שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המעסיק פשט רגל ונשאר חייב כסף, מה עושים?
    העסק כבר לא פעיל? גם אם למעביד לא נותר שקל, זכאים העובדים לקבל את משכורתם ואת פיצויי הפיטורים מהביטוח הלאומי בתנאים מסויימים ובסכום מוגבל. כיצד ניתן לקבל את הכסף ובאילו תנאים?

    זה זמן רב שכותרות העיתונים עוסקות במצבו הכלכלי הקשה של המשק. מפעלים נסגרים, חברות ציבוריות מתפרקות ועסקים קטנים נמחקים מהמפה.

     

    בתוך מגוון ידיעות אלו ניתן למצוא, בדרך כלל בשולי הדברים, את העובדים השכירים החלשים, אלו שלא קיבלו משכורות וספק אם יקבלו פיצויים בגין שנות העבודה הרבות שתרמו לאותו עסק שנסגר.

     

    למעשה, עובדים אלו שפוטרו מבלי לקבל את משכורתם ואת הפיצויים המגיעים להם, מוגנים במקרים מסוימים על ידי הביטוח הלאומי, ואף מוקנית להם עדיפות בעת חלוקת הכספים לנושים, אם המעסיק נמצא בהליכי חדלות פרעון.

     

    הסטאטוס של המעסיק קובע את הזכאות

    מרבית העובדים אינם מודעים לכך, אך אחוז מסוים מהסכום שמופרש ממשכורתם לביטוח לאומי משמש כביטוח למקרה שעובד ימצא עצמו במצב בו העסק שבו הוא מועסק ייקלע למשבר כלכלי ויפסיק פעילותו. במצב המשק כיום, לא מעט מהעובדים יכולים ליהנות מסעד זה הניתן להם על פי חוק.

     

    יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לא מספיקה העובדה שהמעסיק שהפסיק את פעילותו לא שילם את המשכורת, הפיצויים והתנאים הסוציאליים הנלווים, אלא צריכים להתקיים תנאים נוספים.

     

    להלן נפרט את התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך קבלת הכספים מביטוח לאומי, לפי היישות המשפטית של המעסיק (כיצד הוא מוגדר מבחינה משפטית) ולפי הליכי חדלות פירעון שונים, כאשר כפי שניתן לשים לב ובניגוד לתפיסת הציבור את הליכי חדלות הפרעון, הליכים בהוצאה לפועל אינם נכללים בין הליכי חדלות הפירעון המאפשרים קבלת סעד זה:

     

    • אם המעסיק היה עצמאי ועוסק מורשה, אז רק אם קיבל צו פשיטת רגל יהיו עובדיו זכאים לגמלה מביטוח לאומי, ולא מספיקה העובדה שהפסיק פעילות או שקיים נגדו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל. אם המעביד נפטר, אז רק אם העיזבון בפשיטת רגל יזכו העובדים לגמלה.

     

    • אם המעסיק היה חברה בע"מ, אז העובדים יהיו זכאים לגמלה לאחר שיינתן כנגד החברה צו פירוק. לא מספיקה העובדה שהחברה נסגרה או שהיא בפירוק זמני, אלא יש צורך בצו פירוק קבוע.

     

    • אם הועסקתם על ידי שותפות, אז במקרה שזו שותפות רשומה, זכאות העובד לתביעת הגמלה תהיה לאחר שיינתן צו פירוק לשותפות. אם זו שותפות שאינה רשומה, אז צו פשיטת רגל או צו פירוק (אם אחד השותפים זו חברה בע"מ) כנגד אחד השותפים, יספיק לצורך הגשת תביעה לגמלה.

     

    • אם מדובר באגודה שיתופית, יהיו העובדים זכאים לגמלה לאחר שניתן נגדה צו פירוק.

     

    • אם מדובר בעמותה, אז לא מספיק צו פירוק נגדה, אלא צריך להתקיים התנאי כי צו הפירוק ניתן כיוון שהעמותה אינה יכולה לפרוע את חובותיה.

     

    במידה ואחד התנאים שהוזכרו לעיל מתקיים לגבי העובד, הוא יהיה זכאי להגיש את תביעתו לגמלה אל כונס הנכסים הרשמי אשר יעבירו לבעל התפקיד בהליכים הרלוונטים (בדרך כלל נאמן או מפרק), זאת לאחר מילוי טפסים מתאימים בצירוף שלושה תלושי שכר אחרונים ותאריך תחילת עבודה.

     

    במידה ויהיה צורך בסימוכין נוספים, יפנה בעל התפקיד הרלוונטי אל העובד בדרישה להשלימם. הוא זה שיעביר את הניירת לביטוח לאומי להמשך טיפול, ובסמכותו לא לאשר את תביעת העובד אם אינה עומדת בתנאים. כמובן שלעובד הזכות לערער על החלטה כזו.

