המשנה, המדרשים והתלמוד משופעים בסיפורים על חז"ל, במשלים, באמרות חוכמה ובעשרות דמויות מרתקות ופנטסטיות. אבל בדרך כלל, עולם ומלואו זה סגור וחתום עבור מרבית ילדי ישראל. פרט לרבי עקיבא ולחוני המעגל, שהצליחו לפרוץ את חומת הגטו ולהיכנס לתרבות הישראלית העכשווית, שאר התנאים והאמוראים נותרו הרחק מאחור, אבודים בתהום הנשייה. רק בקרב ילדי מאה שערים ותלמידי החינוך הדתי לאומי - הם זוכים לעדנה.
בעבר, מתוך ספרות זו יצרו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי את "ספר האגדה", שבו ערוכות האגדות לפי נושאים ומשלבות בתוכן את הגירסאות השונות שלהן. קיבוץ נוסף של האגדות, בשם "כה עשו חכמינו", נערך במיוחד עבור ילדים בשנות ה-70 של המאה הקודמת על-ידי הגננת יוכבד סגל. ואולם, מי שלא גדל במגזרים הדתיים מכיר אולי את אגדות האחים גרים, המיתולוגיה היוונית ומשלי קרילוב, אבל דווקא את עולם האגדות שלנו - לא.
כיום, על אף שהם אבן בניין עבור רבים מאלה שגדלו במגזר הדתי, גם ספריה של סגל נשמעים ארכאיים ומיושנים. למעשה, לא ניתן למצוא בימינו את ספרות חז"ל בעברית עדכנית ומודרנית. לא עבור דתיים ולא עבור חילונים. אוצר שלם המהווה בסיס לתרבותנו רבת הפנים, הגוונים והקולות נשאר חתום.
על מנת לגדל את ילדינו מגיל צעיר על רוחה הפתוחה והמגוונת של התרבות היהודית אסור לנו להסתמך רק על המזל בבתי הספר. יש לפתח מסגרות והזדמנויות שונות שבהן יוכל ציבור רחב ככל האפשר לפגוש את סיפורי וגיבורי התרבות שלנו. הוצאת הספר "חכמינו לימינו",
שנכתב על-ידי אורי אורבך, היא דרך אחת לעשות זאת.
בכתיבתו המשעשעת אך רצינית, מגיש אורבך את סיפורי חז"ל לילדי בית הספר היסודי באופן מודרני, תוך ביאור מושגים ושימוש בניבים מן המקורות ושימת דגש על נושאים שרלוונטיים לילדים שנולדו לעולם האינטרנט.
הדמויות בספר הן בעלות חולשות אנושיות כמו כולנו. לחלקן יש את החוצפה הישראלית הטיפוסית, ואחרות דמויות הססניות ופחדניות. אורבך מצליח לדבר בשפה עכשווית ובשפת הילדים בצורה קלילה ולא מאולצת, והוא מביא את העולם העתיק של חז"ל אל תוך עולם הילדים שלנו.
הצלחת הספר, כמו גם ההצלחה של יוזמות נוספות להנגשת סיפורי חז"ל כמו בית המדרש למספרי סיפורים בבית המדרש "אלול", תוכל
להביא לכך שגיבורי התרבות העתיקים "יתהלכו" שוב בינינו ונוכל ליהנות מן השפה העברית, מפתיחות מחשבתית ומיצירתיות. בפנייה לקהל ילדים (והורים) דתי וחילוני, ניתן להשיג גם מטרה חברתית ולאומית החסרה היום כל כך - והיא בניית שפה, עולם מושגים וגיבורים משותף למגזרים רבים בארץ.
יש לקוות שיוזמות נוספות ימשיכו בדרך זו ויתחברו גם הם למסורת היהודית, ולא יפקירו אותה לידיים חרדיות. זו הזדמנות לפתוח את אוצרות התרבות וגיבוריה לכולם, ולהחזיר את התרבות והמסורת היהודית למה שהייתה ולמה שהיא צריכה להיות: רבת פנים וגוונים הנמצאים בשיח זה מול זה, למרות הקשיים, הביקורתיות והשיפוטיות.
- הכותבת היא מנכ"לית בית המדרש "אלול", שביוזמתו יצא לאור הספר "חכמינו לימינו".
