זה היה אחד הימים ההזויים בחיי אי פעם. מייד לאחר שהתעוררתי בבוקר מרחתי שוּם טרי, שקניתי מבעוד מועד, על כל הפאנלים בקירות הסלון בביתי, קיללתי את בִּין לאדֵן וּבדקתי את הבלמים והאוויר בגלגלים של האוטו בטרם עליתי לירושלים כי הרי כל ינוקא יודע - עם שדים ומלאכים לא מתעסקים!
צילום ועריכה: עמוס פרידלין |
|
וזה בדיוק מה שתרגישו אם תבקרו בתערוכת "לכל הרוחות והשדים", שנפתחה אתמול (ד') במוזיאון ארצות המקרא
בירושלים.
התערוכה המיוחדת עוסקת בלחשים ובקמיעות במסורת היהודית, והיא בהחלט תערוכה ראויה לביקור ומרתקת שלא לומר, חַמְסָה חַמְסָה, אפילו קצת מפחידה.
כמו רבים מאיתנו כיום, גם אבותינו הקדמונים האמינו כי עולמינו מלא ביישויות על-טבעיות ובכוחות שונים, כגון מלאכים, שדים, רוחות ועין הרע טְפוּ טְפוּ טְפוּ. לגורמים אלה יוחסה כמו גם היום לפעמים, עוצמה רבה, והם נתפסו כאחראים לרבים מהאירועים היומיומיים - החיוביים, אך יותר מזה - השליליים. אבל במזל כמו במזל, ניתן לשלוט בכוחות הללו ולהפעילם במטרה להיטיב עם אדם או לפגוע בו. על סמך הגדרת המטרה של פעולות אלה, אנו יכולים להבחין בין כישוף המכונה גם מאגיה שחורה, לבין מאגיה מגוננת המכונה אף מאגיה לבנה.
חמסה עם דג-הגנה על הבית. כי עם שדים לא מתעסקים! (צילומים: רון פלד)
יהודה קפלן, מנהל מחלקת החינוך במוזיאון, מספר כי החוק המקראי אוסר לחלוטין על כל צורה של כישוף מאגיה שחורה, כישוף, כפי שמתואר בספר שמות כ"ב: "מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה" או בספר דברים פרק י"ח: "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים. כִּי-תוֹעֲבַת יְהוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה".
לעומת זאת, העיסוק במאגיה לבנה, כהגנה, כוחות האופל והנזק שהם עלולים לגרום, לא נאסר ביהדות כפי שמוזכר לא פעם במקורות מקראיים ובספרות חז"ל, וכן מתוך קמיעות רבים שנעשו למטרות מגוונות ונכתבו בחלקם הגדול בידי רבנים.
בכניסה אל אולם התערוכה מופיע שלט שאינו משתמע לשתי פנים "יש להיכנס אל התערוכה ברגל ימין". בשלב זה כבר התחלתי להזיע ולחפש את ספר התהילים שהחבאתי בכיסי עוד בבוקר. בהמשך עוד אאחוז בו ואגיד בליבי "מלח מים" לפחות שבע פעמים.
שלט במוזיאון שאינו משתמע לשתי פנים
בחדר הכישוף, "מאגיה שחורה", שעוצב בכוונת תחילה בחושך, כך מספרת אורי מאירי, סגנית אוצרת המוזיאון, ניתן למצוא ספר מתכונים מימי הביניים המסביר בעברית כיצד לגרום לאישה להתאהב בךָ, ואפילו כיצד לגרום לה לספר סודות בזמן שנתהּ (רעיון גאוני לכל הדעות), וכשאני חושב על זה, אם זה באמת עובד, הרי שמדובר ברעיון לסטארט-אפּ מטורף. מצד שני, אמא שלי, פולניה גאה לכשעצמה, כתבה כבר לפחות שלושה ספרים כאלה משלה, בשפת הכישוף והקמעות הידועה לה - יידיש.
