שוב אותה המסיבה
"שוב אנחנו נפגשים/ יתומים זה מזה/ ומשאר האנושות/ להגיד/ אלפיים ושמונה/ היתה שממה/ ולשמוע/ אני מתגעגעת". שיר של אסף אסולין
2008
שׁוּב
אוֹתָהּ הַמְּסִבָּה
עִם הֶעָשָׁן הַזֶּה, הַמָּתוֹק
וְשׁוּב הַלְּבָבוֹת שֶׁדּוֹפְקִים
לְפִי הַבָּאס.
שׁוּב אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים -
יְתוֹמִים זֶה מִזֶּה
וּמִשְּׁאָר הָאֱנוֹשׁוּת.
לְהַגִּיד
"אָלְפַּיִם וּשְׁמּוֹנֶה
הָיְתָה שְׁמָמָה"
וְלִשְׁמֹעַ
"אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת".
לְהַגִּיד
"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבָּגַדְתְּ בִּי אָז"
וּלְחַיֵּךְ.
אַחַר כָּךְ
לְהַפְסִיק לְדַבֵּר
וּלְהַחֲזִיק בַּקְבּוּק לְיָדֵךְ
וְאָז אֶת יָדֵךְ
וְאָז שׁוּב בַּקְבּוּק.
לִשְׁמֹעַ
"אַתָּה נִפְגָּע וּמַמְשִׁיךְ".
לְהַמְשִׁיךְ
וּלְהִפָּגַע.
אסף אסולין (26), מורה לקולנוע, במאי קליפים, בימים אלו מפיק סרט גמר בבית ספר לטלוויזיה וקולנוע סם שפיגל. השיר המובא כאן לקוח מתוך ספרו הראשון "מה שאבד מראש", שיצא לאחרונה בהוצאת מגבעת.
לכל כתבות המדור לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
אסולין. סיכום 2008
צילום: שירן שפר
מומלצים
