גאדג'טים לשבת שלא ידעתן שחסר לכן

מיטב המוחות בעולם עסוקים. הם מחפשים דרכים לשכלל מכשירים אלקטרוניים, לייעל צריכת אנרגיה או דרך ליישב את כוכב הלכת 3E-20 (או אחר). הכל מאוד חשוב, אבל שום דבר ממה שהם עובדים עליו הוא לא שימושי לחיי היומיום שלנו. ועוד דבר, זה לוקח להם המון זמן.

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות רגע הפסקה. לא כולם, חלק ימשיכו לחפש, אבל שחלק יפנו מעט מזמנם גם לדברים אחרים. הציבור הרחב נתקל בחיי היומיום בלא מעט קשיים קטנים, קטנונים וחסרי חשיבות אמנם, אבל אם מישהו יפתור אותם נהיה כולנו אסירי תודה.

• בחרו כאן את שמלת השבת של ynet
  

קחו למשל את נעלי העקב. אני בטוחה שזה לא יפריע לחקר המוח אם אחד ממיטב המוחות ינצל את הפסקת העשר שלו כדי למצוא את הפטנט לשלב בין נעלי נוחות לנעלי עקב - בחתיכה אחת. ובכן, עד שיואיל בטובו אותו חוקר להתפנות לכך, חסכתי לו את השלב הראשוני וכבר מיפיתי את תחומי הפיתוח הנחוצים, לפחות בכל הנוגע לאופנת נשים בשבת:   

נעלי עקב מודולריות

מפאת כבוד השבת, וכבודן העצמי, מגיעות בנות ישראל על עקבים שמעניקים להן צללית נאה של מגדלי עזריאלי, ומאפשרים להן לראות מעבר למחיצה בבית הכנסת. הבעיה היא שעל תוספת גובה זו הן משלמות בבריאותן. אמנם אף אחת עוד לא מתה מיבלת ברגל ימין, אבל זה בהחלט לא נעים. למעשה, נוצר קונפליקט הליכתי בין הוראת חכמים לכבד את השבת בבגדים נאים לבין העובדה המצערת שנעלי עקב בגובה עשרה סנטימטרים - על אף היותם נאים ביותר - הם לא נוחים.

(איורים: דני גרשוני) 

הפתרון הוא נעל שתאפשר לנשים לעשות את הדרך עד בית כנסת בנוחות בסיסית, המגיעה לכל אדם באשר הוא אדם, ועם

זאת שבכניסה לבית הכנסת יוכלו ברגע אחד לעלות ולהיתמר לגובה של ספר תורה בזמן הגבהה. נעליים מודולריות הן הסטארט-אפ המבוקש, אם כן. המבנה הבסיסי הן נעליים שטוחות, שאליהן ניתן לחבר עקבים בעת הצורך. כל-כך פשוט וכל-כך יעיל.

אם תרצו לשכלל זאת עוד, יש לבנות את העקבים באופן כזה שניתן יהיה לחבר אותם בחלקים, ולהוסיף בעת הצורך רק את גובה העקב הרצוי (5-15 סנטימטרים). כך, אם המתפללת רק רוצה להתערבב בקלות בקהל, היא תוסיף חמישה סנטימטרים, אם היא רוצה להציץ מעבר למחיצה תוסיף עשרה, ואם היא רוצה לחפש ילדים שאבדו - 15 סנטימטרים יתאימו לה ביותר.

תיק כיסוי ראש

יש נשים נשואות שלא הולכות עם כיסוי ראש. לרוב זו אינה בעיה, אלא להפך, נחסך מהן הצורך להתאים את כיסוי השיער לחצאית. ואולם, אי-נוחות בעניין עולה בשבתות, כשהן מגיעות לבית כנסת. אם מסיבה כלשהי הן מעוניינות להיכנס פנימה - הן נדרשות לכסות את ראשן. האם לצורך כך עליהן לצאת מהבית עם כיסוי ראש? לא בהכרח.

הפתרון הוא תיק בד שהופך למטפחת או לכובע, כך שבדרך לבית כנסת הן הולכות כהרגלן גלויות ראש עם תיק חינני. אם מישהי נכנסת לבית כנסת היא פותחת את התיק - שהופך בו במקום לכיסוי ראש חגיגי ונאה. אגב, אני לא רוצה להוריד מערכו של אביזר שבתי זה, אבל הוא יכול להיות שימושי גם בטיולים. פרט שולי הוא שלא כדאי למלא את התיק בדברים.

