83% מהחרדים: נתקלנו באפליה עדתית
רוב הישאלים טוענים כי לא היו קורבן לאפליה עדתית, אולם במגזר החרדי 83% נתקלו בתופעה - דרכם או אנשים שהם מכירים. וגם: כמחצית מהישראלים נותנים למדינה ציון נכשל בתחום "קבלת השונה". סקר ynet-יסודות
סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 501 מרואיינים – מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת ביישובים היהודים בישראל. טעות הדגימה המרבית: 4.4%±.
על השאלה "כיצד היית בוחר את המוסד החינוכי לילדיך?" השיבו 76% מכלל הנשאלים כי חשובה להם איכות המורים והמנהל, 14% אמרו שיוודאו תחילה כי התלמידים מגיעים ממגוון מוצאים ורקעים, ו-10% ענו כי יותר מכל חשוב להם שמוצאם העדתי והרקע הכלכלי והדתי של כלל התלמידים יהיה לזה של ילדיהם.
מפילוח להגדרות דתיות עולה כי בעוד ש-83% מהחילונים, 71% מהמסורתיים ו-63% מהדתיים מציבים בראש הרשימה את איכות הצוות, החינוכי, ל-50% מהחרדים חשוב יותר רקע התלמידים האחרים.
בחלק השני נשאלו המשתתפים האם הם, או מי ממכריהם, היו קורבן לאפליה עדתית בקבלה למוסד חינוכי. 55% מכלל המשתתפים בסקר השיבו בשלילה, 34% אמרו כי הם מכירים אנשים שנפגעו מכך ו-11% סיפרו כי משפחתם חוותה זאת על בשרה.
בניתוח התוצאות נמצא כי 63% מהחילונים מעידים שלא נתקלו בתופעה. ומנגד, 51% מהמסורתיים, 59% מהדתיים ו-83% מהחרדים דיווחו כי זה קרה להם או לאנשים שהם מכירים.
ואיזה ציון היו אזרחי ישראל נותנים למדינתם בנושא "קבלת השונה" בסולם שבין 1 ל-10? כמעט מחצית (48%) העניקו למדינה ציון נכשל של 1-4, חלק ניכר אחר של המשיבים (44%) בחרו בציונים בין 5 ל-7. רק 7% העניקו ציונים שבין 8 ל-10, והיתר לא השיבו. הציון הממוצע למדינת ישראל בקבלת השונה היה 4.5.
בשאלה שעסקה בקליטת הגירה הציון היה מעט גבוה יותר ועמד על 5.1, לאחר ש-36% בחרו ב-1-4, 49% העניקו למדינה ציונים של 5-7, 13% דירגו בין 8 ל-10, והיתר לא השיבו.
"תמונה עצובה"
המנהלת החינוכית של "יסודות", שושי בקר, אמרה: "הסקר מראה את התמונה העצובה שאנו מכירים גם דרך כלי התקשורת: אפליה על רקע מוצא שכיחה הרבה יותר אצל דתיים מאשר אצל חילוניים, ויותר מכך אצל חרדים. לא רק זאת, כחמישית מן הדתיים מתנגדים לאינטגרציה - וחצי מן החרדים".לדברי בקר, מדובר במצב אבסורדי שבו מי שבעצמו נפגע מהחברה בגלל "אחרותו" לא נזהר בכבודם של אחרים ממין שונה, והדבר נוגד את דברי הפסוק "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י, יט). היא קראה לחשבון נפש לקראת חג מתן תורה – מעמד שבו השתתפו עם ישראל "כאיש אחד בלב אחד".
בקר מציעה למנות גוף ציבורי שיבחן את תהליכי המיון למוסדות החינוך השונים ויבדוק האם אין בהם הטיה עדתית גלויה או סמויה. "מדינה יהודית דמוקרטית שאמונה על ערכי השוויון בוודאי לא יכולה לקבל את המגמות האלה בשוויון נפש", אמרה, "האתגר של החברה הדתית בפרט והחברה הישראלית בכלל הוא לדעת להכיל את השונות - גם במוסדות החינוך וגם בחברה - עם הזכות והחובה לשמר את הערכים בהם כל קבוצה מאמינה".
לפנייה לכתב/ת 
