האונס שלא היה: "דיווח שקרי? מקובל בחקירה"
פרקליטיו של האזרח שהואשם על-סמך ראיות כוזבות מטעם המשטרה וזוכה, מתכוון למצות את הדין עם החוקרים שזכו לביקורת חריפה בבית המשפט. התובעת בתיק תלתה את האחריות בנאשם עצמו, ש"לא מסר אליבי בזמן"
בשיחה עם ynet אמר אמש (יום ג') אחד מפרקליטיו של האיש, עו"ד איתן ענבר, כי בכוונתו לדרוש את הקמתה של ועדת חקירה שתבחן את התנהלות המשטרה והפרקליטות בעניין מרשו. הוא ציין כי נוסף על כך, יידרשו גם להעמיד לדין את השוטרים שלהם אחריות ישירה להתרחשויות.
"מסרתי למרשי את עיקרי ההחלטה והוא שמע ושתק", אמר עו"ד ענבר. "בסופו של דבר דפקו לו את החיים. הוא בחור עם ציון פסיכומטרי גבוה שסימן לו מטרות ויעדים, אבל חייו נהרסו".
השוטרים אז והיום: אחד הסתבך בפלילים
בדיקה העלתה כי חלק מאותם השוטרים ששמם הוזכר בפסק-הדין כמעורבים בהשפלות ובהצגת הראיות הכוזבות בבית המשפט אינם נמנים עוד על שורות המשטרה מסיבות שונות ומשונות, בעוד שאחרים עדיין לובשים את מדיה.דב ג'ורנו, אחד השוטרים ששמם הוזכר, פרש משירות כבר לפני כמה שנים לאחר שהיה מעורב בפרשה פלילית, יחד עם עובדת זרה, לאחר עניין האונס שהתבדה. גורם נוסף שאינו נמנה עוד כל כחולי המדים הוא ראובן סומך, בעבר רכז מודיעין בתחנת נתניה שנחשב לאימת העבריינים בעיר. הוא סירב להתייחס להחלטת בית המשפט, ומקורביו ציינו כי לא הייתה לו יד בפרשה.
מי שהוזכרו בפסק הדין ועדיין משרתים בתחנת נתניה מאז התפוצצה הפרשה, בשנת 1999, הן השוטרים אפרים דסטה וירון וסקר. במשך שנים מילא דסטה תפקיד במחלק הנוער שם ולאחרונה הועבר למשרד החקירות. וסקר משמש כ יום שוטר קהילתי בשכונותיה הדרומיות של העיר, ועבודתו שם בקרב אוכלוסיית עולי אתיופיה נחשבת למוערכת.
במשטרה מעדיפים לשתוק, בפרקליטות מאשימים
במשטרה סירבו להתייחס לפסיקת בית המשפט והפנו את זכות התגובה לעבר משרד המשפטים. בשם פרקליטות מחוז תל-אביב, מסרו במשרד כי ישקלו לערער על ההחלטה, וציינו כי ''טענות התובע, לרבות אלה שאומצו בפסק-הדין, הועלו לפני בית המשפט המחוזי בבקשה לפיצוי במסגרת ההליך הפלילי. בקשה זו נדחתה, וחלקן של הטענות הועלה לראשונה בתביעה מבלי שהוזכרו קודם לכן בהליכים הפליליים - למרות יכולתו של התובע לעשות כן".
עו"ד מירב נוסבוים, מי שכיהנה באותה התקופה כפרקליטה במחוז מרכז וממצאי החקירה הובאו לפניה, הבהירה כי גם כיום היא שלמה על ההחלטות שקיבלה באשר לתיק. "ראינו את התמונה הכוללת והראיות שעמדו לפנינו וקיבלנו החלטה. מדובר היה בתיק חמור מאוד, שעקב הראיות בו הצדיקו הגשת כתב אישום. חומרת העבירה לא עיוורה את עינינו".
נוסבוים טענה כי התיק המדובר קם ונפל על אליבי שלא נמסר בזמן מצד הנאשם. "הבחור טען בזמנו שהוא איננו זוכר היכן שהה בשעת האונס. בהמשך ציין כי היה עם החניך שלו ב"פר"ח". אותה טענה נבדקה בזמן, אבל אותו אליבי שהוכח בתביעה שהגיש, ובו הסביר כי באותה השעה שוחח בטלפון ומשך כסף מהכספומט, לא הועלה בשלב כתב האישום. גם הסנגור שלו לא הציג את הדברים לפנינו - אלא רק בשלב מאוחר".
יחד עם זאת, ציינה התובעת כי "היום ובדיעבד נראים הדברים ברורים מאוד, אבל זה במבט לאחור. אם האליבי אכן היה נמסר בזמן, הייתי עושה הכל כדי לבדוק אותו".
נוסבוים התייחסה לביקורת שהטיחה השופטת במשטרה על כך שאנשיה הציגו דיווח שקרי כאילו החזיקו דגימות דנ"א של הנאשם מזירת האירוע, והסבירה כי הדבר נחשב מקובל. "זהו תרגיל חקירה שאושר על-ידי פרקליט המחוז ובהחלט נעשה בו שימוש במקרים מסוימים. את הטענה שהכריחו אותו לאונן שמעתי עכשיו לראשונה. זה לא עלה טרם התביעה האזרחית".
אל העמדה המתגוננת הצטרף גם עו"ד יפתח רפאלי, המשמש יועצה המשפטי של תחנת המשטרה בנתניה ונדרש להעיד במשפט. הוא סירב להתייחס להחלטה - כמו גם לעובדה כי למרות חומר הראיות שהוצג לפניו, לא מצא כל פסול באופן שבו התבצעה החקירה. "שמעתי על ההחלטה אבל עדיין לא קראתי אותה. גם לאחר שאעשה זאת, לא נראה שאתייחס לנושא".
לפנייה לכתב/ת 
