שתף קטע נבחר

"אחרי מה שעברתי, הייתי חייב את זה לעצמי"

כשרון ויינרייך נפצע במלחמת לבנון השנייה ונותר משותק בפלג גופו התחתון, הייאוש החזיר אותו לאהבתו המקורית - המוזיקה, והוא הגשים את החלום הישן להקים אולפן הקלטות ביתי. כעת הוא חולם לכבוש את העולם עם להקתו "Siren"

שמו של הזמר והמוזיקאי רון ויינרייך כבר כיכב בעבר בכותרות, אבל לאו דווקא בזכות המוזיקה שלו. ויינרייך (24), שגדל בארצות הברית ושירת כמפקד טנק במהלך מלחמת לבנון השנייה, היה בכוח השריון הראשון שנכנס ללבנון. הוא נפצע כשגשר שמתחתיו עברו באזור קוניטרה התמוטט ופגע בעמוד השדרה שלו. כתוצאה מכך, ויינריך נותר משותק מאזור הסרעפת ומטה. אבל למרות הטראומה הקשה, ויינרייך שנעזר בכיסא גלגלים הוא היום הסולן של להקת רוק מרשימה בשם "Siren", בדרך לנסות ולכבוש את העולם.

 

אחרי שהתגבשו החברים לפני כחצי שנה, הם נכנסו לתקופה של עבודה ממושכת והקליטו את השירים באולפנו הביתי של ויינרייך, צילמו קליפ מפואר ויצרו כל מה שלהקה צריכה בכדי לצאת למסע. מחר (ג') בשעות הערב הם יגיעו ליום הסטודנט במרכז הבינתחומי בהרצליה שם יופיעו מול אלפי אנשים, רגע לפני שתעלה להקת "אינפקטד משרום" לבמה. בינתיים, כאן תוכלו לצפות בקליפ של הלהקה לשיר "Wake Up".

 

צפו בקליפ לשיר "Wake up" של "Siren"

 

המוזיקה, גם זו של ויינרייך וגם זו שהוא מקשיב לה, סייעה לו להתאושש ולשים את הפציעה מאחוריו. "עסקתי במוזיקה לפני הצבא, אבל בצבא איבדתי כמעט הכל", הוא אומר ל-ynet. "איבדתי את כל התחושות שלי למוזיקה כיוון שהייתי מפקד ולא היתה לי שנייה אחת להתעסק בזה, ובכלל כמעט ולא חזרתי הביתה.

 

"אבדתי בתוך הראש הצבאי וזה דופק לך את המוח, אתה הופך להיות נורא רציני ודברים אחרים נראים פחות חשובים. בסוף הגעתי למצב שאני שוכב בבית חולים, גמור מהתחת. הגוף שלי היה מרוסק, וגם הייתי בדיכאון ובמצב נפשי ירוד בגלל ההשלכות של הפגיעה, וגם מסטול לחלוטין ממשככי כאבים.


ויינריך וחבריו מ-"Siren". כוחה המרפא של המוזיקה (צילומים: אילן אדר)

 

"אבל תמיד היה לי חלום לפתוח אולפן הקלטות משלי. החלטתי שמתוך כל הסבל ומתוך כל מה שעברתי, אני חייב את זה לעצמי, לקנות לעצמי מתנה וליצור לעצמי קצת יותר חופש בחיים. שאוכל לכתוב, להלחין ולהקליט בבית. וזה מה שקרה: השקעתי את הכסף, הקמנו את האולפן וכל השירים שלנו עובדו והוקלטו שם והצלחנו להגיע לביצועים מאוד יפים. בניתי את האולפן אחרי שחזרתי הביתה, אבל עוד בחדר שלי בבית חולים קניתי כרטיס קול קטן, הבאתי את הקלידים ואת הגיטרה והקלטתי שם שלוש סקיצות. בכל זמן שהיה לי כוח, התעסקתי עם המוזיקה".

 

במהלך התקופה הארוכה בבית החולים, ויינרייך הגיע שוב לכותרת כשקיבל ברכת החלמה מהירה אישית מאחד המוזיקאים האהובים עליו בעולם - זמר ובסיסט להקת "קיס", הישראלי לשעבר ג'ין סימונס.


"Siren". הכלים ישנם, וגם המטרה

 

"אחי התחתן שלושה שבועות אחרי הפציעה שלי ובאותה תקופה הייתי גמור לגמרי", הוא נזכר. "על הקיר בבית החולים היה לי פוסטר של קיס ומפקד הגדוד שלי רצה לעשות לי הפתעה. הוא ידע שאני מעריץ שרוף ורצה להביא אותם לחתונה של אחי. הסבירו לו במי מדובר ושזה יהיה בלתי אפשרי, ובסופו של דבר הושיבו את ג'ין סימונס מול מצלמה והדיסק עם הברכה שלו הגיע ברגע האחרון עם מישהי שנחתה בישראל שעה לפני החתונה".