     

    במצב בו לא מתקיים התנאי הרלוונטי לזכאות לכספים אלו מביטוח לאומי, מומלץ לעובדים להתאגד ולפנות באמצעות נציג מטעמם לעו"ד העוסק בתחום על מנת למצוא את הדרך ליצור את המצב והתנאים אשר יקנו להם את הזכויות שלהם, בין אם זה בקשת פירוק כנגד החברה או בקשה לפשיטת רגל כנגד המעסיק וכד'.

     

    את ההליך הזה ניתן להתחיל גם כשהעסק עדיין פעיל אך העובדים לא קיבלו משכורות, או כשהחברה חייבת להם כסף ולדעתם לא תוכל לפרוע את חובותיה בעתיד.

     

    הביטוח הלאומי יפצה אך יש תקרה

    עובדים הזכאים לכספים אותם לא קיבלו ממעסיקם, למעט מאגודה שיתופית, יקבלו את המגיע להם אך רק עד תקרה מסוימת, מה שפועל לרעת העובדים הוותיקים ו/או בעלי הכנסה גבוהה, שהם בדרך כלל בתפקידים בכירים.

     

    כל אחד מהעובדים יקבל את חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו (עצם כניסת המעסיק להליכי פשיטת רגל כמוהו כפיטורין), עד סכום שלא יעלה על השכר הממוצע כפול 13.

     

    כלומר, אם השכר הממוצע במשק, כפי שפורסם באפריל 2010, עומד על 8,397 שקל, הסכום המקסימאלי אותו יקבל העובד מביטוח לאומי, יעמוד על 109,161 שקל בלבד. זאת למעט מי שניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק לפני 23 ביולי 2009, אשר במצב זה יהיה העובד זכאי לשכר הממוצע כפול 10 בלבד (83,970 שקל), כאשר לעניין פיצויי פיטורין יקוזז הסכום שקיבל העובד מקופת גמל או ביטוח מנהלים.

     

    יחד עם זאת, על העובד להזדרז ולא לשבת בחיבוק ידיים, ולפעול למימוש זכויותיו, שכן סכום זה ישולם לו על ידי הביטוח הלאומי רק עבור הזכאות שלו ב- 12 החודשים שקדמו לסיום יחסי עובד מעביד.

     

    על יתרת החוב יש זכות קדימה

    במרבית המקרים סכום זה יש בו לכסות את יתרת החוב לכל אחד מהעובדים, אולם במקרים בהם המעסיק נותר חייב לעובד סכום הגבוה מהסכום אשר מתקבל מביטוח לאומי, בגין יתרת זכויותיו יצטרך העובד לתבוע תביעת חוב רגילה, כלומר הוא יהיה בעת חלוקת הכספים כמו כל נושה רגיל אחר במידה וקיימים כספים שנותרו לחלוקה, למעט סכום של 21 אלף שקל שהוא בדין קדימה ביחס לנושים אחרים, ובמידה ונותר גם חוב פיצויי פיטורין אז סכום זה גדל לסך של 31,500 שקל.

     

    בנוסף לסכומים אלו ישנם סכומים אשר במקרים מסויימים היה צריך המעסיק להפקיד בקופת גמל לטובת העובד בדרך כלל לכיסוי ביטוחי ובפועל לא הפקיד אותם. במקרה כזה, העובד אינו מאבד סכומים אלו לחלוטין שכן קופת הגמל רשאית לתבוע ולקבל פעמיים מהסכום הבסיסי הקבוע בחוק ועומד היום על סך של 6,964 שקל, סה"כ 13,928 שקל.

     

    אותו עובד הזכאי לגמלה, יקבל את הסכום המגיע לו נטו. הסכום המגיע לעובד ייחשב כשכר עבודה או כפיצויי פיטורים וינוכו ממנו הסכומים הנדרשים. כלומר, אם העובד צריך לשלם מס הכנסה עבור סכום זה, יופרש הסכום הנדרש כדין למס הכנסה והעובד יקבל את הסכום נטו. אם חס וחלילה הזכאי לגמלה נפטר בטרם קיבל את הסכומים המגיעים לו, תשולם הגמלה ליורשים שלו.

     

    עו"ד חזני עוסק בפשיטות רגל הוצאה לפועל ופירוק חברות, ומנהל את אתר האינטרנט "חובות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המעסיק פשט רגל ונשאר חייב כסף, מה עושים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    לאחר הפרוצדורה, הביטוח הלאומי ישלם
    צילום: סי די בנק
    מומלצים