לכי תוכיחי שאין לך אחות

קאסי מדוקס היא בלשית שרוטה. למרות שאם חושבים על זה, כל בלשית חייבת להיות שרוטה. בעיקר אחת ששירתה כסמויה במחלק רצח. לא שמישהו מכיר בחורה - אפילו מוכרת בפיצוצייה - שהיא לא שרוטה, אבל אצל קאסי זה רציני עוד מאז המותחן המעולה "בלב היער", שם פגשנו אותה ואת השותף/ ידיד השרוט בפני עצמו שלה, רוב ריאן. אחרי מה שקרה שם היא ברחה ממחלק הרצח למחלק אלימות במשפחה, שם היא לובשת חליפה לעבודה ומנסה לשכנע נשים מוכות להגיש תלונה לפני שהורגים אותן. בקיצור, דיכאון. אבל הדיכאון בשליטה, והיא מוכנה להמשיך לסחוב, עד שהיא מקבלת טלפון מהחבר שלה שהוא גם בלש במחלק הרצח, שאומר לה לבוא ועכשיו. בתור מישהי שעובדת באלימות במשפחה, קאסי יודעת שכשהגבר אומר לבוא אז באים, והיא מגיעה לזירת פשע שבה מוטלת גופה שנראית בדיוק כמוה. מתברר שהנרצחת גם נקראת לקסי מדיסון, שזה אותו שם בדיוק שקאסי השתמשה בו כשהיתה סמויה. נקודת פתיחה מעולה לסיפור, ונראה שמכאן אפשר רק לרדת; לך תפתור את זה בלי להמציא אחיות תאומות מסתוריות שהופרדו בלידתן.

אבל טאנה פרנץ', שבטח גם היא שרוטה בטירוף (יכול להיות מעניין לקרוא את היומן שלה, שבטח ייקרא "יומנה של טאנה פרנץ'" ויהיה הצלחה גדולה בהולנד) היא סופרת מצוינת, ויודעת לקחת את העלילה למקומות מרתקים. אז במקום לעשות מזה חקירת רצח רגילה, המשטרה מסתירה את העובדה שלקסי מתה, ולקאסי יש כמה ימים להפוך ללקסי בזמן שכולם חושבים שהיא בבית חולים. בהמשך היא עוברת לגור עם השותפים של הכפילה - שלושה בנים ובת מוזרים־מקסימים, שכולם חברים זה של זה ולא של אף אחד אחר, שאולי אחד מהם רצח את לקסי ואולי לא. שם זה כבר חורג מז'אנר המתח לז'אנר הרומן, אבל רק במובן החיובי - והנה עברו 500 עמודים ואנחנו מתבאסים שזה נגמר.

• דומות, טאנה פרנץ', הוצאת מודן 
  

חוקים ספרותיים 113#: אם בספר נתון יש שתי עלילות מקבילות, עד הסוף הן ייפגשו - רק צריך לקוות שזה לא יהיה מופרך מדי. ב"הפיתוי האחרון" (כן, מישהו באמת קרא ככה לספר) אכן יש עלילות מקבילות, אבל האיחוד ביניהן עובד, בעיקר כי הוא נשאר ברמת הנפשות הפועלות. קרול ג'ורדן היא מפקחת בילוש בריטית וטוני היל הוא פרופיילר, ולשניהם יש היסטוריה ועכשיו הם שוב נפגשים, כשהיא סמויה במקרה אחד והוא עובד על רציחות סדרתיות ברחבי אירופה. הכתיבה והדמויות קצת קפוצות תחת, מה שמתאים לבריטים, אבל הסיפור עצמו מעניין.

• הפיתוי האחרון, ואל מקדרמיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד 
  

הנה עוד אחד מטרנד ה"בתקופת גרמניה הנאצית הרגו לא רק יהודים": שוב ספר מתח שגיבוריו מתחבטים עם תורת הגזע בזמן שהם פותרים תעלומות רצח. הגיבור אברהארד מוק הוא סוג של פוץ שחקר רצח של ברונית צעירה שבבטנה המרוט

שת היו עקרבים, וב־1950 הוא חוזר אחורה כדי לבדוק אם היהודי באמת עשה את זה או רק הופלל. הדמויות נעות בטווח שבין מעצבנות להזויות, ויש יותר מדי שמות גרמניים שנשמעים אותו דבר, אבל הסך הכל סביר.

• שעת העקרבים, מארק קרייבסקי, הוצאת כתר