שתף קטע נבחר
 

מח'ול אינו מרגל

כשפגישות עם אנשי שמאל בעולם מוגדרות כסכנה לבטחון המדינה, שוב מוכח שמודל "יהודית ודמוקרטית" לא יכול להתקיים

לפני כשבועיים נעצר ד"ר עומר סעיד והוחזק בבידוד במשך שבועיים ללא שניתנה לו ההזדמנות לדבר אפילו עם עורך דינו. אמיר מח'ול, יו"ר עמותת "אתיג'אה", איחוד עמותות ערביות ויו"ר הוועד להגנה על החירויות מטעם ועדת המעקב, נעצר ביום חמישי שעבר ועדיין לא ראה אדם מאז למעט חוקרי השב"כ. אני מכיר את מח'ול. הוא מבקר נוקב של מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים בתוך ומחוץ לקו הירוק. הוא חריף ובלתי מתפשר. אבל "מרגל" הוא לא.

 

ניתן לזהות בתקופה האחרונה קפיצת מדרגה ברדיפות השב"כ אחרי המנהיגות הפוליטית של הפלסטינים אזרחי ישראל (ערביי 48'). פעילים פוליטיים פלסטינים מופחדים, מגורשים, מועלמים או נעצרים ודבר מעצרם מושתק. פגישות פוליטיות או פגישות עם נציגי ארגוני זכויות אדם ערבים מוגדרות כריגול. פגישות עם אנשי שמאל בעולם מוגדרות כסכנה לביטחון המדינה.

 

כל אלה מצטרפים לחדשות המדאיגות באשר לגירושם של אנשי תרבות ופעילים פוליטיים בשדה התעופה, מניעת כניסתם של פעילי ארגוני זכויות אדם לישראל או לשטחים, נסיונות לחקיקת חוק נכבה, ביטול השילוט בערבית בדרכים הציבוריות ועוד.

 

כיהודי אני רואה התפתחויות אילו בדאגה רבה. פעם נוספת אנו עדים לכך שהמודל של "מדינה יהודית ודמוקרטית" אינו מסוגל להתקיים. המדינה מממשת את החזון של ליברמן שלפיו הפלסטינים אזרחי ישראל הם בגדר "אויב פנימי". היא משתמשת לשם כך בחקיקת חירום, ושימוש זה הופך את ישראל ל"דמוקרטיה במצב חירום" תמידי. "דמוקרטיה" כזו היא אש מאכלת שמפרקת כל חברה ומהרסת אותה. זהו אחד מסמניו של פאשיזם.

 

מדינת ישראל מרחיבה את הגדרות החוק ל"ריגול", כך שכמעט כל פעילות פוליטית של פלסטינים הופכת להיות שיתוף פעולה בפוטנציה עם "האויב". אך אלו הם פעילים פוליטיים בלתי מתפשרים של מדיניות ישראל ובכך חטאם. אלו הם פעילים שנלחמים למען השוואת התנאים בין יהודים וערבים למען יוכלו לחיות בכבוד בישראל.

 

כל עוד לא תכיר ישראל במעמדם הפוליטי של הפלסטינים בישראל כקבוצה לאומית, היא לא תוכל לעולם להפוך לדמוקרטיה. "האויב" שמבפנים יאיים כל פעם מחדש והמדינה תמשיך להשתמש בשיטות חשוכות הגלויות לעיני כל.

 

נכון. גם יהודים נעצרים על ידי השב"כ. אבל הם לא נעצרים באופן שיטתי בשל פעילותם הפוליטית. האזרחות הישראלית של הפלסטינים אינה בגדר ערובה או תעודת ביטוח מפני האלימות של השלטונות. זו אמנם אינה ערובה גם לבטחונם של יהודים, אבל יכולת ההתנכלות אליהם מוגבלת יותר.

 

שלטון החוק פועל באופן שונה על יהודים ופלסטינים. אין ספק שנערי הגבעות פוגעים בביטחון המדינה ובדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, הם לא מחוזקים על כך בתנאי בידוד ואינם מואשמים בפגיעה בביטחון המדינה.

 

פרופ' יהודה שנהב, החוג לסוציולוגיה אוניברסיטת תל אביב ומכון ון ליר בירושלים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחאה על מעצרו של מח'ול
יהודה שנהב
מומלצים