 

בעת איכות, נגד תרבות החתונות

היום ויינרייך הוא סטודנט שנה ב' למנהל עסקים בבינתחומי בהרצליה, אבל הלהקה אצלו תמיד במקום הראשון. "היום, כשכל אחד ברחוב מנגן גיטרה, כל אחד הוא זמר, מלחין ואמן, החברה שלנו רווייה בחבר'ה שכותבים שירים וזה מעולה. אבל על כל שיר אחד שאנחנו שומעים ברדיו, יש עוד אלף שלא מתקבלים - ואין מספיק דברים איכותיים", הוא אומר.

 

"החבר'ה שלי ואני מאוד מיואשים ממה שקורה ברדיו, מיואשים מתרבות החתונות, שאלילי המוזיקה הם בדרני החתונות. מאוכזבים מהטקסטים שיש בשירים, מהלחנים ומהסאונד. יש לנו כל הכלים לבוא ולעשות משהו אחר, משהו שאנחנו אוהבים. החלטנו להתגבש לפני חצי שנה ואני אמרתי לכולם 'בואו נעשה משהו למען מטרה נעלה - להשיג חוזה עם אחת מחברות התקליטים הגדולות בארצות הברית'. בסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות משהו שמדבר לכולם, אבל כן קצת אלטרנטיבי, שיהיה קליט וקל להאזנה".

 

איך תעשו את זה?

 

"אנחנו ממוקדים, נקיים, לא שותים אלכוהול ולא לוקחים סמים. יש לנו מטרה שאנחנו הולכים לקראתה. אני רוצה להחזיר את הרוק'נרול עם טוויסט של 2010 ופשוט לשמח אנשים, וגם לדבר לעולם עם ערכים. נמאס כבר עם השירים של 'חברה שלי עזבה אותי', נמאס כבר מהמילים 'אני מסכן וקשה לי ובא לי להתאבד'. אני הייתי שמח לדבר עם אנשים על העולם הזה.

 

"קיבלנו את הזכות לגדול ולהתחנך במדינה דמוקרטית ובה אנחנו חופשיים. אני רוצה שנזכור את זה, אני רוצה שנזכור שיש אנשים שנלחמו בשבילנו - ואני לא מכניס את עצמי לתוך המשוואה, אני מדבר דווקא על סבא שלי ועל ההורים שלנו. על זה שאנחנו נולדנו בעולם שיש לנו כל מה שאנחנו רוצים ולא משנה אם חברה שלי עזבה אותי ועכשיו אני מיילל בלילות כמו חתול אשפתות - החיים שלי סוף הדרך.


"Siren". לחבק את החופש

 

"עם כל תרבות ה'מגיע לי' שאנחנו חיים פה ביום-יום, נכנסנו למצב אפתי", הוא מוסיף. "הפכנו אפתים כלפי הזכויות שלנו, אנחנו קהיי חושים והפוליטקאים מנצלים את זה לרעתנו. במקום שאנחנו נבוא ונילחם על איך שהחברה, הנוער, המדינה והעולם שלנו נראים, אנחנו מתעסקים בדברים שוליים.

 

"למשל כל תרבות הירוק: זה מגניב שהכל ירוק וזה מצוין שיש מכוניות היברידיות וזה יופי שאנחנו מצילים לווייתנים. אבל יותר מלווייתנים, אכפת לי מבני אדם, ממה שקורה לאנשים המסכנים באיראן שהממשלה שלהם מדכאת אותם, מהמיליונים שחיים בפחד. פחות מעניין אותי לאכול דברים אורגניים, יותר חשוב להשקיע את הכסף בילד רעב. כל המדינה מדברת כל יום על העוני ועל הרעב, וכולם נוסעים במכוניות היברידיות וקונים אוכל אורגני.

 

"המטרה היא שניכנס לפרופורציות", הוא מסכם, "שנבין ונחבק את הדבר הזה שנקרא חופש ועל כך גם נכתב השיר, על כל הדברים שיש לנו בחיים ואנחנו לוקחים אותם כמובן מאליו. אנחנו חייבים להיות שמחים וערים. זה גם הדבר הכי יפה שיש ברוקנ'רול - הוא גורם לך להרגיש טוב וחופשי".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ויינרייך. המוזיקה סייעה להתאוששות
צילום: אילן אדר
לאתר ההטבות
מומלצים