שתף קטע נבחר

מי יפצה אתכם כשהניתוח בבי"ח הפרטי יסתבך

חשיפה: הרופאה המליצה לחולה לעבור ניתוח בבי"ח פרטי, הניתוח הסתבך - וקופ"ח כללית התפשרה על פיצוי כספי בעקבות הסיבוך. אם ניתוח מסתבך בבי"ח פרטי - האם תוכלו לתבוע את הקופה ששלחה אתכם לשם?

רצף האירועים האלה עלול לקרות לכל אחד מאיתנו: הרופא יקבע שעליכם לעבור ניתוח חיוני, וקופת החולים תפנה אתכם לבית חולים פרטי שעמו היא קשורה. ואז הניתוח בבית החולים הפרטי יסתבך.

 

זה לא חייב לקרות, כמובן. זה יכול לקרות ללא ספק גם בבית חולים ציבורי. אבל אם זה יקרה בבית חולים פרטי, מי יישא באחריות על מצבכם? האם לקופה יש אחריות גם על תפקוד ותפעול בית החולים הפרטי שאליו היא שלחה אתכם? האם יש לה אחריות לתפקודו של רופא קופת חולים שניתח אתכם בבית חולים פרטי? האם תוכלו לתבוע אותה?

 

תביעות בסוגיה זו מתנהלות בימים אלה, וסיפורן מתפרסם לראשונה במגזין הבריאות מנטה. המסקנה שעולה מהן מפתיעה ומעודדת: בכל המקרים קופות החולים הכירו באחריותן כלפי המבוטחים על איכות התפקוד בבית החולים הפרטי, שאליו הופנו על ידה או על ידי רופאים מטעמה. עם זאת, אין זה אומר שהקופה מקבלת כל טענה על איכות הטיפול בבית החולים הפרטי, וברוב המקרים (כולל המקרים המוצגים כאן) היא נאבקת בנחישות בבית המשפט.

 

פרטי או ציבורי - זה משנה?

ד' מבאר שבע, היום בן 60, פנה לחדר המיון במרכז הרפואי סורוקה שבבעלות שירותי בריאות כללית בשל כאבי בטן עזים. הרופאה המתמחה במיון קבעה שעליו לעבור ניתוח להסרת כיס המרה בהקדם. לפי התביעה שהגיש ד' נגד הכללית, אמרה לו הרופאה כי התור לניתוח בסורוקה עומד על מספר חודשים והציעה לו חלופה עדיפה: לעבור את הניתוח במהירות אצל כירורג בכיר מסורוקה ב"מרכז רפואי פרטי ומשודרג" בבאר שבע. על פי כתב התביעה, ציינה הרופאה בפניו כי בסורוקה בהיותו בית חולים ציבורי "אי אפשר לדעת בבטחה מי יבצע את הניתוח ומה ניסיונו", וכי הוא יוכל לעשות זאת במימון של הביטוח המשלים של הקופה ("כללית מושלם").

 

ואכן, הניתוח בוצע במרכז הפרטי, ולפי כתב התביעה, הוגדר כתקין בסיכום הניתוח. אך בשעות שלאחר מכן, כך לפי כתב התביעה, החל ד' להתלונן על כאבים חזקים ולדמם והועבר מבית החולים הפרטי למרכז הרפואי סורוקה, שם הוא נותח והתגלו אצלו חורים במעיים וזיהום, שדרשו כריתה של חלק מהמעיים. ד' תבע את שירותי בריאות כללית בבית משפט השלום בקריית גת באמצעות עו"ד שי פויירינג בטענה כי נותרה אצלו נכות בשל הטיפול הרשלני לכאורה שקיבל. בין היתר טען בכתב התביעה כי הניתוח בוצע אצלו בשיטה הלפרוסקופית, וזאת למרות שמצבו הרפואי חייב, לטענתו, פתיחה מלאה, שיטה שלא בוצעה, לטענתו, בבית החולים הפרטי כלל.

 

בכתב ההגנה דחתה הכללית את כל הטענות וטענה בין השאר כי ד' קיבל "טיפול מקצועי על ידי מיטב הרופאים", וכי "בכל טיפול רפואי אשר ניתן, אף בידיים הטובות ביותר, טמון סיכון לאירוע סיבוך אשר בהתממשותו אין להצביע על התרשלות כלשהי". התביעה הסתיימה בהסכם פשרה והקופה שילמה לתובע פיצויים בלי להודות באחריות.

