 

ההיסטוריה נדחקה, ההיסטריה פרחה

ברל כצנלסון, מהסוציאליסטים הבולטים וממקימי תנועת ההסתדרות, הקים בשנת 1944 את הקרן על בסיס רעיון שהגה להקמת בית מדרש תנועתי מרכזי. במקביל תמכה הקרן בפעילות חינוכית, בקורסים וסמינרים למורים בבית ברל ומחוצה לו.

 

בשנת 1993, כתוצאה מהסדר שנעשה מול המדינה בגין חובות עבר, החליטו בעלי המניות בקרן להחליף את תזכיר ותקנון ההתאגדות של הקרן, באופן שינתק את הקרן ואת פעילותה ממפא"י. החברה ניהלה משא ומתן ארוך מול רשם ההקדשות כדי שזה יכיר בה כחברה לתועלת הציבור. ב־2009 קיבלה הקרן היתר לכך.

 

מקור ההכנסה העיקרי של הקרן היה מכללת בית ברל. לפני כשנה וחצי החליטה הקרן לממש את המכללה בתמורה ל־35 מיליון שקל במזומן. במקביל התחייבה המכללה להמשיך ולשלם לקרן דמי שכירות שנתיים של חמישה מיליון שקל. על התשלום הזה, שכאמור יסתיים בעוד שלוש שנים, בנוי מרבית תזרים המזומנים של הקרן.

 

את כספי המזומן שקיבלה מהעברת המכללה מחזיקה הקרן בחשבונות מנוהלים של פסגות ופעילים. בסך הכל עומד ההון הנזיל שלה על 41 מיליון שקל. בשנתיים האחרונות הקפיד יו"ר הקרן, אפי אושעיה, כי הסכומים יישמרו במלואם לטובת תקופת הסגריר שצפויה לקרן. ההון, הקרקעות והתוכניות הנדל"ניות, הם בדיוק המקור לדאגה בקרב חברי המפלגה הותיקים וחברי הדירקטוריון המודחים.

 

ברק: "אסור שתהיה סתירה פנימית"

על מנת להתמודד עם הטענות אמר בשבוע שעבר אהוד ברק במסגרת דיון של הנהלת הקרן כי "יש איזו מחשבה כאילו המפלגה רוצה להפוך את הקרן למפעל נדל"ן. אין לזה שום שחר. אני חושב שגם אין אפשרות לעשות את זה, לא חוקית ולא אחרת. לעומת זאת אני בהחלט חושב שצריך להניע תנופה בהמשך לשינוי שעוברת הקרן בשנתיים האחרונות".

 

ברק הוסיף ואמר כי "בסך הכול מוכרחים לבנות תשתית רחבה ועקבית של עבודה רעיונית. לצד זה צריך למקסם את הפעילות הכלכלית בצורה נבונה. יש דברים שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיקרו בתוך מתחם ששמו של ברל מעליו. אסור שתהיה סתירה פנימית בין התוכן של הדברים".

 

נוסף על כך היכה ברק על חטא כי דירקטוריון הקרן קיבל הודעה על פיטוריו מהיו"ר המיועד שירי עוד לפני שבוצעו בפועל. ברק: "אני חושב שמגיע לחברי הדירקטוריון קודם כל תודה, ולא הודעת פיטורים".

 

שירי: "מי מוכר נכס שמכניס 5 מיליון שקל בשנה"?

בשיחה עם "כלכליסט" התייחס ויצמן שירי לטענות חברי הדירקטוריון על החלפתם, ואמר כי הסיבה המרכזית לכך היא תקופת כהונתם הממושכת. "לא יכול להיות מצב שאותם דירקטורים יכהנו בקרן 10 ו־12 שנים. זו לא קיסרות. הקרן היא פיקדון זמני של מפלגת העבודה, שמתוקף היותה בעלת המניות של הקרן מחוייבת לקבל החלטות ציבוריות שהן לטובת הקרן. בעבר התקבלו החלטות תמוהות. מי מוכר נכס שנותן לך חמישה מיליון שקל בשנה?".

 

ומה לגבי הטענות על אי התאמתך לתפקיד?

 

"כמו שידעתי לטפל במשבר הקשה של מפלגת העבודה, כך אדע להשביח את הקרן. אני יודע שאני חייב להגדיל את הכנסת הקרן כדי שבעוד כמה שנים לא ישאלו אותנו לאיפה נעלמה הקרן. בשנים האחרונות ניתבו בקרן הזו כספים לגופים שלאו דווקא מזוהים עם מטרות הקרן. נשנה את זה גם אם זה אומר שהכסף יגיע מנדל"ן. הקרן היא קודם כל בעלת קרקעות.

 

"אני לא נבהל מהביקורת. קיבלתי את מפלגת העבודה עם גירעון של 125 מיליון שקל, כשהמפלגה היתה במחלקת אשראים מיוחדים. היום החוב הוא פחות מ־65 מיליון שקל. אם אני כזה גרוע איך הצלחתי במפלגה?".

 

מה לגבי הנפילה בתוצאות של תשואה 10?

 

"הסיבה לזה היא המשבר העולמי. אני 30 שנה בעולם העסקים ולא היה משבר כזה. איך יכולתי לדעת שזה מה שיקרה במדינות שמדורגות טריפל A? יש אנשי עסקים גדולים ומוצלחים ממני שלא יכולים לעמוד בתשלום אגרות החוב שלהם. אם לא היו קוראים לי ויצמן שירי ולא הייתי מנכ"ל מפלגת העבודה לא היתה כזו ביקורת נגדי. אני מאמין שאעמוד בתשלום אגרות החוב, אבל מה יקרה אם לא אחזיר חובות? במקרה הזה אדע שפשוט הפסדתי. מי שלא יודע לקחת את הסיכון שיילך להיות פקיד בהסתדרות או בקופת חולים. אנשים שהשקיעו איתי בתשואה 10 ידעו למה הם נכנסים. אם זה הפגם היחידי שלי, אז בסדר".

 

מלשכת אהוד ברק לא נמסרה תגובה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
שירי. "אדע להשביח את הקרן"
צילום: צביקה טישלר
ברק: "צריך למקסם כלכלית"
צילום: ירון ברנר
ומה ברל היה אומר?
צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
מומלצים