צמידי פמוטים

יש מעט מצוות שרק נשים מחויבות בהן. הפופולרית שבהן היא הדלקת נרות, שאותה נוהגות לעשות גם נשים שמיד לאחר מכן מתקשרות להורים להגיד שבת שלום. החיבה היתרה שרוחשות נשים למצווה זו הפכה את הפמוטים לפריט חובה כמעט בכל בית. הבעיה עם הפמוטים שהם בדרך כלל אוהבים לבלוט - כלומר, בדרך כלל מדובר באביזר בגובה 20 סנטימטר, ולעתים אף יותר, שמלווה בעיטורים ופיתוחים, ומשקל של שקית סוכר. זה נאה ביותר כשאתם בבית, אבל בשעה שמתכוונים לבלות את השבת מחוצה לו, זה לא כל כך מתאים לסחוב את שני העמודים המצויצים אתכם.

הפתרון הוא צמיד העשוי ממתכת מעוטרת, רחב יחסית, עם סוגר שמאפשר לו בעת הצורך להפתח לשני פמוטים. מה שיכול להיות מתנה נהדרת לזוג שיוצא לטיול ארוך בחו"ל.

סידור עם תאי איחסון

לכאורה השהות בבית הכנסת מצריכה רק סידור. אלא שבפועל, הביקור וההליכה לשם דורשים לא פעם ציוד נלווה נוסף. בניגוד לגברים, שהולכים עם תיק קטיפה שבו מלבד הטלית אפשר להכניס משקפי שמש, בקבוק מים קטן, מסטיקים ועלון פרשת שבוע או ספר מתח, לנשים באופן טבעי אין "תיק בית כנסת". מה שכן יש להן זה המון דברים שהן צריכות לקחת איתן לתפילה - החל ממוצרי מזון וכלה במוצרי טואלטיקה.

הפתרון הוא לשלב בין האביזר העיקרי של בית כנסת לבין תופעות הלוואי של השהות בו. הפטנט הנ"ל הוא סידור בכריכת עור עם ידית. בכריכת הסידור יש תאים הדומים לתאי איחסון של ארנק ובו ניתן להכניס מטפחות אף, גומיות וסיכות, וכדומה. את החששות לכבוד הסידור אני יכולה להרגיע בכך שלדעתי עבור אחדים זה יהפוך את הסידור לשימושי יותר.

שמלת סינר

שמלת השבת היא בדרך כלל אחד הבגדים הנאים ביותר שיש לך בארון. לרוב, היא גם עלתה יותר מהאחרים וזו סיבה מספקת לתת לה יחס מועדף, ולשמור עליה באופן מוקפד. הבעיה היא ששבת המלכה מספקת לא רק עיסוקים רוחניים כמו פרשת השבוע ותפילות, אלא גם ארוחות ארוכות עם תפריט עשיר שבמהלכן יש נשים שמוצאות

את עצמן לא רק סועדות את לבן, אלא גם מגישות או שוטפות כלים. לעשות את זה ולהגיע למוצאי שבת עם שמלה ללא רבב זו משימה לא פשוטה כלל. 

הפתרון המוצע כאן היא שמלה שהחלק הקדמי שלה יכול לשמש גם כסינר. למעשה, חזית השמלה מורכבת משתי שכבות - העליונה בד חגיגי וייצוגי שמכופתר בצד הגוף, ומתחתיו בד דמוי ניילון שאינו סופג נוזלים. בזמן הארוחה יש לפתוח את כפתורי הבד העליון, להעביר את הבד דרך הגב - ולכפתר שוב בצד. כך, במקרה שאחד הילדים החליט לכבד אותך ברוטב הפטריות, תוכלי לנקות את זה בקלות - ניקוי לא יבש.

ולסיום

יש עוד הרבה בעיות מהסוג שדובר בו עד כה, אבל נראה לי נכון להשאיר גם זמן למצוא חידושים טכנולוגיים שמשום מה נתפסים כמאוד חשובים בעולמנו, אז בינתיים - שבת שלום.