 

במקרה אחר פנה א', בן כ־80 מקריית גת, לרופא העיניים של שירותי בריאות כללית. הרופא ניתח אותו כמה שנים קודם לכן בהצלחה - ניתוח קטרקט בעינו השמאלית - וכעת הזמין אותו לניתוח דומה בעינו הימנית במרכז רפואי פרטי ברחובות. ואולם הניתוח הסתבך, ובעת הניתוח החל א' לדמם בעינו והועבר למרכז הרפואי קפלן.

 

בתביעה שהגיש א' נגד הקופה הוא טוען כי התעוור לחלוטין בעין שבה בוצע הניתוח, וכי הרופא בחר בשיטת ניתוח שהייתה מסוכנת למצבו. לטענתו, לרופא היה אינטרס להעדיף שיטה זו, כי רק אותה היה אפשר, לטענתו, לבצע במרכז, שעבור הניתוחים בו הוא מתוגמל על ידי הקופה.

 

בבית המשפט דחו בשירותי בריאות כללית את כל הטענות, ובין היתר טענו כי החולה טופל בידיו האמונות של הרופא ש"הקפיד בקטנה כבחמורה, תוך שהוא מפעיל את שיקול דעתו המקצועית ומעניק לתובע טיפול רפואי נכון ויעיל". עוד טענה הכללית כי הסיבוך שאירע בניתוח נדיר ובלתי צפוי והוא אובחן וטופל ללא דופי. בשבועות הקרובים צפוי להינתן פסק הדין.

 

כללית: הטיפול נכון וראוי

במקרה נוסף הגישה משפחתו של חולה תביעה נגד שירותי בריאות כללית בטענה כי ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בבית חולים פרטי בבאר שבע, שאליו נשלח על ידי

הקופה, בוצע באורח רשלני והביא למותו. בין היתר טענה המשפחה, כי יקירם לא נבדק כראוי לפני הניתוח ולאחריו, שוחרר לביתו למרות מצבו הקשה ומת כעבור כמה שעות. בחוות הדעת שצורפה לתביעה כתב פרופ' מרדכי רביד, מנהל בית החולים מעייני הישועה, כי "אין כל ספק שאילו לפני הניתוח או מיד לאחריו, בעקבות המדידות החריגות היה החולה מועבר ליחידה מתאימה בבית חולים כללי, היה לו סיכוי גבוה ביותר להיוותר בחיים... היעדר הכנה והיעדר תגובה לממצאים מהווים חריגה גסה ומרחיקת לכת מנוהל רפואי תקין ומחובת הזהירות כלפי החולה". שירותי בריאות כללית דוחים את כל הטענות, ובכתב ההגנה נטען כי "הטיפול הרפואי שניתן למנוח היה הולם, נכון וראוי למצבו הרפואי, וניתן תוך ביצוע מלוא הבדיקות המתאימות". הדיונים בתביעה בבית משפט השלום בקריית גת טרם הסתיימו.

 

משירותי בריאות כללית נמסר בעקבות פנייתי כי "הנהלת הקופה שוללת כל תופעה של עירוב תחומים בין העבודה במרפאות ובבתי החולים של הכללית ובין הרפואה הפרטית. רשת הרופאים היועצים של כללית מושלם זוכה להכרה חסרת תקדים בקרב לקוחות התוכנית".

 

"ההתקשרות עם המכון/בית החולים נעשית לאחר בדיקה קפדנית של האיכות הרפואית ורמת השירות, והדברים מפורטים באופן נרחב ביותר בהסכם ההתקשרות. ההסכמים יוצרים מנגנון בקרה של הכללית וזכותה של הכללית להביא להפסקת ההסכם במקרה שבו מתגלה ליקוי ברמת האיכות הרפואית, וכך היא נוהגת בעת הצורך".

