לאחר מאמץ מתמשך אפשר לברך על המוגמר. ישראל חברה לארגון היוקרתי של המדינות המפותחות. מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גוריה, הודיע כי מועצת השגרירים, המייצגת את המדינות החברות בארגון, בחרה במדינה ישראל לחברה מלאה ב-OECD, בהחלטה שהתקבלה פה אחד על ידי 31 המדינות החברות בארגון.
רגע
אחרי שהושקו הכוסיות והברכות נאמרו, ראוי שנברר איזו תועלת תצמח למדינת ישראל ובעיקר לאזרחי ישראל מהחברות בארגון הבינלאומי?
חברות בארגון צפויה להעלות את דירוג האשראי של מדינת ישראל, כך שהמדינה תוכל לגייס כספים ביתר קלות ובריבית נמוכה יותר. המשמעות היא שכספים שיועדו לתשלומי ריבית על ההלוואה יוכלו להיות מופנים להגדלת תקציבי חינוך, רווחה ביטחון ועוד.
בנוסף, החברות בארגון צפויה לעודד גם משקיעים זרים להשקיע בישראל. כשנכנסים לקבוצה מדינות שמוגדרות כיותר איכותיות - נכנסים לפוקוס של משקיעים גלובליים. המהלך הזה צפוי להביא להגדלת מקומות תעסוקה ולפיתוח התיירות בישראל.
| חברים חדשים |
|
| חלק מהעולם: ישראל התקבלה לארגון ה-OECD / צבי לביא |
|
לשם קבלת ישראל לארגון היוקרתי המאחד את המדינות המפותחות בעולם, היה צורך שכל 31 המדינות החברות בו יצביעו פה אחד בעד הצירוף. שר האוצר: "זה המועדון הבינלאומי הכי מכובד שמדינה קטנה כמו ישראל יכולה להתקבל אליו". בין יתרונות הכניסה ל-OECD: עידוד השקעות בישראל וחיוב המדינה לשמור על דמוקרטיה ועל שוק חופשי |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
כנראה שלא נזכה לראות התנפלות של משקיעים מחר בבוקר. עם זאת המציאות החדשה משנה את ההסתכלות של המשקיעים על ישראל. כשמשקיע עושה בדיקה - היכן להשקיע את כספו, קל לו לעשות השוואה בין מדינות החברות בארגון. מדובר בסטנדרטיזציה שמקלה על חייו של המשקיע ועשויה להגביר את ההתעניינות בישראל. מובן שהשינוי הזה לא ישפיע עלינו באופן מיידי, אך הוא בהחלט יכול ליצור שיפור בשנים הקרובות.
מה המטרה של הארגון הזה?
הארגון החל לפעול במטרה להעניק לממשלות סיוע בהגדלת היקפי הצמיחה, בביקורת אחר היקפי התעסוקה, בדיקת רמת החיים והתפתחות המסחר הגלובאלי. ברבות השנים התפתח הארגון והפך לגוף כלכלי וחברתי חוצה גבולות אשר מסייע למדינות החברות בו להשיג התקדמות משמעותית בתחומים רבים כגון: פיתוח כלכלי, הגדלת היקפי ייצוא, פיתוח טכנולוגי, העלאת רמת מחקר, קידום ממשל הוגן, איכות סביבה, פיתוח חקלאי ועוד.
הפעילות נעשית על ידי שיתוף פעולה בין המדינות החברות בארגון, הקמת מיזמים רב-לאומיים ובאמצעות קיומן של ועידות מקצועיים בכל נושא גלובאלי שהוא על סדר היום הציבורי.
מדוע כדאי לישראל להתחרות על המשקיעים המתלבטים היכן להשקיע בין המדינות המפותחות? אולי עדיף להיות "ראש לשועלים" מאשר "זנב לאריות", כלומר לשאוף לסיווגה של ישראל בשוק המדינות המתעוררות, דוגמת ברזיל והודו?
"בשוק המדינות המתעוררות ישראל היתה שועל בקבוצת המתעוררים", אומר רון אייכל כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב. "לא היינו במצב כל כך טוב שם. היינו עם צמיחה של כ-3% לשנה ואנחנו מצטרפים למדינות עם צמיחה של 2%, כך שנבלוט לטובה. יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד מול מדינות מפותחות מאשר מול מדינות מתעוררות. ייקח קצת זמן עד שנרגיש את זה, אבל השינוי יחול. אנחנו ממוקמים ב-OECD במקום טוב, בשליש העליון".
קצת מוזר שאחרי מסכת שתדלנות של שנים להיכנס לארגון, אנחנו מוצאים שם מדינות כמו יוון, טורקיה והונגריה, שחלקן עברו וחלקן עוברות כיום משברים כלכליים לא קטנים.
אנחנו באמת יכולים ללמוד מהמקרה של יוון דבר אחד חשוב: חבר בארגון שרוצה להסתיר דברים, או אינו מעוניין לאמץ סטנדרטים - יכול. ולראיה: בעוד שצירופה של ישראל דרש ממנה לבצע שלל שינויים, מדינות במצב קשה יותר, צורפו בקלות ואף אחד לא עירער על נוכחותן בארגון.
ישראל נאלצה לבצע לא מעט שינויים ולחתום על אמנות שונות כדי להתקבל לארגון. האם עתה תידרש המדינה לבצע שינויים?
לאחר הקבלה - הארגון אינו מחייב לבצע שינויים. עם זאת הוא קובע סטנדרטים ושפועלים כסוג של "לחץ חברתי" לישר קו עם עקרונות הארגון.
"זה כמה שנים שמשרד האוצר בונה את התקציב לפי קריטריונים של אמנת מאסטריך – מה שיעור האינפלציה ומה יהיה גודלו של החוב לאומי", מדגים פרופ' אריה רייך, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. "כשלוחצים על האוצר לבצע שינויים בתקציב - הם אומרים שהדבר בלתי אפשרי, אף שישראל כלל אינה חבר באמנת מאסטריך. כלומר, ישראל אימצה סטנדרט שנראה טוב".
"ב-OECD באמת נהיה חברים וזה יוצר סטנדרטים מחייבים. המדינה נדרשת להציג את הנתונים שלה ונוצר לחץ חיובי לשפר את הסטנדרטים לטובים יותר. עם זאת, מדינה שאינה מעוניינת לאמץ סטנדרטים מסוימים אינה חייבת לעשות זאת". פרופ' רייך נותן דוגמא מתחום החינוך: "לחברות הארגון יש סטנדרטים ביחס למספר התלמידים בכל כיתה. אצלנו המצב חמור וסביר להניח שהנתונים יציגו אותנו באור רע בעניין זה. סביר להניח שבמצב זה יופעל לחץ על קובעי המדיניות במטרה שיבוצעו שינויים. המשמעות היא שהצירוף לארגון מלמד את המדינות מה לעשות וגם מאפשר ללמוד מנסיונם של האחרים".
עוד תחום חשוב שנדרש להתמודד איתו הוא איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא, שבהם ישראל מפגרת אחרי מדינות אירופה.
מה דורשת האמנה בתחום זה?
כדי להצטרף נדרשה ישראל להקים שלושה מנגנונים מרכזיים בתחום איכות הסביבה - פיקוח על כימיקלים, פיקוח על פליטת מזהמים ופיקוח על מפגעים סביבתיים שיוצרים מפעלים.
תחומים נוספים בהם דורש הארגון כי ישראל תבצע שיפורים הם: שקיפות ונגישות המידע לציבור בכל הנוגע לפליטות הפסולת של חברות, והפחתת זיהום האויר באמצעות עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית.
למרות שרוב המשימות הן בגדר המלצה, יש תחומים שבהם לארגון יש יותר כוח ללחוץ ולחייב - ובכך להפוך את ההמלצה למחייבת. אחד מהם הוא המלחמה בשחיתות. הארגון יזם אמנה בינלאומית נגד שוחד בעסקות בינלאומיות וישראל חתמה על האמנה הזו כחלק מהרצון להצטרף לארגון. המשמעות היא שאם אדם נותן שוחד לפקיד במדינה אחרת - מדובר בעברה על פי החוק הישראלי.
לחץ נוסף הופעל בכל הקשור לאיסור הלבנת הון. "פורמלית האיסור נתפס כהמלצה, אבל בפועל הוא מחייב", אומר פרופ' רייך. הבנקים במדינות הארגון הודיעו כי בנקים במדינות שיופיעו ב"רשימה השחורה" בהקשר של הלבנת הון, לא יורשו לבצע עסקים עם הבנקים במדינות הארגון. כתוצאה מכך הופעל לחץ כבד של הבנקים בישראל לחתום על האמנה הזו.
רייך מציין נושא נוסף בתחום השחיתות שנמצא בישראל בכותרות - הוראות והמלצות איך להתנהל במכרזים וכיצד להקטין את הסיכון לשחיתות בנושא של תכנון ובנייה. לדבריו, מדינת ישראל לא תשתנה באופן פתאומי ותאמץ את מכלול ההמלצות של הארגון, אך תהיה לה הכוונה וקריאת כיוון כיצד להתקרב לסטנדרטיים מתקדמים בנושאי רווחה, חינוך ומלחמה בשחיתות.