בחדר הבא בתערוכה, שעוצב כחדר כניסה בבית יהודי, ניתן לראות קערות חרס ובתוכן כתב עברי בצורת ספיראלה. את הקערות נהגו להניח הפוך בכניסה כי על פי האמונה השד, יימַח שמו, איבד כיוון כשניסה לקרוא את הכתוב בצורה מעגלית ונלכד מתחת לקערה. האמת, כשניסינו אנחנו לקרוא את הכתוב, הרגשנו קצת כאב ראש, ומבלי שאף אחד ראה, ירקתי בממחטה, חיפשתי חתול שחור באזור ונזהרתי שלא לעבור מתחת לאף סולם, כי הרי בלי האמונה, גם צסק"א מוסקבה לא הייתה אוכלת אותה.
בתערוכה מוצגים עוד חפצים רבים ומגוונים, חלקם מתקופות קדומות בהיסטוריה היהודית, חלקם מימינו אנו וחלקם מעולם לא הוצגו לקהל עד היום. בין הפריטים החשובים והמעניינים בתערוכה, המוצג לציבור הרחב בפעם ראשונה, כותונת של ילד שנמצאה במערת האיגרות במדבר יהודה ומתוארכת לתקופת מרד בר-כוכבא
(135-132 לספירה). אלפי אריגים התגלו עד היום ברחבי הארץ, אולם רק במערת האיגרות התגלו אריגים עם שקיקים מאגיים (קישורים) שהכילו חומרים הידועים בתכונותיהם המגוננות, ונועדו כנראה לריפוי או שמירה מפני עין הרע.
הספר שמסביר איך לגלות סודות מאישה בזמן שנתה. נשים, נא להיזהר...
פריט ייחודי נוסף המוצג בתערוכה הוא אריג מאגי שמקורו באיראן. על האריג מופיעים סמלים המשקפים עירוב של מסורות מאגיות יהודיות ולא יהודיות. מוטיב מעניין המופיע על האריג הוא שמות עשרת בני המן שאמורים, כפי הנראה, ללכוד כל מעשה פוגע או מחשבה רעה שיכוונו אל בעליו.
מאגיה שחורה
אומנות זימון כוחות וישויות על טבעיים על מנת לחולל פעולה שתביא לרווח אישי של מבצע הכישוף על חשבון איש אחר, או על מנת לפגוע באופן ישיר באדם או ברכוש. כאמור, אסור ביהדות.
עין הרע
על פי אמונה זו יש בכוחו של מבט להזיק לאדם או לפגוע ברכושו. ישנן דרכים רבות למניעת עין הרע. לדוגמא, יריקה או יריקה סמלית ("טפו טפו טפו") היא מחווה מקובלת בהקשר זה. דרך נוספת היא השימוש בקמעות מגוונות כפי שניתן לראות בתערוכה.
אות ומילה
השימוש במילים ובאותיות עומד במוקד הפרקטיקה המאגית. לצד נוסחאות מילוליות של לחשים, קללות או פסוקים מגוננים, נעשה שימוש בעוצמתן המאגית של מילים או של אותיות בודדות וצירופיהן.
הגנת הבית
קמעות נועדו להגנת הבית ונוגעים בתחומים מגוונים - שמירה לתינוק וליולדת, הגנה מפני מחלות שונות ומפני עין הרע ועוד. הקמעות כוללים נוסחאות מילוליות, פסוקים מקראיים וסמלים כדוגמת הח'מסה, מגן דוד, דמויות מלאכים ואף תיאורי מקומות קדושים כמו ירושלים המככבת בקמיעות על קירות התערוכה.
הגנה אישית
עשרות סוגים של בגדים, תכשיטים ואביזרים אחרים המוצמדים לגוף נועדו להגן עליו ממחלות, משדים, מעין הרע ומפגעים אחרים.
לפני שיצאנו מהמוזיאון, הצטרפנו לסדנה קצרה לכתיבת קמיעה אישית. בדרך חזרה הביתה, הקראנו (לראשונה בחיי אני מכה על חטא) את תפילת הדרך, שהרי אם זה לא יעזור, זה בטוח לא יזיק, השם ישמור, הבאבא סאלי, יברך, ולא פחות חשוב, סימה וקנין, מכשפה!
שעות פתיחה: א', ב', ג', ה' 17:30-09:30; ד' 21:30-09:30; ו' וערבי חג 14:30-09:00.
כתובת: רחוב גרנות 25, שדרת המוזיאונים ירושלים (בסמוך לכנסת ולמוזיאון ישראל).
