חוק "מיטל אהרונסון": 20 שנה למפקיר פצוע

חוק "מיטל אהרונסון" מגיע לממשלה. הצעת חוק של ח"כ משה (מוץ) מטלון בעניין החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה (פגע וברח), עולה היום לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק קובעת כי מי שיפקיר פצוע לאחר תאונת דרכים בה היה מעורב, יואשם בניסיון להריגה או הריגה. במקום עונש מרבי של שבע או תשע שנים, כפי שקבוע היום בחוק, יקבע העונש על 20 שנה.

הרכב שפגע ובו נמלטו השניים ממקום התאונה (תצלום: עופר עמרם)

השתוללו, פגעו, הרגו ונמלטו

המודעות הציבורית לנושא תאונות פגע וברח התעוררה ביתר שאת לפני כשנה וחצי. נהג רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר נעצר לבדיקת אלכוהול. שני חבריו שנותרו ברכב פתחו בנהיגה מהירה ברחובות תל אביב. כאשר הגיעו לאזור כיכר רבין, בצומת הרחובות צייטלין ואבן גבירול, פגע הרכב במיטל אהרונסון וחברתה, בעת שהשתיים חצו את הכביש במעבר חציה. שני הנוסעים ברכב נמלטו מהמקום במהירות, מבלי לעצור או להגיש עזרה, ואותרו מאוחר יותר על-ידי המשטרה.

יצויין כי לפני חודשיים פסק השופט צבי גורפינקל כי שי סימון, אשר נהג ברכב, יכנס לכלא לתקופה של 20 שנה. בגזר הדין כתב השופט כי "הגיעה השעה להעלות את רף הענישה ולהחמיר. מעשהו מחייב רמת עונש גבוהה מאוד. החמרה זו מתבקשת לנוכח ההפקרות המשתוללת בדרכים, וריבוי המקרים בהם נהגים פוגעניים מותירים את קורבנותיהם מוטלים על הדרך, וממהרים להסתלק מהזירה כדי להציל את עורם".

בעקבות התאונה הקשה שזיעזעה את המדינה, קרא ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב אבי בן חמו, לקבוע עונש מרבי של כ-20 שנה למי שמעורב בתאונת דרכים ומפקיר פצוע מבלי להגיש לו עזרה. "העונש המרבי כיום, אינו מיושם מספיק על-ידי בתי המשפט", אמר היום ל-ynet ניצב אבי בן-חמו. "אולי צריך להעלות את רף הענישה המרבי ל-20 שנה, ואז העונשים שיושתו בפועל על העבריינים יהיו חמורים יותר".

גם יו"ר ועדת הפנים בעת המקרה, ח"כ אופיר פינס, אמר כי על בתי המשפט להשתמש לעתים קרובות יותר בעונש המרבי הקבוע בחוק: "אני קורא למערכת המשפט להחמיר את הענישה כנגד נהגים המפקירים פצועים. תאונות פגע וברח הן תופעה בזויה וחמורה במיוחד - מי שפוגע בהולכי רגל ובורח מזירת התאונה, חייב בענישה מיוחדת".

"שתי עבירות חמורות"

בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ מטלון נכתב כי "תופעת תאונות פגע וברח שכיחה בישראל בהשוואה לאירופה, וכי מדובר בשתי עבירות שמבצע הנהג בעת ובעונה אחת. הראשונה היא פגיעה בהולך רגל, השנייה היא אי-מתן סיוע לנפגע".

"ציבור הנהגים בישראל צריך להבין שמי שדרס ונס מהמקום, מה שמוגדר כפגע וברח, יואשם בניסיון להריגה או הריגה", אומר מטלון ל-ynet. "לתפיסתי, מי שפוגע בהולך רגל ואינו מגיש עזרה או מזעיק כוחות הצלה, דינו זהה לאדם שהורג בכוונה תחילה, ולכן יש להחמיר את הענישה איתו".

ראוי לציין כי בעבר ניסו חברי כנסת ליזום ולקדם הצעות חוק המחמירות את הענישה במקרי פגע וברח. כך למשל, בכנסת הקודמת הגיש ח"כ גלעד ארדן - כיום, השר להגנת הסביבה - הצעת חוק המחמירה את עונשי המינימום לנהגים המעורבים בתאונות פגע וברח. גם בכנסת הנוכחית ניסו חברי הכנסת חמאד עמאר ורוברט אילטוב לקדם הצעת חוק זהה, אך ללא הצלחה.

"אין שום צורך בהחמרה"

אלא שיש גם החולקים על הצורך בהחמרת הענישה. "הרחבת העונשים כפי שקובעת הצעת החוק, לא תשרת ולו מטרה אחת ממטרות הענישה", אומר ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. "העונשים הקבועים בחוק חמורים דיים, ויש בהם הרתעה לשמה - ואף גמול הולם לעבירה שבוצעה. עבירות הפקרה חמורות זכו עד כה ליחס מחמיר מצד בתי המשפט, שהטילו עונשים חמורים גם במסגרת הקיימת.

לדבריו, התיקון שמציע ח"כ מטלון עלול ליצור בעיה נוספת, בכך שיעניק סמכות חריגה לשופטי תעבורה: "מאחר שהסעיף אותו מתקנת הצעת החוק מצוי בפקודת התעבורה, ולשופט תעבורה הסמכות לדון בכל עבירת תעבורה, הרי שהתיקון יאפשר לשופט תעבורה להטיל עונשי מאסר עד 20 שנה. זו הענקת סמכות חריגה לשופטים שחלקם אך זה מונו לתפקיד, ועדיין חסרי נסיון".