 

התקווה של גרסיאלה גורפינקל

בחודש נובמבר סיפרתי כאן את סיפורה של גרסיאלה גורפינקל, בת 61 מכרמיאל, החולה בסוכרת נעורים מגיל תשע. זה עשור מחוברת גרסיאלה למשאבת אינסולין במשך 24 שעות ביממה, וסובלת לעתים קרובות מנפילה פתאומית ברמת הסוכר בדמה, אשר גורמת לה לאובדן הכרה, חבלות ופציעות.

 

גורפינקל מנהלת בשנה האחרונה מאבק בשירותי בריאות כללית למימון מכשיר שמאפשר קריאה רצופה של רמת הסוכר ובכך מונע נפילה מסוכנת של רמת הסוכר. עלות המכשיר 5,000 שקל ועלות אחזקתו 1,750 שקל בחודש. אלא שהמכשיר כלול בסל שירותי הבריאות רק לחולים עד גיל 18 בלבד.

 

ואיפה הדברים עומדים? גורפינקל כבר קיבלה את האישור המיוחל למימון המכשיר בוועדת בירורים. אולם הקופה השתמשה בזכותה לערער על ההחלטה בוועדה הארצית (שלה עצמה), וזו אכן ביטלה את ההחלטה. בהמלצתה של אתי סממה, הממונה במשרד הבריאות על קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פנתה גורפינקל לוועדת החריגים בקופה. הוועדה לא דנה בבקשה. יו"ר הוועדה, ד"ר ניקי ליברמן, נימק את הסירוב לדון בבקשה בכך ש"אין שוני מהותי בין המקרה ובין יתר החולים המצויים במצב רפואי דומה".

 

אבל גורפינקל לא מרפה. בימים אלה היא הגישה תביעה נגד הקופה ומשרד הבריאות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התביעה הוגשה על ידי עו"ד גלעד רוגל מהעמותה ע"ש קרן דולב לצדק רפואי שמייצגת בהתנדבות חולים בתביעות נגד קופות החולים. בתביעה דורשת גורפינקל להורות לקופה לקיים דיון ענייני בבקשתה. עוד היא טוענת כי התנהגות הקופה "עולה עד כדי רמיסת כבודה כאדם וכחולה", ודורשת שהקופה תפצה אותה על "עוגמת נפש כתוצאה מהתעמרות מתמשכת".

 

משירותי בריאות כללית נמסר: "התביעה התקבלה בכללית והועברה אל היועץ המשפטי, אשר לאחר בחינתה ימסור תגובתו ויגיב על כך במסגרת ההליך המשפטי. הגב' גורפינקל פנתה בבקשה לאישור מכשיר לניטור רציף של רמת הסוכר בדם. משרד הבריאות דן בהוספת מכשיר זה לסל, ובשנת 2009 אישר את הוספת המכשיר לסל בהתוויות מצומצמות ביותר וזאת עקב מספר החולים הרב ובמקביל העלות העצומה הכרוכה באישור המכשיר לכל דורש. היא אינה עומדת

בתנאי ההתוויה הזאת, כמו עשרות אלפים רבים המצויים במצבה, ולפיכך אינה זכאית למימון המכשיר. הכללית תשמח אם משרד הבריאות ימצא את הדרך לאשר ולתקצב את המכשיר לכלל החולים הנזקקים לו". הקופה עדיין לא הגישה את כתב ההגנה לתביעה. אני מבטיח לעקוב ולעדכן בהתפתחויות.

 

והפעם, מחמאה לאסותא

והפעם מחמאה לרשת בתי החולים אסותא שמפעילה את האתר המשוכלל, הטוב והמעניין ביותר מבין אתרי בתי החולים בארץ. באתר אפשר לקבל מידע על כל הניתוחים המבוצעים בבית החולים ורשימת הרופאים שעובדים עם בית החולים, ניתן לחשב את עלות הניתוח והטיפול (באמצעות הביטוח המשלים או באופן פרטי) אצל רוב הרופאים, להשאיר הודעה לזימון תורים, לקבל תוצאות בדיקות הדמיה, למלא שאלונים רפואיים לפני ניתוחים ולהזמין שירותים כגון חדר פרטי.


 

נתקלתם בסיפור מעניין מתחום הבריאות? רן רזניק ישמח לשמוע אותו 050-8833425
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נתונים מעודדים. אילוסטרציה
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים